תביעות לרשלנות רפואית בגין לידת תינוק בעל מום מוגשות גם כעבור 20 שנה ■ מהי מערכת הנסיבות בעת "הולדה בעוולה", שאותה בוחן בדיעבד בית המשפט בבואו לקבוע האם הצוות הרפואי פעל כשורה?
עד מתי ימתין בג"ץ להסדרה חקיקתית ומינהלית לנושאים שלא הוסדרו בחוק?
בפסק דינו הפומבי האחרון שינה ריבלין את הלכת ה"הולדה בעוולה" ■ מנגד הורחבה עילת התביעה להורים, שיקבלו פיצוי שיכסה את הוצאות הילד כל חייו
ועדת מצא המליצה לבטל את ההכרה בעילת התביעה של יילוד שנולד עם מוגבלות בשל רשלנות רפואית ■ בימים האחרונים פנתה לשכת עוה"ד ליועמ"ש והביעה מחאה חריפה על אופן פרסום מסקנות הוועדה: "משרד המשפטים התעלם מהמחלוקות"
במקרי "הולדה בעוולה" אדם בא לעולם עקב התרשלות רפואית באיתור מום בו ■ לטענת הוועדה, הכרה בעילת התביעה של היילוד מעוררת קשיים משפטיים וערכיים
הורתה לקיים בחודש הקרוב דיון בהרכב מורחב של 7 שופטים ב-7 ערעורים התלויים ועומדים בעליון, שבמסגרתו יועלו לדיון השאלות העקרוניות בתחום ההולדה בעוולה
בחודשים הקרובים יכריע העליון באחת הסוגיות העקרוניות בדיני נזיקין - "הולדה בעוולה"
מקרי "הולדה בעוולה" הם מקרים שבהם אדם בא לעולם עקב התרשלות רפואית באיתור מום בו ■ הוועדה הציבורית תבחן את שאלת קיומה של עילת תביעה בנזיקין לבעל המום, סייגיה וגדריה
הילד נולד עם צלע חסרה והתפתחות לקויה של עצם הזרוע המומחה מטעם מכבי הודה כי למרות שלדעתו אין הצדקה לבצע סקירה מורחבת להיריון בסיכון נמוך, הרי שבאותו זמן מקובל היה ליידע את האישה על אפשרות זו