הקרע בין הערבים אזרחי ישראל לבין היהודים בארץ, צף ועלה שוב אל מעל פני השטח בימי המלחמה בדרום. במוקדים שונים קיימו הערבים הפגנות שלא רק ביטאו תמיכה בפלסטינים בעזה, אלא נתפסו גם כמצב של חוסר הזדהות עם ישראל, היעדר תחושת שייכות, ובעיקר - שנאה עזה למדינה הציונית. אבל האם זה מפליא? תוצאותיו של סקר מכון "שילוב Millward Brown" עבור "גלובס", מסבירות מדוע זה לא מאוד מפתיע. מהסקר, שבדק את הרגלי הצפייה בטלוויזיה במגזר הערבי בתקופת המלחמה, עולים כמה ממצאים העשויים להיות מדאיגים.
בשורה התחתונה משקף הסקר את התהום הפעורה בין המידע שניזונה ממנו האוכלוסייה הערבית בארץ לבין המידע שקיבלו רוב הצופים היהודים, שמשליכה כמובן על גיבוש העמדה של כל אחת מהאוכלוסיות. קשה להתעלם מכך שבאופן טבעי נוטה כל אחד מהצדדים להזדהות עם "הצד שלו", אבל נשאלת השאלה אם הוא בכלל נחשף למתרחש בצד השני.
אל-ג'זירה בראש
כמו במגזר היהודי, גם במגזר ערביי ישראל ראו יותר טלוויזיה בתקופת המלחמה. 75% דיווחו כי הגבירו את שיעורי הצפייה, אלא שהערוץ הנצפה ביותר בקרב ערביי ישראל היה אל-ג'זירה, בקרב 80% מהנשאלים. גם הערוצים שדורגו אחריו לא ייחשדו בהיותם "ציוניים": אל-ערביה (ערוץ חדשות ערבי המתחרה באל-ג'זירה - 21%) ואל-מנאר (תחנת השידור של חזבאללה - 11%).
מה עם ערוץ 2, 10 ו-1? רק 6% מהנשאלים דירגו את ערוץ 2 במקום הראשון, 5% דירגו את ערוץ 10 ראשון, ו-4% דירגו במקום ראשון את ערוץ 1.
תמונת המצב שמתקבלת אם משקללים את דירוג כל אחד מהערוצים במקום הראשון, השני והשלישי מחדדת את הפער: שלושת הערוצים הנצפים ביותר על ידי הערבים אזרחי ישראל במלחמה היו ערוצים ערביים - 80% מהנשאלים צפו באל-ג'זירה, 34% צפו באל-ערביה, 27% צפו באל-מנאר, 26% צפו בערוץ 2, 25% בערוץ 10, 12% בערוץ 1 ו-9% באבו-דאבי.
על ערוץ אל-ג'זירה נאמר שהוא שידר בימי המלחמה רצף בלתי פוסק של דיווחים פרו-פלסטיניים ואנטי-ציוניים, ולא פעם גם בלתי מדויקים מבחינה עובדתית, ולכן שיעור הצפייה העצום בו, יש בו כדי להדאיג. נתון נוסף בסקר עשוי אולי להדאיג אף יותר: יותר ממחצית הנשאלים ציינו שערוץ אל-ג'זירה סיפק את הדיווחים האמינים ביותר. בכך הוא זוכה להצבעת אמון מרשימה, במיוחד בהשוואה ליתר הערוצים: רק 5% סברו שערוץ 10 הוא האמין ביותר, 4% סברו כך לגבי ערוץ אל-מנאר, 3% בלבד סברו שערוץ 2 הוא האמין ביותר - שיעור זהה לאלה שסברו כך לגבי אל-ערביה, ו-2% בלבד סברו שדיווחי ערוץ 1 הם האמינים ביותר.
במילים אחרות, לא רק שמרבית האזרחים הערבים לא צפו בימי המלחמה באחד משלושת הערוצים הישראלים, הם גם לא סבורים שהדיווחים בהם היו אמינים. ביקורת כלפי התנהלות התקשורת בארץ במהלך הלחימה נשמעה ועדיין נשמעת בישראל, אבל אין ספק שהעובדה שהצופים הערבים הצביעו בשלט ובמשך שלושה שבועות של לחימה לא צפו בדיווחי הכתבים הישראלים ולא האמינו להם, בהחלט מצביעה על נתק מוחלט בין החברה היהודית לערבית בארץ.
