ביה"ד: מעביד הפורש מארגון המעבידים עדיין מחוייב להסכם קיבוצי קצוב

בכך התקבל ערעור הסתדרות המעו"ף על פסיקת בית הדין האזורי - לפיה עיריית יהוד-נווה מונוסון, שפרשה ב-2005 ממרכז השלטון המקומי, פטורה מקיום חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות

בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסיקה תקדימית שהתקבלה בדעת רוב, כי מעביד הפורש מארגון מעבידים אינו פטור מקיום ההסכמים הקיבוציים עליהם חתום הארגון, ובלבד שתקופתם קצובה.

בכך התקבל ערעור הסתדרות המעו"ף על פסיקת השופט ד"ר יצחק לובוצקי בבית הדין האזורי - ולפיה עיריית יהוד-נווה מונוסון, שפרשה ב-2005 ממרכז השלטון המקומי, פטורה מקיום חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. חוקת העבודה עוגנה בהסכם קיבוצי שהוארך ב-2005 עד ל-2008.

לפי החוק, לא ניתן לבטל הסכם קיבוצי לתקופה קצובה. הסכם לתקופה לא קצובה ניתן לבטל בהודעה מראש של חודשיים. רוב ההסכמים הקיבוציים בישראל נחתמו לתקופה קצובה.

כל 5 חברי ההרכב הסכימו, שמעסיק החבר בארגון מעסיקים החתום על הסכם קיבוצי לתקופה בלתי קצובה, רשאי להשתחרר מחובותיו בהסכם חודשיים לאחר שימלא את 3 תנאי "הלכת קריית-גת": פרישה מארגון המעסיקים והודעה לארגון העובדים; הודעה מוקדמת בכתב לארגון העובדים על ביטול תחולת ההסכם על המעסיק הפורש; מתן הודעה בכתב לרשם ההסכמים הקיבוציים על ביטול תחולת ההסכם הקיבוצי על המעסיק הפורש.

חופש ההתארגנות

הנשיא סטיב אדלר, השופטת נילי ארד ושני נציגי הציבור סברו, בדעת הרוב, כי כשם שארגון המעבידים אינו רשאי לבטל הסכם קיבוצי לתקופה קצובה, כך גם אחד מחברי הארגון אינו רשאי לעשות כן. אין הדבר פוגע בחופש ההתארגנות שלו, משום שהוא יכול לפרוש מהארגון אך לא מתחולת ההסכם.

השופט יגאל פליטמן, בדעת מיעוט, התמקד בחופש ההתארגנות של המעביד וסבר כי כל מעביד חופשי להצטרף ולפרוש כרצונו מארגון מעבידים החתום על הסכם קיבוצי. לדעתו, מרגע שהמעביד פרש מארגון המעבידים כדין, בחלוף חודשיים הוא אינו מחויב עוד להוראות ההסכם הקיבוצי, בין אם הוא לתקופה קצובה ובין אם לאו. "'הסדר כבילה' שכזה חסר כל צידוק".

להמחשת האבסורד שבגישת הרוב הוא נטל מקרה בו ארגוני המעבידים והעובדים חתמו על הסכם קיבוצי ל-20 שנה, ואחד המעבידים פרש מהארגון כעבור שנה. לגישתם, הוא עדיין יהא כבול להסכם למשך 19 שנה. "זהו מופע של 'חופש ההתארגנות במלוא הדר תפארתו'", ציין פליטמן בציניות. (עס"ק 25/06).