מהפכה בירוקרטית: התקנות שיחסכו מאות מיליוני שקלים למגזר העסקי

תיקון 110 לחוק התכנון והבנייה, "שינוי שימוש למטרת עסק", נכלל בחוק ההסדרים לשנים 2017 ו-2018, בזמן כהונתו של משה כחלון כשר האוצר, ונכנס לתוקף באופן רשמי בתחילת שנת 2017. הוא נחקק כחלק מהמאמץ הממשלתי באותן שנים להקל את הבירוקרטיה על עסקים בישראל, ומהותו "לחסוך" מעסקים את הצורך בהגשת בקשה למתן היתר לשימוש חורג, לטובת שינוי אופי הפעילות של עסק.

● כמה מבקרים הגיעו לביג גלילות בסופ"ש הראשון לאחר הפתיחה 
● אחרי ירידה של 40% במחירי המכרזים, כמה יעלו הדירות? חמש הערות על מכרזי שדה דב 

תיקון 110 מאפשר שינוי שימוש בנכס, ללא צורך בהגשת בקשה להיתר, כל עוד השימוש תואם את התוכנית התקפה ואת ההנחיות המרחביות במקום שבו העסק נמצא. בכך הוא חוסך גם זמן רב וגם כסף - הן שכר העבודה המשולם לאנשי המקצוע, והן היטל ההשבחה שגורר שימוש חורג, וממנו פטור הליך שנעשה במסגרת תיקון 110.

להערכת להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, התיקון לחוק יכול לחסוך עשרות ומאות אלפי שקלים לכל בעל עסק: התשלום לאדריכל לבדו, עבור הגשת בקשה להיתר שימוש חורג, יכול לנוע לפי נתוני להב בין 25 ל-150 אלף שקל.

 עו''ד רועי כהן, נשיא להב / צילום: אופיר אייב

אלא שכניסתו של התיקון לחוק לתוקף בתחילת 2017 - קרי לפני יותר משמונה שנים - לא הייתה שלמה: בסעיפי התיקון נכתב בין היתר כי "שר הפנים יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור לשינוי שימוש ותנאים מוקדמים להגשתה".

תקנות אלו הן הדרך שבה המחוקק קובע כיצד התיקון לחוק ייושם, הלכה למעשה - אך הן לא תוקנו במשך כל התקופה הזו, ולכן לא ניתן היה ליישם את התיקון לחוק בפועל.

אם כן, במשך שמונה שנים התקנות לא נכתבו, ובעלי העסקים נדרשו להמשיך ולהגיש בקשות לשימוש חורג - למרות שהתיקון שאמור היה להקל עליהם היה בתוקף. בשנת 2022 הגישה להב, לצד עורכת דין נועה טלבי, עתירה לבג"ץ בעניין, וכעת, לאחר המתנה ממושכת נוספת, התקנות סוף-סוף תוקנו בידי שר הפנים משה ארבל. הן נכנסו לתוקף ופורסמו ברשומות באופן רשמי בשבוע שעבר.

מה כוללות התקנות?

ככלל, תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק) הן תקנות טכניות למדי, אשר מפרטות את התהליך שעל מגיש הבקשה לשינוי שימוש, קרי בעל העסק, לעבור עד לקבלת האישור מהרשות המקומית. אחד הסעיפים החשובים בתקנות קובע כי מהנדס הרשות המקומית הרלוונטית "יבדוק בתוך 30 ימים ממועד קליטת הבקשה לשינוי שימוש, אם מתקיימים בה התנאים המפורטים בחוק". כלומר, במקום להמתין כשנתיים לאישור הבקשה לשימוש חורג, אמור בעל העסק להמתין עד 30 ימים לכל היותר עד לקבלת האישור.

עוד קובעות התקנות אילו פרטים צריכה לכלול כל בקשה לשינוי שימוש, ובהם בין היתר פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקשת הבקשה, פרטי עורך הבקשה, פרטי המבקש, פירוט השימוש הקיים בהיתר והשימוש המבוקש, שטח העסק במטרים רבועים ופירוט התוכניות החלות על המקרקעין.

סעיף חשוב נוסף בתקנות קובע כי "לא תוגש בקשה לשינוי שימוש אלא לאחר שניתנה הסכמתם של כל בעלי הזכויות במקרקעין להגשת הבקשה", והן מתייחסות גם לאפשרות עריכת שינויים בבקשה, לדרך שבה יתקבלו החלטות לגבי הערות שניתנו לבקשה מצד בעלי המקרקעין הרלוונטיים ועוד. כניסת התקנות תהיה חודשיים מיום פרסומן, קרי בסוף אפריל.

איך זה משפיע בשטח?

עד כמה המצב שהוחל עד כה השפיע על עסקים במדינה, וגרם לעיכובים משמעותיים ולהוצאות של עשרות אלפי שקלים לכל עסק? אביאל אלבז, הוא הבעלים של דלי אלהמברה, מעדנייה אורבנית ביפו שמעניקה גם סדנאות, המבוססת על חקלאות וקולינריה מקומית מבוססת "פארם טו טייבל", שנוסדה לפני שלוש שנים. לדבריו, הבשורה על התיקון הגיעה בד-בבד עם סירוב מעיריית תל אביב-יפו, וכעת הוא מחכה לכניסה לתוקף של התיקון כדי שיוכל להמשיך להפעיל את העסק.

"אני עסק שנמצא על שדרת מגורים, שזה קצת סותר, כי זו שדרה שאמורה להיות שוקקת ופועלת, ולא סתם השקיעו בה מיליארדים על רכבת", אומר אלבז. "החוק משנות ה-90 אומר שאני צריך להודיע, לפרסם, לשלוח את תיק המידע מהרשויות המקומיות שעולה כ-20 אלף שקל לא כולל מע"מ לעורך דין, לא כולל האדריכל שמוציא מהרשות המקומית את תיק המידע והרישוי. מדובר בהמון הוצאות עבור הליך בירוקרטי שאין לו מטרה". לזה מתווספות גם עלויות קניית שטחי הפרסום בעיתונות במשך חודש על פתיחת העסק בכל פעם שמבקשים להאריך את ההיתר, שמסתכם בכ-5,000-6,000 שקל.

אלבז מחכה כעת שברשות המקומית יקלטו את המידע החדש. "עד שאני לא רואה את החותמת אני לא חוגג. זה צפוי לחסוך לעסקים עשרות אלפי שקלים בשנה".

עו"ד טלבי, שהגישה את העתירה לבג"ץ, הוסיפה כי "מגזר עסקי חזק משמעותו כלכלה משגשגת והמאבק שלנו היה יישום הרפורמה ברישוי עסקים שתאפשר להוביל לקלות בעשיית עסקים במשק הישראלי, ודרך כך להוריד את יוקר המחיה". 

 עו''ד נועה טלבי / צילום: סוזי לוינסון