איכות הסביבה

הזמן הולך ואוזל, והגיע הזמן לעבור למעשים ולבצע שינויים מרחיקי לכת בדרך החיים שלנו • הפתרונות הטכנולוגיים כבר קיימים, אבל ישנן בעיות מרכזיות שמעיבות על השמחה – הכוחות הכלכליים של העולם הישן, רגולציה ופוליטיקה • אם הפוליטיקאים יקבלו החלטה מה יותר חשוב - הפוליטיקה או העולם, נעלה על דרך המלך

מאז נכנסה שותפות ההשקעות להשקעה בחברת איכות הסביבה, הניבה לה זו תמורה  מצרפית של כ-350 מיליון שקל תוך כשלוש שנים וחצי • בידי תש"י נותרו כ-11% מהונה של ורידיס, בשווי שוק נוכחי של כ-430 מיליון שקל

שר החקלאות החדש אמר בראיון ל"בילד" הגרמני כי בכוונתו להעלות את מחירי המזון במדינה כדי לשמור על הסביבה • המחירים בגרמניה הם מהנמוכים ביותר באירופה

על מנת שישראל תצליח לעמוד ביעד החדש והשאפתני שהציב ראש הממשלה, להבדיל מהיעדים הקודמים שהציבה, יש הכרח ליישם שורה של מהלכים מורכבים והשקעות עתק, בעיקר בתשתית רשת החשמל ורגולציה תומכת

הקמת מרינות חדשות עבור 3,500 יאכטות פרטיות תפגע בציבור, סביבתית, חברתית ובריאותית • כבר היום, נדחקים תושבי ישראל ב-1.6 ס"מ חוף לתושב לעומת 30 ס"מ בקום המדינה • השרה האחראית על התוכנית, מרב מיכאלי, מבינה היטב את חסרונותיה, אך ירון שוורץ, מנהל אגף הנדסה ותפעול נמלים ברספ"ן, נציגה של מיכאלי, הצביע דווקא בעדה • בינתיים, נאלצים ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה להוביל את המאבק בלעדיה

סיכוני האקלים המתעצמים צפויים להשפיע על חברות רבות, גם כאלה שאינן "מזהמות", ובראשן הבנקים • דוח תקדימי של הבנק המרכזי באירופה חושף ששום בנק באירופה לא מתקרב לעמוד בציפיותיו בהתמודדות עם סיכוני האקלים והסביבה • מהן ההשלכות לבנקים ולחברות הצורכות מהם אשראי, וכיצד ניתן להיערך?

בדיקה שהתבצעה באוניברסיטת רייכמן ותוצג מחר בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, מטילה ספק בטענות משרד האוצר וקצא"א בנוגע לתועלת הכלכלית שתצמח לאזרחי ישראל כתוצאה מקיום הסכם שינוע הנפט • לפי הבדיקה, הציבור מוכן לשלם סכום חד פעמי של כ-1.7 מיליארד שקלים כדי לשמור על מפרץ אילת מפני זיהום נפט

לפי הרשת, מדי שנה משתמש ענף הגלידות במיליון ליטר קלקר • מדובר בחומר שמשך ההתכלות שלו מגיע למאות שנים, כשהוא מסב נזק לבעלי החיים שבולעים כמויות גדולות של החומר • המארז מיועד לליטר גלידה, הוא מיוצר באישור משרד הבריאות ומכון התקנים, ומחירו יעמוד על 19 שקל

בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בשיקולים הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים ובעלי היבטי ממשל תאגידי, מתוך הבנה כי אלו משפיעים באופן מהותי על ביצועי תיקי החוסכים • כעת, מבקשת הרשות מהגופים המפוקחים להתייחס לשיקולים הללו

שנים אחרי שאר גופי הביטחון בעולם: צה"ל יעסוק בהשלכות האסטרטגיות של משבר האקלים • צוות מיוחד של אמ"ן יבצע תחזיות והערכות לגבי השפעת שינויי האקלים על הביטחון האזורי ועל היערכות הכוחות

המס על כלים חד-פעמיים נראה כמו אמצעי לקידום מטרה ראויה, אבל בחינה נוספת מעלה סימני שאלה גדולים

מנהלי חברות בישראל עדיין חושבים שנושא ה-ESG הוא אופנה חולפת, אך בשנים הקרובות לא יוכל אף ארגון להתעלם מהנושא, גם אם יהיה סבור שהנושא לא נוגע אליו

טבע, בנק הפועלים ואיי.סי.אל יגייסו מיליארדי דולרים לקידום יעדי קיימות • עכשיו, לאי עמידה ביעדים סביבתיים וחברתיים יהיה מחיר כלכלי ברור • הטכנולוגיות שיסייעו בהשגת היעדים - ובסופו של דבר יאפשרו לאנשים לחיות יותר זמן ויותר טוב

הדרך לגרום לחברות להתייחס ברצינות לתחום ה-ESG היא להוכיח שהנושא הוא בעל השפעה פיננסית מהותית עליהן דרך אקטיביזם של משקיעים

המלחמה בשינויי האקלים לא תצלח כל עוד ממשלות מיישמות בעיקר רגולציה סביבתית "עוקפת" פגיעה בקפיטליזם • אחרת, עדיף אולי היה לחבק עצים

לפי דוח החדשנות בתחום האקלים לשנת 2021 של רשות החדשנות וקהילת PLANETech כ-10% מחברות ההיי-טק שהוקמו בארץ בשנה האחרונה מפתחות טכנולוגיות בתחום האקלים, אך מרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום האקלים אינן משקיעות בישראל • בסך הכל, 637 חברות סטארט-אפ וחברות בצמיחה זוהו כחברות המפתחות טכנולוגיות אקלים בישראל