הפריה חוץ גופית

בפסק דין תקדימי של העליון, שניתן פה־אחד ע"י שלושה שופטים הנחשבים לשמרנים, נקבע כי המדינה תשלם תמלוגים לילדה שנולדה מזרע של חלל צה"ל, למרות שלא היה קשר זוגי בין אמה לבין הנופל, ועל אף שהנופל לא הביע בחייו את הסכמתו להליך • המדינה: במלחמה בוצעו 105 הליכי קצירת זרע מנופלים; עלות ההטבות לכל יתום - כ־2 מיליון שקל

אלמן ואשתו השנייה ביקשו להשתמש בעוברים מוקפאים מאשתו המנוחה - 20 שנה לאחר פטירתה • האם תקנות הפריה חוץ-גופית מפלות גברים, ומדוע בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה?

בית המשפט לענייני משפחה פסק לטובת אישה שביקשה להביא ילד מזרע בן זוגה המנוח • משפחתו, שהתנגדה לכך, התנתה את הבאת הילד בכך שהאישה תוותר על חלקה בירושה שהותיר בן זוגה • ביהמ"ש פסק לטובת האישה 50 אלף שקל כהוצאות משפט

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים • מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי אישה יכולה להשתמש בעוברים שלה ושל בן זוגה לאחר שנפרדו - גם בפונדקאות, בניגוד להסכם ביניהם, בשל כריתת רחם שעברה • מומחים: ביהמ"ש מאזן בין הזכות להורות מול הזכות שלא להיות הורה, והשיקול המרכזי הוא אם יש לאישה אפשרות אחרת ללדת

שנה וחצי אחרי שהפרשה המטלטלת נחשפה ב-N12 - נמצאו ההורים הביולוגיים של התינוקת סופיה • ההורים שאותרו הם הזוג עליו הצביע משרד הבריאות כבעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר • הפרשה לא קרובה לסיום - משום שגם הזוג שמגדל את התינוקת לא מתכוון לוותר עליה

בני זוג שהתגרשו, וברשותם 7 עוברים מוקפאים בבית החולים, פנו לבית הדין הרבני • בני הזוג הסכימו כי לא ירצו לעשות שימוש בעוברים להולדת ילדים משותפים, אך חששו מבחינה הלכתית לאשר לבית החולים להשמיד את העוברים, שמא הדבר נתפס כהפלה או כהרג • מה פסק בית הדין?

ד"ר בלה סביצקי, אם שכולה וחוקרת מהחוג לסיעוד במכללה האקדמית אשקלון, בודקת את עמדת הגברים בישראל ביחס לסוגיית נטילת זרע מהמת • סביצקי, שהשתתפה בדיוני הכנסת על חוק ההמשכיות, מספרת: "נכון לעכשיו, ההורים ובנות הזוג נדרשים לקבל החלטה על נטילת הזרע בעת קבלת הבשורה המרה שיקירם נפל בקרב. זה ממש לא נכון לעשות זאת ברגעים כל כך קשים ובלחץ של זמן"

השאלה החשובה ביותר שצריכה לעמוד כיום בפני הכרעת בית המשפט היא האם להמשיך בכלל את שרשרת הבירורים של הזיהוי הביולוגי של עוברים ותינוקות שנולדו כתוצאה מההפריות בבית החולים אסותא • הטענה שטובת ילד היא תמיד לדעת מי הם הוריו הביולוגיים אינה נכונה, בוודאי אם הילד כבר גדל אצל הורים מטיבים

האם אפשר לבצע בדיקה גנטית בניגוד לרצון ההורים, ומתי התפקוד כהורה מעניק זכות על הילד? הפלונטר המשפטי סביב סערת החלפת העוברים

בדיקה גנטית קבעה כי לזוג שבית החולים אסותא ראשון לציון חשב שהם ההורים הביולוגיים של העובר אין קשר גנטי אליו • מה השלב הבא בחיפוש אחר ההורים הביולוגיים, ומה יקרה אם בית החולים לא יצליח למצוא אותם?

בדיקה גנטית שנערכה להורים שבית החולים סבר שהם ההורים הביולוגיים - לא מצאה קשר גנטי לעובר • כעת תימשך הבדיקה באסותא מי הם ההורים האפשריים שעשויים להיות ההורים הגנטיים, לפי המועדים בהם נעשתה ההפריה בבית החולים

טעות טרגית באסותא בראשל"צ הובילה לכך שאישה נושאת ברחמה עובר שאינו שלה • לכאורה, לשני הצדדים קיימת עילת תביעה • אך השאלה האם הזיקה לילד שייכת לאם הגנטית או ליולדת מעולם לא נדונה בישראל, ואם תגיע לבית המשפט, היא תעלה ככל הנראה בפני העליון

איך תאים מתקשרים ביניהם, ואיך יודעים איזה עובר ישרוד בהפריה - אלה כמה מהשאלות שחוקר ד"ר אסף זריצקי • בעזרת ביולוגיה חישובית, הוא מנסה לגלות את מה שהעין האנושית לא רואה ולהוכיח את החשיבות האדירה של שילוב בין ביולוגים לאלגוריתמיקאים

השבוע ניתן פסק הדין ראשון והתקדימי בנושא שימוש בביצית של אישה שהלכה לעולמה • בית המשפט התבקש לאשר לבת הדודה של המנוחה להשתמש בביציות שלה ולהשתילן בגופה וכך להביא לעולם ילד, שהיא ובעלה יגדלו כילדם לכל דבר, אך ישמש כצאצא ביולוגי עבור הדודים הערירים • השופטים פסקו: אין כיום כל אפשרות חוקית לבצע הפריה כזאת מביצית של אישה שנפטרה

חברת AIVF, שייסדו האמבריולוגית ד"ר דניאלה גלבוע ורופא הפוריות פרופ' דניאל זיידמן, גייסה 25 מיליון דולר כדי לשווק מערכת תומכת החלטות להפריה חוץ גופית