וורן לי: "זה לא הוגן להאשים רק את אנשי ההון סיכון"

בתחילת העשור היו אלו חברות התקשורת האופטית והאינטרנט, שגייסו יותר מוקדם ונפלו כשמשבר הדוט.קום פרץ ■ עתה, לי - שותף בקרן קיינן פרטנרס, מסמן את הווידיאו באינטרנט

אחת התובנות השגורות בפי אנשי הון סיכון בזמני משבר, גורסת כי "יותר מדי כסף זרם לתחום". זה היה נכון בתחילת העשור, טרם משבר הדוט.קום, בכל הנוגע לחברות התקשורת האופטית והאינטרנט.

עכשיו, וורן לי, שותף בקרן ההון סיכון האמריקנית קיינן פרטנרס, מסמן את החטא העדכני בנושא זה - תחום הווידיאו באינטרנט.

במחקר שפרסם לפני מספר ימים, לי טוען כי החברות בתחום "סבלו" ממימון עודף וכעת נראה שגם הן וגם המשקיעים שלהן ישלמו את המחיר. מדובר בתחום רחב, שכולל חברות תוכן, אך גם חברות טכנולוגיה שמאפשרות העברה טובה יותר של וידיאו ברשת.

בשוק המקומי פועלות לא מעט חברות ישראליות שמנסות לפלס את דרכן בתחום זה (ראו טבלה). ביניהן אפשר לציין את Cast Up, שפיתחה מערכת המאפשרת זרימת וידיאו משופרת, ושנרכשה באוגוסט 2007 בידי NDS תמורת 11 מיליון דולר. שתי חברות ישראליות אחרות בתחום, אינטרקאסט ונוקה TV, שהוקמה בידי מייסדי מיראביליס, נסגרו בשנה החולפת, לאחר שלא הצליחו להשיג מימון נוסף.

"גורלן של רוב החברות בתחום", קובע לי בראיון בלעדי ל"גלובס", "ייקבע ברבעונים הקרובים". לדבריו, "חלקן ייסגרו ואחרות יימכרו בסכומי כסף שלא יחזירו את ההשקעה בהן".

גם מדיה ופרסום

לי לא מתנער מאחריות אישית "כשותף בקרן קיינן פרטנרס, אני מעורב בהשקעות בחברות ויושב במועצות מנהלים של חברות מדיה ופרסום, כמו Associated Content Motionbox Peer39 ו-Tremor Media Vivox.

"רק לאחרונה השקעתי בשתי חברות וידיאו נוספות - Arroyo Video Solution ו- Broadbus Technologies".

*מה גורם לכך שחברות אלו נפגעות?

לי: "יותר מדי כסף שזרם אליהן מוקדם מדי. דבר דומה צפוי לקרות בתחום זה גם לעשרות חברות מדיה ופרסום.

"בחודשיים האחרונים, שתיים מחברות הווידיאו המבטיחות והממומנות בנדיבות, Veoh ו-Joost, הרימו ידיים ולא מנסות להתחרות יותר עם Hulu ו-YouTube.

"שתי החברות עשו שינוי במודל העסקי שלהן במטרה למצוא דרך כדי לשרוד, אבל זה לא צלח".

*ההסבר למצבן מגיע רק מכיוון ההשקעות?

"לא. היו שם גם כיוון טכנולוגי שגוי, מחסור בתוכן איכותי ותנאים קשים שבעלי התוכן כמו CBS או ויאקום הציבו.

"אבל ל-Veoh ו-Joost יש בעיה גדולה יותר ושטיפוסית לעוד עשרות חברות בתחום - ההון הרב מדי שזרם מהר מדי".

המחקר של לי מתמקד ב-25 החברות המובילות בתחום, שיחד גייסו 1.2 מיליארד דולר. לדבריו, "75% מההון שגייסו החברות, גויס כבר בשנתיים שאחרי גיוס ההון הראשוני. הולו מובילה, עם 130 מיליון דולר בשלוש שנים".

*מה רע בגיוס הון רב?

"אין רע בגיוס הון, אבל יש בעיה בגיוס של יותר מדי כסף לפני שחברה מצליחה להגיע לאבני דרך, כלומר, לפני שיש לה לקוחות משלמים, או לפחות רואה שיש בשוק משיכה גדולה למוצר שלה.

"עודף כסף גורם לממן יותר מדי חברות דומות. בשנות ה-90 אלו היו חברות התקשורת האופטית והאינטרנט. לאחרונה אלה חברות בתחומי הפרסום, הרשתות החברתיות וה-Web 2.0. כולם, כולל אני, אשמים בטעות הזו".

*נראה שלבור הזה, של השקעת יתר בתחום שנראה לוהט, נופלים באופן כמעט מודע.

"איש ההון סיכון הידוע וינוד קושלה תמיד מדבר על החכמה באופן שבו מממנים חברות. הדרך הנכונה היא כנראה לפעול בזהירות, ולהשקיע בהתאם לעמידה ביעדים והשגת אבני דרך.

"בשלב הרעיון, משקיעים סכום קטן ועם ההתקדמות והצמיחה, ממשיכים להשקיע. כך למשל, קיינן אמנם השקיעה בחברת Tremor Media, שב-3.5 שנים גייסה 40 מיליון דולר. אבל גיוס ההון נעשה בשלושה צעדים.

"רק כשהחברה כבר רשמה הכנסות, היא גייסה לפני כחצי שנה סכום גבוה, של 11 מיליון דולר. החברה הכפילה את הכנסותיה כל שנה והיא בדרך לרווחיות".

*בתגובות למאמר שלך, במקרים רבים באצבע המאשימה מופנית לקרנות ההון סיכון ששופכות כסף על היזמים.

"זה לא הוגן להאשים רק את אנשי ההון סיכון. גם ליזמים ולחברות צריכה להיות אחריות. המשקיעים אולי הציעו את ההון, אבל היזמים לא תמיד צריכים לקחת. ב-Tremor Media למשל רצינו להשקיע יותר והיזמים היו אלה שהעדיפו לחכות".

"הרבה חברות לא יחזירו את ההשקעה"

*מתוך 25 החברות שחקרת, כמה יצליחו לשרוד בעוד שנתיים?

"קשה להעריך. יהיו הרבה חברות שימשיכו לפעול, אבל הן יהיו זהירות יותר ויחתכו בהוצאות. הרשימה האמיתית היא גדולה יותר ומונה כ-60 חברות, שגייסו הון בשלוש השנים האחרונות.

"בסופו של דבר, יהיו 4-5 חברות מוצלחות ורווחיות בתחום, שתהיה להן הזדמנות להפוך לפומביות והשאר יהיו חברות שירוויחו פחות אך יצליחו לשרוד. מבחינת השקעות ההון סיכון, ברור שרבות מהחברות לא יחזירו את ההשקעה".

ישראליות