מחריף הסכסוך ברכבת הקלה בירושלים: המדינה דורשת לאכוף על סיטי פס את השלמת העבודות עד ספטמבר 2010

בכתב התביעה שהוגש לבוררים נטען כי הזכיין שובת ימים רבים מעבודה במטרה להפעיל לחץ על המדינה ולהוציא ממנה כספים ■ סיטי פס: "מדובר בתרגיל משפטי חסר בסיס - העיכובים הם באחריות המדינה והעירייה"

החרפה נוספת בסכסוך בין סיטי פס למדינה בנוגע לפרויקט התקוע של הרכבת הקלה בירושלים. לאחר שהצהירה כי לא תאפשר דחייה נוספת בלוח הזמנים, המדינה הגישה היום (ד') תביעה נגד סיטי פס בדרישה לאכוף עליה את השלמת העבודות בפרויקט עד לתחילת ספטמבר 2010, וזאת כפי שנקבע בהסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים שנה שעברה.

התביעה הוגשה לבוררים, השופט (בדימוס) בועז אוקון ועו"ד רם כספי, לאחר שקבוצת סיטי פס דרשה לעכב בפעם השנייה את השלמת הפרויקט בלמעלה מ-6 חודשים עד לחודש יוני 2011.

בנוסף דורשת המדינה לאשר לה לעכב תשלום נוסף בסך של 32.5 מיליון שקל מתוך מענק של 150 מיליון שקל שהיא אמורה להעביר לסיטי פס.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד דורון תמיר ממשרד יגאל ארנון ושות' ועו"ד נעה שמיר ממשרד שר, אבולעפיה ושות', נטען כי סיטי פס אינה מנצלת עשרות מימי העבודה העומדים לרשותה, והכניסה עצמה מראש למצב בו לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה.

"הזכיין שובת מעבודה במשך ימים ארוכים תוך שיבושים והפרעה לחיים התקינים, וכל זאת במטרה להפעיל לחץ על המדינה להגדלת התמורה מצד אחד והקטנת תשומותיו מצד שני", נכתב בתביעה.

בכתב התביעה נטען עוד כי בהמשך לדברים שאמר הזכיין בוועדה לביקורת המדינה, "לא מדובר בחוסר יכולת לסיים הפרויקט בזמן, לא כל שכן בצורך אמיתי בארכה, אלא לכל היותר בניסיון גס להוציא מהמדינה כספים נוספים", נכתב.

סיטי פס, בניהולו של אלוף (במיל), יאיר נווה, נמצאת בבעלות אשטרום (27.5%), הראל השקעות (20%), פולאר (17.5%), קרן תשתיות ישראל (10%) והחברות הצרפתיות אלסטום (20%) וקונקס (5%).

מצוות תוכנית אב לתחבורה, המפקחת על הפרויקט, נמסר בתגובה כי "אופן ההתנהלות של קבוצת סיטיפס לא הותיר ברירה אלא להגיש את התביעה כדי לחייב את סיטיפס לעמוד בסטנדרטים מקובלים, לכבד את ההסכמים ולהביא להפסקת סבל תושבי ירושלים".

מסיטי פס נמסר בתגובה כי תביעת המדינה היא תרגיל משפטי חסר בסיס בתגובה לתביעה שסיטי פס הגישה על העיכובים הרבים שהמדינה יצרה. "אין גבול לאבסורד: המדינה והעירייה הקודמת כפו עשרות רבות של עיכובים על סיטיפס, וכעת הן תובעות את הזכיין על עיכובים שהן עצמן יצרו. הדבר משול למצב בו המדינה משבשת אספקת מים לשדותיו של חקלאי, פוגעת בגידולים - ואז תובעת את החקלאי על כך שהוא לא מספק לה את הירקות בזמן".