הפרטת בית הסוהר הראשון בישראל צפויה לעבור בעוד כמספר ימים את המכשול האחרון בדרך לאישורה הסופי.
אנשי העסקים לב לבייב, בעל השליטה בחברת אפריקה ישראל, ואברהם קוזניצקי, בעל השליטה בחברת מנרב, אשר זכו בחודש נובמבר אשתקד במכרז להפרטת בתי הסוהר, ייאלצו לחכות עד להכרעת בג"ץ, בעתירה שהגישו חטיבת זכויות האדם במכללה האקדמית למשפטים בר"ג יחד עם גונדר בדימוס שלמה טויזר, לביטול הליך הפרטת בתי הסוהר.
במקרה ובג"ץ יאשר את ההליך, לבייב וקוזניצקי צפויים להיות הראשונים שיקבלו לידם להקים את בית הסוהר הפרטי הראשון בישראל. בהתאם לתנאי המכרז, לבייב וקוזניצקי יבנו את בית הסוהר ויתפעלו אותו במשך תקופת הזיכיון (25 שנה), אשר במהלכה יקבלו תשלום שנתי מהמדינה עבור כל אסיר ואסיר, בשיטת ה-P.F.I. היקף החוזה שייחתם נאמד בכ-1.5 מיליארד שקל ויותר, כאשר עלות הקמת בית הסוהר בפרויקט נחשבת לקטנה יחסית, ונאמדת בכ-250 מיליון שקל.
השניים צפויים לקבל תשואה שנתית של 6%-10%. הקמת בית הסוהר צפויה להתחיל בתחילת שנת 2006, ולהסתיים בחלוף שלוש שנים מיום ההקמה. בית הסוהר יוקם דרומית לבאר-שבע וייכלאו בו 800-1,000 אסירים פליליים ברמות סיכון מזערי-בינוני. היות שזהו המכרז הראשון מסוגו בארץ, הוא ייבחן אחרי יישומו, ואם אכן ההפרטה תצליח, תשקול הממשלה להפריט בית סוהר נוסף בצפון הארץ.
לטענת העותרים, הפרטת בתי הסוהר מעניקה לזכיין סמכויות שלטוניות מובהקות, הכוללות שימשו בכוח, לרבות כח ממית; פגיעה בחרות, לרבות בידוד; ופגיעה בפרטיות של אסירים ומבקרים. סמכויות אלו הינן סמכויות המהוות את הגרעין הקשה של ריבונות וסמכויות המדינה המודרנית, וויתור עליהן נוגד את חוקי היסוד המונעים ואוסרים העברתן של סמכויות שלטוניות לידי גורם פרטי הפועל ממניע רווח.
העותרים מוסיפים וטוענים, כי הפרטת בתי הסוהר, משמעותה פריצה מוחלטת של הסכר החוקתי המונע פגיעה בריבונות המדינה ובמארג הדמוקרטי, אשר תחילתה בהפרטת בית סוהר וסופה עלול להיות בהפרטת המשטרה, השפיטה והכוחות המזוינים - תוך פגיעה אנושה נוספת במבנה המשטר החוקתי בישראל.
לטענת פרקליטות המדינה, המדובר בהפרטה סטטוטורית, אשר אינה פוגעת בזכויות יסוד חוקתיות. בפרקליטות טוענים, כי החיסכון במהלך כל תקופת הזיכיון, בהתחשב בעלות הנובעת מהקמת והפעלת בית הסוהר על ידי הזוכה, ובעלות התקציבית המוערכת של הקמה והפעלת בית סוהר בסטנדרטים דומים על-ידי שירות בתי הסוהר, נאמד ב-350-290 מליון שקל, המהווים חיסכון משמעותי של 20%-25%.
לטענת הפרקליטות, בהתאם לתנאי המכרז, תנאי האסיר בבית הסוהר הניסיוני צפויים להשתפר. כך לדוגמא, מרחב המחיה הממוצע של אסיר במתקני השב"ס עומד כיום על 3.4 מ"ר לאסיר, ואילו מרחב המחיה המקסימאלי המקובל בשב"ס עומד על 4.5 מ"ר לאסיר. מבדיקת ההצעה הזוכה עולה, כי על פי התחייבות הזוכה, מרחב המחיה הממוצע בבית הסוהר שיוקם יהיה 5.28 מ"ר לאסיר.
דוגמא נוספת המוצגת בתנאי הכליאה היא היחס שבין מספר העובדים הסוציאליים המטפלים באסירים לבין מספר האסירים. במתקני השב"ס כיום עומד יחס זה על עובד סוציאלי אחד ללמעלה מ-100 אסירים בממוצע. לעומת זאת, בבית הסוהר החדש יהיה עובד סוציאלי לכל אגף, כאשר בכל אגף יהיו עד 80 אסירים (במתקני השב"ס כיום יש בכל אגף בין 80 ל-120 אסירים).
בשל ההשקעה הרבה שנדרשה מצד המציעים להיערכות למכרז ולהגשת הצעותיהם, התחייבה המדינה, כי אם המכרז יבוטל לאחר בחירת הזוכה ולפני כניסת ההסכם עימו לתוקף, ישולם לזוכה פיצוי העשוי להגיע עד 1.25 מיליון שקל.
אם יבוטל ההסכם לאחר כניסתו לתוקף, ישולם פיצוי לזכיין בהתאם להשקעותיו בפועל, על פי מנגנוני חישוב שנקבעו במסמכי המכרז.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
