חוק תאגידי מים וביוב מתממש: 7 רשויות כבר הפרידו את משק המים

כפועל יוצא גם המגזר העסקי, חברות הייעוץ וחברות ההערכה מגלות עניין בשוק זה. כך למשל, חברת הדירוג מעלות וחברת הייעוץ תאסק קיימו לפני מספר שבועות יום עיון שבו ניסו לשכנע ראשי רשויות בכדאיות תהליך התיאגוד, ובמיוחד בהעברת משקי המים שלהן לידיים פרטיות. לדעת מנכ"ל מעלות, דורית סלינגר, אם תאגיד מנוהל נכון, הוא יכול לזכות בדירוג AA.

בבסיס חוק התיאגוד, שאושר בכנסת עוד בקיץ 2001, עומד רעיון הפרדת משק המים והביוב העירוני מיתר השירותים העירוניים. ההפרדה מחייבת לנהל את המים והביוב תחת משק כספי נפרד, ולהשקיע את תקבולי המים והביוב אך ורק במשק המים. בכך שם החוק קץ לנוהג של הרשויות להשתמש בהכנסות ממשק המים לשלם הוצאות שונות ברשות, למשל את משכורת הגננות.

החוק כולל שני שלבים: הקמת חברה, על-פי רשיון מאת הממונה על התאגידים, אליה יועברו כל זכויות הרשות בנכסים המשמשים את משק המים והביוב.

בשלב השני, תהיה החברה, שתפעל תחת פיקוח של רשות ממשלתית שהוקמה במיוחד למטרה זו, רשאית להפריט את התאגיד על-ידי מכירתו לגורמים פרטיים. חברה זו, בדיוק כמו הרשות המקומית, תרכוש את המים ממקורות, תספק אותם לתושבים ותטפל בשפכים.

לדברי מנהל המינהל למשק המים ברשויות המקומיות, שלמה דולברג, הציבור ירוויח פעמיים, הוא ייהנה ממים באיכות משופרת, משירות יעיל יותר וממחיר תחרותי.

לדבריו, הרשות אמנם תפסיד את תקבולי המים השוטפים, אך תהיה לה הזדמנות להפוך את המים לנכס מניב. פדיון הנכסים, 30% בשלב הראשון ו-70% בעת ההפרטה, יאפשרו לה רווח חד-פעמי, אותו תוכל להשקיע בפרויקטים אחרים.

עוד אומר דולברג, שבעקבות החלטת ממשלה מאוגוסט 2004 נוסח מסמך מדיניות להקמת תאגידי מים וביוב איזוריים, בהם יהיו חברות כמה רשויות. חיבור הרשויות יאפשר לנצל את היתרון הכלכלי הנובע מגודל התאגיד לשילוב משקי מים עירוניים לחברה אחת שתכלול כמה רשויות.

תאגיד גדול זה יספק שירות טוב יותר, יהיה מקצועי יותר, ותהיה לו יכולת לגייס משקיעים רבים יותר, כמקובל באנגליה, ארה"ב ובקנדה.

לדעת דולברג, כדאי לתאגיד להתחיל לחשוב על הפרטה, כשנתיים לאחר שפעל בצורה יעילה ולאחר שהטמיע את כללי הרגולציה, כולל סל השירותים לאזרח.

לדבריו, העברת הבעלות על התאגיד לידיים פרטיות יכולה להוכיח את עצמה לא אחת כמעשה נבון, שכן למגזר הפרטי יש יכולות ניהוליות טובות יותר, יכולות גיוס הון טובות יותר, ואפשרויות התייעלות גדולות מהמגזר הציבורי.

לדברי דורית סלינגר ממעלות, התאגידים יוצאים לשוק ההון ברמת ביטחון גדולה מאחר ומדובר במוצר קשיח והכרחי. לדבריה, היא לא צופה בעיות מיוחדות שכן התעריפים נקבעים על-ידי רשות מיוחדת. יחד עם זאת היא צופה שונות בין התאגידים השונים הנובעת מעלות מרכיב ההפקה, מעבר העובדים, השקעות העירייה בתאגיד, חלוקה בין צרכנים עירוניים, תעשייתים ומסחריים ועוד.

להערכתה, התשואה ליזם על ההון העצמי תהיה 7%-8% והתשואה על הנכסים תהיה 6%-7%.

לדברי שותף בתאסק, רן שלח, הפיכת שירותי המים לתאגיד מחייבת להתחשב במספר גורמים, בין השאר הסיכון הכלכלי הנובע משאלות כגון מצבה הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה, היצע המים של חברת מקורות או בארות פרטיות, איכות הלקוחות, רמת הצריכה, היקף הפיתוח של האיזור, תמהיל ההכנסות - מאגרות או היטלי פיתוח, איכות הגבייה הצמיחה צפויה של האוכלוסייה ועוד.

שלח ממליץ לקחת בחשבון סיכונים פיננסים, מענקים, תחזית השקעות בהתאם לחוות דעת הנדסית חיצונית ואת העובדה שבניגוד לעירייה, ההתאגיד משלם מס ומע"מ.

שלח מדגיש, שתאגוד פעילות מים וביוב הוא עובדה קיימת, וכי השלב הבא הוא הערכות לתהליך קביעת התעריפים. לדעתו, בפני התאגידים יעמדו שתי משימות קריטיות לגיבוש עמדה למו"מ מול הרגולטור. האחת, כיצד לוודא שהתאגיד יוכל להניב שיעורי רווחיות ותשואה סבירה לבעלים, ללא העלאת תעריפים. השנייה, להוכיח לרגולטור שהתאגיד יתקשה לשרוד ללא תמיכה. דילמה זו תתחדד עם הכנסת גורמים פרטיים לתאגיד ועם ההחלטה להנפיק אג"ח.