חוקי יסוד

מתווה הנשיא הרצוג עוסק בנושאים בעלי אופי פרוצדורלי, אבל מה שחסר בהצעה הוא הדרישה לחקיקה שמגינה על זכויות אדם במדינת ישראל

ועדת החוקה הצביעה ואישרה את השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתישלט ע"י הקואליציה; גם האיסור על בג"ץ לפסול חוקי יסוד עבר את ההצבעה • חברי האופוזיציה צעקו במחאה והפריעו לדיון • ברקע הדיון, שהסתיים בשעות הצהריים, נערכת השבתת מחאה ע"י אזרחים, ומתקיימות הפגנות במוקדים רבים בארץ

הצעת הפשרה שהציג נשיא המדינה נוגעת בחלק מהבעיות הקשות שהטיפול בהן נעדר מהרפורמה שמקדמת הממשלה: העומס על מערכת המשפט ואמון הציבור הנשחק בשל עינוי דין • עם זאת, תוכניתו לא מספקת פתרון הוליסטי שישמור על איזונים ובלמים בכל הנוגע לחלק השנוי במחלוקת - הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת

"חבית הנפץ לפני פיצוץ", אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג, וקרא לאחדות • "אפשר להגיע להסכמה רחבה שתשים את אזרחי ישראל מעל לכל ויכוח", הוסיף והציג עקרונות לפשרה בנושא • לאחר דבריו יצאו מנהלי הבנקים בהודעה משותפת: תומכים במתווה הנשיא לפשרה

עוד בטרם הוקמה, נראה כי הממשלה בעיקר מנסה להעביר חוקים בתחום המשפט על-מנת להיטיב עם ראשיה • דוגמה טובה לכך היא ניסיונות ההכשרה הבלתי פוסקים של דרעי לשר, למרות הרשעתו בפלילים • זו המשילות בה מתהדרת הקואליציה כשהיא מדברת על רפורמת המשפט?

ההסדר הנדון כעת הוא חד-צדדי בצורה קיצונית. הוא מגביל את ביהמ"ש, אך לא מציע מנגד כל הגנה על זכויות הפרט • הדרך השנייה היא השגת הסכמות רחבות, שלא באמצעות כיפוף ידיים, בשאלות היסוד של המשפט החוקתי

התיקונים שצפויים להיות מאושרים בשלב הראשון הם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שהקואליציה תשלוט במינויי שופטי ביהמ"ש העליון • ח"כ קריב: "אנחנו בדרך לשרשרת מינויים פוליטיים. תם עידן השופטים המקצועיים" • ח"כ רייטן: "זו לא משילות, זו השתלטות"

הקואליציה הגישה היום הצעה לתיקון חוק יסוד: הממשלה, לפיה "בית המשפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, לא מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם, מכל עילה שהיא, למעט לעניין תנאי הכשירות"

מאמר המערכת של העיתון "וול סטריט ג'ורנל", שהביע תמיכה בשינוי המשפטי הדרמטי שמובילה הממשלה, עורר עניין רב בישראל • קריאה מדוקדקת בו מגלה כמה נקודות ששווה להתעכב עליהן • וגם: למה ב"ניו יורק טיימס" טענו שנתניהו קיבל פחות מ־50% מהקולות?

המשבר בין הרשויות, המבצעת והשופטת, הוא הדרמטי ביותר מבין משברי השלטון שעברה ישראל • כדי שהחברה הישראלית לא תיקרע לגזרים, נדרש מכל הצדדים להתפשר ולהגיע להבנות • ניצחון מוחץ של רשות אחת על רעותה הוא הפסד של המדינה ואזרחיה

הפרוצדורה שדרכה מקודמת הרפורמה המשפטית היא חריגה. מה עומד מאחוריה? • המשרוקית של גלובס

בדיקת השינויים שמבקש שר המשפטים יריב לוין להכניס למערכת המשפט מעלה כי לרבים מהם יש מקבילות בעולם, אך לתמהיל שכולל את כל המהלכים הללו יחד אין ממש תקדים עולמי • וגם: האם חוקי היסוד שעל בסיסם הושתתה "המהפכה החוקתית" בשנות ה-90 באמת עברו "באישון לילה"?

מהנושאים עליהם דיבר שר המשפטים יריב לוין במסגרת הכותרת "רפורמה" במערכת המשפט עולה כי השלטון מבקש לעצמו כוח בלתי מוגבל • אם מדברים על רפורמה, אז למה לא על רפורמה שתטיב עם האזרח? כזו שבאמת נחוצה עבור כולם, לא רק עבור השלטון

הרפורמה במערכת המשפט יוצאת לדרך, לאחר ששר המשפטים יריב לוין הפיץ את טיוטת הצעת החוק • כמה נציגי קואליציה יהיו בוועדה לבחירת שופטים, אילו סמכויות יהיו ליועמ"שים, ומה המשמעות של ביטול עילת הסבירות? • גלובס עושה סדר

לפי הצעת החוק של שר המשפטים יריב לוין, לחברי הקואליציה יהיה רוב בוועדה לבחירת שופטים, עילת הסבירות המאפשרת להתערב בהחלטות הממשלה והרשויות תבוטל, ותועבר פסקת התגברות כדי שהכנסת תוכל לחוקק מחדש חוקים שלא נפסלו פה-אחד

בימים האחרונים נשמעתי כקול בודד מקרב קהילת השופטים בדימוס שתומך ביוזמת השר לוין. אין זו תמיכה בלתי מסויגת • ברור שיש צורך בסיעור מוחות יסודי, מעמיק ולא חפוז כדי להוציא את היוזמה מן הכוח אל הפועל. לוין הבטיח זאת, וחזקה שיקיים