"בוודאי איפשהו קיימת טכניקה להחזיר את ספדיה"

שר השיכון, זאב בוים, חושב שבלי בנייה מאסיבית במערב ירושלים אין תקומה לעיר הבירה - למרות החלטת המועצה הארצית

למרות הביקורת הקשה לה זכה מאז שהכריז על הצורך לבחון מחדש את תוכנית ספדיה, שר השיכון, זאב בוים, אינו חוזר בו. להפך, הוא משוכנע שעל רקע השיחות עם הפלשתינים, אין ברירה אלא לחזור לאופציה של בנייה במערב העיר. אז מה אם התוכנית בוטלה על-ידי המועצה הארצית.

דווקא באשר למועצת מקרקעי ישראל, שהוא משמש בתפקיד היו"ר שלה, הוא אינו מתכנן מהפכות, למרות שהגוף הזה זקוק לניעור רציני - לדעתו העת אינה מתאימה לכך. מה שהיה הוא שיהיה.

"העניין הוא פשוט", אומר בוים, "כשבחנתי מה האפשרויות שלנו לבנייה בירושלים ראיתי שיש פער גדול בין הביקוש העצום וההיצע הקטן. אני אומר שכמובן נפעל בשיתוף פעולה עם המינהל, העירייה ומוסדות התכנון, אבל לדעתי, אין מנוס לבחון מחדש את התוכנית ולהעלות אותה שוב לדיון".

גלובס: לפני ביטול תוכנית ספדיה, מינהל התכנון ערך בדיקה מקיפה, ומאז הרי לא התשנה דבר.

בוים: "כשאחליט על האפשרות הזו אכנס לכל התוכנית ואבדוק מה היו הנימוקים בעד ונגד. לפי שעה, אני מסתכל על ירושלים ורואה שאי אפשר לבנות עם הפנים מזרחה, כי זה בעייתי מבחינה מדינית. מצד שני יש לנו בעיה קשה של מיעוט שטחים שאפשר לתרגם אותם לתוכניות מפורטות לבנייה. מול זה יש אוכלוסיה גדולה שנמצאת במצוקה. התוצאה היא העדר מלאי תכנוני ואוכלוסיה שעוזבת את העיר. אם אנחנו חפצי ירושלים אי אפשר שלא לחזור ולבחון מחדש גם תוכניות שהורדו מסדר היום, ובמיוחד את תוכנית ספדיה".

- ברור לך שאתה מקים נגדך ארגונים רבים ואנשים רבים?

"למיטב זכרוני ההתנגדות העיקרית היתה מצד הארגונים הירוקים, שהם גופים מאורגנים שהצליחו לרתום את תושבי ירושלים. אני לא מקל ראש בעניין, אך אין ספק שיש להעמיד מול פני המתנגדים ומול תושבי ירושלים שתי ברירות אכזריות - לשמור על הנוף של הרי ירושלים או לבנות מזרחה, על כל המשמעות הפוליטית של זה. הייתי מציע לכל מתנגדי ספדיה לקחת זאת בחשבון. צריך להחליט היכן עושים פשרות. אלה הם החיים שלנו, והם מצריכים סוג קשה של הכרעות".

- איך אתה מתכוון להוציא זאת לפועל?

"אבדוק מה באמת הדרך הנכונה להעלות את הנושא הזה מחדש על שולחן ועדות התכנון. אני יודע שזו תוכנית שנדחתה, אך בוודאי איפשהו קיימת טכניקה להחזיר אותה. החיים דינמיים והם מצריכים הערכות מצב חדשות. אבוא לאותם אנשים שהתנגדו לתוכנית ואומר להם שיש לנו משפט שלמה, ושאנחנו צריכים לקבל החלטה לאן פנינו מועדות. יש פה גישה של איכות חיים מול קיום חיים, ובין הברירות הקשות האלה יצטרכו להכריע".

- בתור יו"ר מועצת מקרקעי ישראל לא מפריעה לך העובדה שהמועצה בקושי מתכנסת?

"המועצה לא התכנסה בשל בעיות טכניות, בין השאר כי קק"ל לא מינתה נציגים. אני לא בקיא בפוליטיקה הפנימית של הארגון ולכן אין לי מושג מדוע לא מינו זמן כה רב. הישיבה הקרובה תהיה גם היא עם מינימום חברים, זאת לאחר שבראשית השבוע אושרו ארבעה נציגי ממשלה ונציג קק"ל אחד. בנוסף אני מתכוון להביא לאישור את מנכ"לית משרד החקלאות, יעל שאלתיאלי, יחד איתה יהיה לנו קוורום שיאפשר לקיים ישיבה עוד החודש. כדי להדביק את הפער, אני מתכוונן לערוך ישיבה נוספת בסוף ינואר. לשמחתי התירוצים הטכניים הסתיימו".

- בשנים האחרונות מותחים גופים רבים ביקורת על המועצה כמי שאינה מסוגלת למלא אחר הייעוד שלה. האם אתה מסכים לכך?

"במדינת העם היהודי אתה עושה פעולה אחת וכולם קופצים עליך. אולי כי זה מאפיין את ההרכב המיוחד של החברה, את הריבוד ואת הקבוצות השונות. לכל קבוצה יש את האינטרסים שלה, שקשה מאוד לגשר עליהם. שכשבוחנים את האנשים שקדמו לי בתפקיד, אני קטן לעומתם, וגם הם הצליחו באופן חלקי. בשל סיבה זו אני לא רוצה להצהיר הצהרות פומפוזיות, שאי אפשר לקיימן. אני ער לקשיים במציאות הנוכחית ואני חושב שבתקופה מיוחדת זו, כשפריפריות עירוניות וכפריות בצפון נמצאות אחרי מלחמה ובעוטף עזה בעיצומה של מלחמה, המסקנה המתבקשת היא שעוד לא הגענו אל המנוחה ולכן אני מתכוון להאריך את תוקף המדיניות הקיימת ולא לחולל רפורמות אוטופית. אני לא חושב שלפי שעה אנחנו ערוכים לזה. כך למשל אני מתכוון להמשיך עם כל נושא סבסוד הקרקע בפריפריה, לפחות בטווח של חצי שנה, כדי לראות מה התוצאות מתוך תקווה שיבוא יום שלא נצטרך להזדקק יותר לכלי זה".