במציאות הנוהגת, חברי קיבוצים גרים בדירות השייכות לאגודה השיתופית של הקיבוץ, ולפיכך אין להם זכות קניינית בדירות עצמן. לאור האמור מתעוררת השאלה, האם ע"י שיוכן של הדירות לחברי הקיבוצים ייווצר אירוע מס?
עמדת רשויות המס הינה עמדת קצה, לפיה בעצם שיוך הדירה חבר הקיבוץ מקבל נכס אשר לא היה ברשותו לפני כן, ולפיכך יהא חב במס רכישה בגין העברת הדירה על שמו. לא זו אף זו, ייתכן כי יידרשו מס שבח מן האגודה השיתופית, בטענה של מכירה או השבה למינהל מקרקעי ישראל, אשר יעביר את הדירה לחבר הקיבוץ.
עמדה זו מעוררת את השאלה, מהו המועד לתשלום המס בגין העברת הדירה על שם חבר הקיבוץ, הואיל וייתכן בהחלט, כי שיוך הדירות כאמור יותנה בהסכמת מינהל מקרקעי ישראל, מעצם היותו בעל הדירות.
ככלל, בנסיבות אלו יופעל סעיף 51 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) התשכ"ג- 1963, אשר דוחה את תשלום המס למועד התקיים אחד מן התנאים הקבועים בסעיף גופא. התנאי העיקרי בסעיף 51 לחוק הינו, כי מועד תפישת החזקה בנכס הינו מועד תשלום המס. לכאורה, תנאי זה מתקיים, הואיל ולחבר הקיבוץ יש בפועל חזקה פיסית בדירה, זאת גם ללא התקיימותו של התנאי המתלה בדבר הסכמת המינהל לעצם השיוך כאמור.
יחד עם זאת, אנו בהחלט סבורים, כי ניתן לעורר את השאלה מהי החזקה אליה מכוון המחוקק: האם חזקה פיסית או שמא חזקה משפטית? לדעתנו, החזקה אליה כיוון המחוקק הינה החזקה המשפטית בנכס, אשר בוודאי שלא מתקיימת אלא לאחר קיומו של התנאי המתלה כאמור, ולפיכך, נדחה אירוע המס עד למועד תפיסת החזקה המשפטית בנכס.
במקביל, בהחלט תתכן עמדה נוספת, היא הגישה הכלכלית, אשר גורסת, כי לאור אופייה של האגודה השיתופית של הקיבוץ, כמעין "קומונה", השיוך של הדירות לחברי הקיבוץ מהווה פעולה המקבילה לפעולה של איחוד וחלוקה של קרקעות, או לפעולה של רישום בית משותף, אשר הינן פעולות שאינן יוצרות קניין יש מאין, אלא מסדירות אותו.
פעולות מעין אלו פטורות מתשלום מס בסעיפים שונים של חוקי המס, אשר המרכזי שבהם הינו סעיף 67 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג - 1963.
בהקשר זה, מן הראוי לציין, כי בע"א 8249/01 מנהל מס שבח מקרקעין- חדרה נ' צינדורף טל, בו אימץ בית המשפט העליון את הגישה הכלכלית ביחס לזכויות הקניין, נקבעה הלכה חדשנית השוללת מדיניות שהתגבשה ברשויות המס, לפיה "המלצת" הישוב או המתיישב הוותיק על מועמדים להתקשר בחוזי חכירה מול מינהל מקרקעי ישראל, מהווה אירוע מס של "מכירת זכות במקרקעין".
רשויות המס מודעות לעמדה האמורה, ולפיכך, מציעות, ולא בכדי, כי העניין יוסדר בחקיקה.
אנו מצטרפים להמלצה זו בדבר הסדרת הסוגיה במסגרת חקיקה, תוך הטלת ספק אם אמנם בית המחוקקים יאמץ בנסיבות דווקא את עמדת רשויות המס.
הכותבים הם ממשרד עו"ד ברזילי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.