ילדה מחופשת בגן הילדים של המרכז היהודי. הוואנה, קובה, 1930 / צילום: המרכז לתיעוד חזותי ע''ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי, באדיבות קלרה כהן-מלחי
1
קטלוגי התחפושות של השנה הנוכחית עמוסים בתחפושות הקלאסיות - מיקי מאוס ופו הדוב, גיבורי על ונסיכות מהאגדות, אלא שהשנה אי אפשר היה לפספס את הנוכחות הצה"לית, עם תחפושות של דובר צה"ל, טייס קרב או צנחן, כולל אביזרים כמו קסדות טקטיות, אפודים קרמיים ונשקים. "ילדים תמיד מתחפשים לגיבורי השעה", מסביר פרופ' חזקי שוהם, ראש התוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר במכון שלום הרטמן.
● ההבדל בין "אנורה" ל"אישה יפה" הוא תמצית השינוי שעובר על הוליווד
● על המשמעות האדירה של כדורגל עבור חטופים ואוהדים
2
תחפושות הילדים הושפעו לאורך השנים מההקשר ההיסטורי. הגר דורון, ראש אגף מאגרי מידע במוזיאון "אנו" - מוזיאון העם היהודי, מספרת כי "בתחילת המאה ה-20 התחפושות היו אידיאולוגיות. ילדים התחפשו לחיילים, שוטרים ואפילו בולשביקים. אז, ההורים או המחנכים בחרו את התחפושת". המנהג להתחפש לשוטרים או לחיילים התחיל עם קום המדינה, "אז הרגשות הלאומיים היו בשיאם, אבל בשנות ה-60 רואים בתחפושות את השינויים באופן יותר ניכר. עם הזמן, הילדים קיבלו יותר חופש בחירה, והתחפושות נעשו מבוססות על תרבות הפופ".
הגר דורון, ראש אגף מאגרי מידע באנו - מוזיאון העם היהודי. / צילום: לי גיל
בקרב יהודי הגולה התחפושות שיקפו את הסביבה התרבותית. לדבריה, "יהודים בארה"ב, למשל, אימצו בהדרגה את מסורת ההאלווין, וילדיהם התחפשו לדרקולה ולדמויות הוליוודיות. בארץ, עד קום המדינה, ילדים התחפשו בעיקר לדמויות תנ"כיות ולאומיות".
"פעם תחפושות נתפרו ביד ולא נקנו", מצביעה דורון על עוד מגמה מעניינת, וגם התמונה המשפחתית של פורים הייתה עניין שייחסו לו חשיבות: "משפחות היו מצטלמות בסטודיו מקצועי עם פרצוף רציני".
3
אריאלה גארבר, חוקרת ומרצה לתולדות האופנה, מסבירה כי הלבוש הוא תוצר ושיקוף של המצב החברתי, הפוליטי והפסיכולוגי. "כיום, עולם האופנה מתכתב עם הרצון לברוח מהמציאות הקשה, עם נטייה לפנטזיה, עושר ומקסימליזם. בדיוק כפי שמעצבי העל מחזירים את שמלות הנשף של המאה ה-18 כתגובה למשברים עולמיים, כך גם תחפושות הפורים משקפות את הרצון להתנתק מהקושי ולצלול לעולם דמיוני". ונוכח המציאות המורכבת בישראל, יותר ויותר ילדים בוחרים להתחפש לדמויות ממשחקים או מעולמות הפנטזיה.
אריאלה גארבר חוקרת, כותבת ומרצה בתחום תולדות האופנה והתרבות. / צילום: אריאלה גארבר
לדברי גארבר, ההתחפשות הזאת מעניקה לילדים כוח. "ילדים רבים מתחפשים לחיילים - הן בהשראת המציאות הביטחונית והן מתוך חיקוי של דמויות ממשחקי מחשב וסרטים. התחפשות לחייל מסמלת עבורם כוח ושליטה על הגורל, והופכת לתרפיה רגשית".
4
אם תשלימו את השורה בשיר של לוין קיפניס, "חג פורים, חג פורים חג גדול ל..." סביר להניח שתשירו "ילדים". אך במקור מילות השיר הן חג גדול ליהודים. כיצד הפך החג ששימש כביקורת של יהודים בגולה על השלטון, לחג הילדים? התשובה מתחילה במסורת ההתחפשות.
פרופ' שוהם מסביר שההתחפשות מקורה ככל הנראה בימי הביניים, בהשפעת הקרנבל הנוצרי. "בקרנבלים הללו התקיימו טקסים של היפוך חברתי, בהם אנשים מהשכבות הנמוכות התחפשו לאצילים ולהפך. יש הטוענים כי המנהג הגיע מפרס, מטקסים שהתקיימו בתקופה שבה נכתבה מגילת אסתר. כך או כך, עד לפני 300-200 שנה, חג הפורים היה פרוע למדי - שכרות, פארודיות על חכמים ולגלוג על התורה היו מקובלים. אפילו חציית גבולות מגדריים הייתה חלק מהעניין, כפי שמעיד האזכור בשולחן ערוך האוסר על גברים ללבוש בגדי נשים - איסור שלא נאכף בפורים".
במאה ה-17, לדברי גארבר, כבר הייתה בשטעטעלים במזרח אירופה מסורת של "פורים שפיל" - הצגה על מגילת אסתר בהשתתפות כל הכפר. "זו הייתה אפשרות לעשות סאטירה דרך סיפורי המן ומרדכי, וכך להעביר ביקורת על האנטישמיות".
פרופ' שוהם מציג גם צד אפל: בקרנבל הנוצרי היו מכריחים יהודים להתחפש ולהציג תמונות מחיי ישו, וגם היהודים עשו מנהג דומה. "היו משלמים לנער נוצרי ויורקים עליו בהצגת התהלוכה של המן. הנוצרים לפעמים מאוד נעלבו מזה, זה הזכיר את הויה דולורוזה של ישו. והיו פעמים שיהודים שילמו מחיר יקר על ההצגה הזו".
ומתי עבר פורים להתמקד בילדים? "בתל אביב של המנדט הבריטי הפך פורים לקרנבל תיירותי, בדומה לקרנבלים באירופה", מספר שוהם. "התהלוכה המרכזית, העדלאידע, נועדה למשוך תיירים ולחזק את הכלכלה. אך בשנת 1936, בשל קושי תקציבי, הוחלט לצמצם את האירוע ולהתמקד בתהלוכת ילדים - החלטה שסימנה את הפיכת פורים לחג שבמרכזו ילדים".
5
בתום מלחמת העולם השנייה השתמשו יהודים בניו יורק בנשפי התחפושות בפורים להפגנת מעמדם החברתי. "כל ההכנסות מהנשפים הופנו לצדקה לקהילות בארה"ב", מסבירה גארבר. "מי שהניע את תעשיית הטקסטיל היו מהגרים יהודים, בעלי גישה לטקסטיל, ופורים היה ההזדמנות להוכיח זאת. זה היה המקום של היהודים להתלבש בבגדים צעקניים עם נוצות ופעמונים, כדי להראות שהמעמד העליון לא מקבל אותנו, אבל יש לנו נשפים ואירועים משלנו".