הסקר בוצע בסוף ינואר האחרון באמצעות בקרב 487 גברים ונשים מהמגזר הערבי בני 18 ומעלה, במדגם ארצי, אקראי, ומייצג של אוכלוסיה זו. הטעות הסטטיסטית המרבית היא פלוס-מינוס 4.5.
הדרוזים מאמינים פחות לאל-ג'זירה
לאזור המגורים ולדת (נוצרים/מוסלמים /דרוזים) יש השפעה לא מועטה על הרגלי הצפייה ועל האמינות המיוחסת לערוץ. לדברי ישראל אוליניק, יו"ר קבוצת שילוב Millward Brown, ערוץ אל-ג'זירה זכה לשיעור גבוה של צופים יותר בקרב מוסלמים ונוצרים (73% ו-61% בהתאמה) מאשר בקרב הדרוזים (22% בלבד). זאת למרות שיותר דרוזים הגבירו את הצפייה בטלוויזיה (83%) בהשוואה למוסלמים (75%) ולנוצרים (67%).
הדרוזים גם סקפטיים יותר באשר לאמינות הדיווחים באל-ג'זירה, כאשר רק 20% מהם סברו שערוץ זה סיפק את הדיווחים האמינים ביותר. לעומתם, 59% מהמוסלמים סברו שזה הערוץ האמין ביותר, ו-45% מהנוצרים.
במילים אחרות, הסקר משקף את ההבדל הגדול בין תחושת השייכות של הדרוזים למדינה, לבין תחושות המוסלמים והנוצרים, כאשר גם בין שני האחרונים יש הבדלים. הציבור המוסלמי צפה באל-ג'זירה יותר מהנוצרים ומהדרוזים, והאמין לו יותר. הדרוזים, לעומת זאת, גם צפו בערוץ הזה פחות וגם האמינו לו פחות. במי כן צפו הדרוזים? רבע מהם דירגו ראשון את ערוץ 10, ושיעור דומה את ערוץ 2 (23%). 15% נוספים דירגו ראשון את ערוץ 1, ו-10% את ערוץ אל-ערביה. בקרב המוסלמים הצפייה בערוצים הישראלים דלה מאוד: רק 3% דירגו במקום הראשון את ערוץ 2, ושיעור זהה את הערוצים 10 ו-2. גם הנוצרים מציגים הרגלי צפייה דומים ולא ממש סופרים את הערוצים הישראלים - 8% בלבד דירגו ראשון את ערוץ2, ו-5% את ערוץ 10 ו-1.
המשמעות היא שחלק מצומצם מאוד מהערבים המוסלמים והנוצרים בישראל היה נגיש למידע שצופי הטלוויזיה היהודים נחשפו אליו - שתי האוכלוסיות פשוט ניזונו ממקורות מידע שונים לכל אורך המלחמה, ובהתאם גם גיבשו את עמדתם.
לפי אוליניק, השונות באה לידי ביטוי גם לפי אזור המגורים. "תושבי אזור המשולש בחרו יותר באל-ג'זירה כבחירה ראשונה לצפייה בזמן המלחמה ביחס לאזורים אחרים (79%), ואף תפסו את אל-ג'זירה ככזה שסיפק את הדיווחים האמינים ביותר", אומר אוליניק. למעשה רק 2% מתושבי המשולש טרחו לצפות בכל אחד מהערוצים הישראלים.
במה צפו בשאר האזורים? הערוצים הישראלים חלשים בערים המעורבות - 7% מהתושבים שם דירגו ראשון את ערוץ 1, 5% את ערוץ 2 ו-3% את ערוץ 10. גם באזור נצרת הערוצים הישראלים חלשים מאוד - 8% דירגו ראשון את ערוץ 2, 4% את ערוץ 10, ו-1% בלבד את ערוץ 1. למעשה, כ-70% מהנשאלים בערים המעורבות ו-66% מהנשאלים תושבי נצרת דירגו את אל-ג'זירה במקום הראשון, ובנגב הערוץ מעט חלש יותר (45%) וכך גם בגליל (49%).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
