חזית המדע

המולקולה שהתגלתה לפני 50 שנה מתחילה לממש את הפוטנציאל שלה • זאת אחת החידות הגדולות של היקום ובמתקן מיוחד בהרי הפירנאים מנסים לפצח אותה • מבט מעמיק פנימה לעולם הרגש של החיות • אם נבין כיצד ומדוע מלבין שיער, נוכל להבין לעומק את תהליכי ההזדקנות • וכיצד באמת משפיעה עלינו התבודדות כבדה?

פרס האיג-נובל ניתן השנה בפעם ה-32 ל"מחקרים שגורמים לך לצחוק ואחר-כך לחשוב" • מה אפשר ללמוד מפעימות הלב שלכם בדייט, למה כל-כך קשה להבין מסמכים משפטיים ועוד 8 מחקרים שזכו השנה

בארבעים השנים האחרונות גדל מספר הילדים הסובלים מהשמנת יתר פי 11, וחוקרים מתחילים להבין שהסיבות למגפה העולמית הזו אינן רק אורח חיים לא בריא וגנטיקה • מחקרים ראשוניים בחיות מעבדה מצביעים על גורמים סביבתיים כמו זיהום פלסטיק כחשודים מרכזיים, אבל מומחים שדיברנו איתם מנמיכים ציפיות: "קשה עד בלתי אפשרי להוכיח זאת באופן חד-משמעי"

פרופ' פסקל ארנפרוינד, נשיאת האוניברסיטה הבינלאומית לחלל וחוקרת פורצת דרך בתחום האסטרוביולוגיה, מאמינה שב־20 השנים הבאות נמצא עדות לקיומם של חיידקים במאדים • בראיון לגלובס, היא מסבירה מה בעצם מחפשים כדי לגלות חיים ומדברת על חשיבות משימת ארטמיס לירח

הפסיכולוג ד"ר סטיוארט ריצ'י הוא אחד הקולות הבולטים בתנועה לשיפור האמינות בניסויים • בראיון לגלובס הוא מסביר כיצד המרדף אחר משרה באוניברסיטה וכותרות מלהיבות בכתבי העת המדעיים מוביל לשורה של כשלים במחקרים, ומדוע תחום הפסיכולוגיה פגיע במיוחד

זה עשורים שאנשים בוחרים להיות פחות מחוברים אחד לשני, ולהתמקד יותר בחייהם הפנימיים • אנחנו אולי חושבים שטוב להתרחק זה מזה, אבל כנראה טועים • לאקלים הזה של מופנמות יש לא רק יתרונות, ויכול להיות שאנשים לא מבינים את ההשלכות

איך הפך החתול לחיה ויראלית ברשת, איך גורמים לו להיות ידידותי יותר לסביבה והאם הוא מחזיק במפתח לפיצוח של אחת החידות שמטרידות חוקרי גנטיקה • חתולים בדרך כלל אינם חיה נוחה למחקר, אבל בשנים האחרונות מגלים יותר על העולם שלהם

איך תאים מתקשרים ביניהם, ואיך יודעים איזה עובר ישרוד בהפריה - אלה כמה מהשאלות שחוקר ד"ר אסף זריצקי • בעזרת ביולוגיה חישובית, הוא מנסה לגלות את מה שהעין האנושית לא רואה ולהוכיח את החשיבות האדירה של שילוב בין ביולוגים לאלגוריתמיקאים

ד"ר גדי גילעם מרגיז אנשים במעבדה כדי לחשוף את האזורים במוח שמשותפים לרגשות שליליים ולכאבים פיזיים • האם חוויית הכאב היא סוג של רגש, ומה זה אומר על האפשרות לטפל בסובלים מכאבים כרוניים

במשך יותר מ-50 שנה חיפשו פיזיקאים אחר החלקיק שיגרום למודל התיאורטי של היקום לעבוד • ביולי 2012, הוא נמצא במאיץ החלקיקים הגדול בעולם, ששותפים בו יותר מעשרת אלפים חוקרים • פיזיקאים ישראלים, שחלקם מילאו תפקיד מרכזי בגילוי, מספרים על האופוריה שאחרי, וגם על השאלות שנשארו פתוחות

פרופ' דיוויד רייך, מהחוקרים המובילים בעולם בתחום הגנטיקה האנושית העתיקה, משנה את כל מה שידענו על דפוסי ההגירה של אבותינו הקדמונים ומראה עד כמה בני האדם התערבבו ביניהם מבחינה גנטית לאורך ההיסטוריה • אבל הוא גם מוטרד מהשתלטות התקינות הפוליטית על הדיון המחקרי, מההשלכות של זה על אמינות המדע והאפשרות לפתח בעתיד רפואה מותאמת אישית טובה

בשנות ה-70 של המאה ה-20 הגדיר פרופ' רוברט מאי חוק מתמטי המנבא את מידת היציבות של מערכות אקולוגיות שונות - מהחיים בסוואנה באפריקה ועד קואליציות פוליטיות • אלא שהחוק, שנחשב מאז מחוקי היסוד בתחום, מעולם לא הוכח בשטח. עכשיו קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הצליחה להוכיח אותו בעזרת אוכלוסיות החיידקים בגוף האדם וספוגי ים

פרופ' ג'ושוע סיינס, שהקים את המרכז לחקר המוח באוניברסיטת הרווארד, האמין כחוקר צעיר שמחלות נפש נובעות מליקוי בתקשורת בין תאי העצב במוח ולא בתאים עצמם • מאז הוא חוקר כיצד המוח מחווט את עצמו ואיך נראה חיבור בריא בין נוירונים • תשובות טובות לגבי מחלות נפש עדיין אין לו, אבל מחקריו עשויים לקדם תרופות למחלות ניווניות כמו פרקינסון ואלצהיימר

אמהות טריות מדווחות שהן מרגישות כאילו משהו מושך אותן לפגוע בילדיהן, ונהגים חשים דחף להתנגש בגדר הפרדה - הכירו את התופעה שהפילוסוף ז'אן פול סארטר כינה "קריאת הריק" • המחקרים המעטים שנעשו בנושא טוענים שאצל אנשים שאינם אובדניים וגם לא בדיכאון המחשבות האלה הן מנגנון שנועד להגן עלינו

פרופ' קרוליין ברטוצי רצתה בכלל ללמוד מוזיקה, אבל התנגדות הוריה הובילה אותה לקריירה מדעית מפוארת בתחומי הביולוגיה והכימיה • היא חוקרת את הסוכרים שעוטפים את התאים החיים, כמו אותה מעטפת סוכר קשיחה המגינה על הפנים הרגיש בסוכריות m&m’s • "כל הקריירה שלי כוונה להכניס את חקר הסוכרים חזק לתוך הביולוגיה. אם נצליח לעשות את זה יהיו לנו תרופות טובות יותר", היא אומרת בראיון לגלובס • לאחרונה היא זכתה בפרס וולף לכימיה

פרופ' יו מונטגומרי, רופא וחוקר של הישרדות בתנאי קיצון, יצא לבדוק מה גורם לאנשים מסוימים לשרוד ולאחרים למות, ומה אפשר ללמוד מזה על טיפול בחולים במחלות קשות • אבל בכובעו כפעיל נלהב למען משבר האקלים, הוא בכלל לא בטוח שלתובנות שלו תהיה הרבה תועלת: "אם לא נעשה משהו עכשיו, לאף אחד לא יהיה סיכוי. הכול תלוי ביחידים ובעסקים"