חברות ניהול קופות הגמל של פסגות, אקסלנס, ביטוח ישיר והלמן-אלדובי יידרשו להזרמות הון של מאות מיליוני שקלים כדי לעמוד בדרישות ההון החדשות שהאוצר מתכנן להשית על שוק קופות הגמל. כך עולה, לפי שעה, מטיוטת חוזר ותקנות שהאוצר פרסם השבוע בנושא, במסגרת קידום יוזמתו להגדלה משמעותית של ההון הנדרש מחברות ניהול קופות גמל וקרנות פנסיה, לצורך יצירת כרית ביטחון כנגד סיכונים תפעוליים.
עם זאת, בעקבות בדיקת "גלובס", בה נחשף ההיקף האדיר שיידרשו כמה מגופי הגמל להזרים להון אם הטיוטה תאומץ במלואה, מסתמן שהאוצר יטפל בסוגיה זו באופן שונה ופרטני מול הגופים שיידרשו להזרמות העתק. באוצר מודעים לכך שיידרשו למצוא פתרונות בנוגע לגופים אלה ואינם חוששים ליציבותם. בכל מקרה, נדגיש כי מדובר בטיוטה, עליה יכולים הגופים המוסדיים להגיב עד ה-25 ביוני.
בגופי הגמל הגדולים אין כוונה לקבל את ההוראות כפי שהן מוצעות כעת וללא מאבק, וכבר עתה נשמעים קולות המאיימים במאבק כולל כנגדן, אם האוצר לא יקל את הדרישות במידה משמעותית. "אף אחד לא מבין את טיוטת החוזר", אומר מנהל בכיר בענף הגמל, שמוסיף כי "הטיוטה לא תחזיק מים. היא לא עומדת בכללי ה-IFRS, והמוניטין שהאוצר לא מכיר בו הוא נכס ששווה כסף. זה כמו לא להכיר בשווי של בניין שמניב שכר דירה מדי חודש". גורם בכיר אחר בענף הגמל הוסיף לדברים, כי "לא ייתכן שיידרש מזומן כנגד רכישות הגמל. זה מייתר את השימוש בכלי ההלוואה". ואולם, גורם בכיר אחר בענף שלא מסכים עם עמיתיו, אמר כי "אם יש הלוואה כנגד הקופות שנרכשו, אז המוניטין באמת לא יכול לשמש כבטוחה בהון הנדרש, בשל המינוף".
הרוכשות יידרשו להזרמות עתק
בטיוטה שהוציא האוצר, הוא קובע כי ההון המינימלי הנדרש מחברות ניהול קופות הגמל יחושב לא רק כנגזרת של היקף הנכסים המנוהלים בקרן, אלא יכלול בנוסף גם את "סכום הנכסים הבלתי מוכרים". כלומר, בעיקר את המוניטין של החברות. לאור כך, החברות האמורות יידרשו להזרמות עתק, אחרי שרכשו בשנים האחרונות קופות גמל בעסקאות ענק שמומנו באמצעות הלוואות, שנרשמו במסגרת ההתחייבויות של חברות ניהול קופות הגמל עצמן.
לאור הבעייתיות הגדולה לכמה מגופי הגמל כאמור, כפי שהתבלט בבדיקת "גלובס", מתברר כי לפי הטיוטה מדובר בהזרמות הון, במזומן, שעשויות להסתכם בפסגות בכ-400 מיליון שקל ובכ-340 מיליון שקל באקסלנס גמל. גם ישיר גמל והלמן אלדובי נדרשות על פי הטיוטה להזרמה גדולה, ואליהן ניתן להוסיף את הדס מרכנתיל. על פי בדיקת "גלובס", חמשת הגופים הללו נדרשים להזרמה מצרפית של כ-1.1 מיליארד שקל.
מפסגות נמסר בתגובה, כי "מדובר בטיוטה של האוצר ואנו לומדים אותה". באקסלנס סירבו להגיב.
לגופים אלו מצטרפות חברות ניהול קופות הגמל הקטנות, שבסיס דרישות ההון החדשות לבדו (ללא השפעות נכסים בלי מוכרים למיניהם) מהווה מבחינתן בעיה של ממש, כשהזרמה וריתוק הון של כמה מיליוני שקלים עשויים להכביד מאוד על בעליהן.
טיוטת החוזר וטיוטת התקנות הנלווית שהוציא האוצר, מפרטות כי חברות ניהול קופות גמל וקרנות פנסיה יידרשו, אם יש להן חוסר ביחס לדרישות ההון של האוצר, להגדיל את ההון העצמי לכל הפחות במחצית מהסכום הנדרש עד ל-31 במארס 2010, ואת היתרה עד ל-31 בדצמבר אותה שנה.
בשוק "לא מבינים, לא מקבלים"
ההיקף המלא של ההון הנדרש החדש מהחברות, כפי שעולה מהטיוטה הנוכחית, לא יפחת מסכום ההון ההתחלתי העומד על 10 מיליון שקל, ומסכום הנכסים הבלתי מוכרים בכל הקשור לחברות ניהול קופות גמל המנהלות נכסים בהיקף של עד 3.3 מיליארד שקל; בהתייחס לגופים המנהלים נכסים בהיקף גבוה יותר, ההון המזערי הנדרש יהיה סכום של דרישות הון הנגזרות מהיקף הנכסים (0.3% מהנכסים המנוהלים עד היקף של 10 מיליארד שקל; 0.2% מהנכסים המנוהלים מעל 10 מיליארד שקל עד 20 מיליארד שקל; ו-0.1% מהנכסים המנוהלים בהיקף שמעל 20 מיליארד שקל), וסכום הנכסים הבלתי מוכרים.
הנכסים הבלתי מוכרים הינם: יתרות ההפרש המקורי המתייחס לרכישת פעילות וחברות נשלטות; הוצאות רכישה נדחות; חובות רעים שלא נזקפו להוצאות; כל נכס אחר שיורה עליו הממונה; ונכסים של החברה המנהלת המוחזקים בניגוד להוראות ההשקעה החלות על חברות מנהלות - היבט שעשוי להוביל אף הוא לגידול משמעותי, שאינו ברור עדיין, בדרישות ההון של גופים בשוק. *
בגופי הגמל מתכוונים לצאת למאבק: "הטיוטה לא תחזיק מים. היא לא עומדת בכללי ה-IFRS, והמוניטין שהאוצר לא מכיר בו הוא נכס ששווה כסף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
