קאלפרס מגדילה ההימור על ההון סיכון

קאלפרס, שסיימה את שנת הכספים של 2009 (שהסתיימה בסוף יוני) עם הפסד של כ-56 מיליון דולר, היא עדיין הקרן הגדולה ביותר בארה"ב, עם הון מנוהל של כ-180 מיליארד דולר.

נכסי הקרן צללו מכ-248 מיליארד דולר ביוני 2007 להיקף הנוכחי, ובשנה האחרונה נרשמה ירידה של כ-24% בשווייה. קאלפרס עצמה מודה שזו השנה הגרועה ביותר מבחינת ההפסדים שלה, כשהשיא השלילי הקודם היה ירידה של כ-7% בשנת 2001. הקרן אמורה לספק את תשלומי הפנסיה ותנאים סוציאליים נוספים ליותר מ-1.6 מיליון עובדים ופנסיונרים במערכת הציבורית.

המתרחש בקאלפרס אינו עניינם של פורשי מדינת קליפורניה בלבד. גם בהיי-טק העולמי ובכלל זה הישראלי, עוקבים מקרוב אחר הדרמה הכלכלית שם, מתוך הכרה בכך שרבים מהכספים שמגיעים לטכנולוגיות העתידיות בישראל - באמצעות קרנות ההון סיכון - עשויים להגיע משם.

קאלפרס מושקעת במגוון קרנות ישראליות - כרמל, ג'מיני, יזראל סיד, JVP, אייפקס ישראל, גיזה ופיטנגו וכן במרקסטון (ראו טבלה) - בהיקף כולל של 125 מיליון דולר. ההשקעות הללו לא תמיד הניבו הצלחות לקרן. ההשקעות הוותיקות יותר, בשש קרנות שהחלו לפעול בשנים 2000-2001 וקרובות לסיום חייהן, הניבו לקרן הפסדים תיאורטיים של כ-10%.

בור תקציבי במדינה

כדי להבין את המקום אליו הגיעה הקרן, כדאי להתחיל במצב הכלכלי של המדינה עצמה. לקליפורניה יש בור תקציבי עצום של כ-26 מיליארד דולר לקראת תקציב השנה הבאה, והמדינה אף שקלה להכריז על פשיטת רגל, מה שמחולל קרבות עזים בסביבה הפוליטית של המושל, ארנולד שוורצנגר. הוא אמר בשבועות האחרונים כי לקרנות הציבוריות - קאלפרס ו-CalSTRS, שאחראית על כספי הפנסיה של המורים הציבוריים - חסרים כ-300 מיליארד דולר כדי לעמוד בכל התחייבויותיהן לטווח הארוך - עשרות שנים קדימה. על הרקע הזה, לא היה מפתיע לשמוע את שוורצנגר מודיע כי בכוונתו להעביר חקיקה שתתייחס גם לגובה תשלומי הפנסיה לעובדי הציבור במדינה. שוורצנגר מציע לצמצם את התגמולים ואת תנאי הפרישה שינתנו לעובדים הציבוריים העתידיים, בהתאם למצב הכלכלי הבעייתי של המדינה והקרנות.

בקאלפרס טוענים, כי למרות ההפסדים, תשואת הקרן השנתית הממוצעת עדיין עומדת על כ-7.75% בבחינת 20 השנה האחרונות. זוהי גם התשואה הנדרשת בכדי לעמוד בהתחייבויות הקרן בעתיד. היא איננה קלה להשגה, ולכן הקרן נערכת באופן יותר אקטיבי לספק את הצמיחה הנדרשת בביצועיה לטווח הארוך.

כיצד? הקרן ציינה בשבוע שעבר במפורש. "נבצע השקעות אופורטוניסטיות בפרייבט אקוויטי, נדל"ן ותשתיות", ציין מנהל ההשקעות הראשי של הקרן, ג'וזף דיר.

בניגוד למוסדיים אחרים, דיר החליט להוציא את קאלפרס מהבונקר ולקחת יותר סיכונים מתוך כוונה לענות הצרכים של הקרן בטווח הארוך. ההקצאות שיכולות לספק את הגידול בתשואות הן השקעות בקרנות פרייבט אקוויטי ובכללן הון סיכון והשקעות בנדל"ן. להערכות דיר, בטווח הארוך ההשקעה בפרייבט אקוויטי תכה את שוק המניות בכ-3%, מה שיצור אפקט משמעותי בסדרי הגודל של קאלפרס.

"אני מרגיש טוב לגבי ההזדמנויות שמחכות בחוץ", צוטט דיר בראיון פנימי שמפורסם באתר קאלפרס.

גם בישראל רוצים לקרוא לכסף

עד כמה ההחלטות של דיר ישפיעו על מדיניות ההשקעות של הקרן, והאם זה רלבנטי לישראל? "ייתכן שהצעד עוד ישנה סדרי עולם מבחינת הגישה של קרנות הפנסיה בארה"ב, אבל כרגע עוד מוקדם לומר", אומר עו"ד ליאור אבירם, שותף בכיר וראש תחום ההיי-טק במשרד עורכי הדין שבלת ושות'.

צריך לזכור שכמות הכסף הכללית של הקרן הצטמצמה בכ-25% בעקבות ההפסדים בשנה האחרונה, מה שישפיע על ההקצאה של הכספים למרות הנטייה של דיר להגדיל את החשיפה לנכסים מסוכנים. לדברי אבירם, "אם תיושם המדיניות, הקרנות שהשקיעה בהן קלפרס בעבר יכולות לצפות שלפחות הפגיעה שהיא מייעדת להון סיכון לא תהיה משמעותית".

בארה"ב מתנהל דיון סביב השאלה אם קרן פנסיה ציבורית יכולה באמת להגדיל את הסיכונים. לדברי אבירם, "יש כאן גוף ציבורי שלוקח סיכונים גבוהים. כאשר וורן באפט יושב על ערמת כסף ועושה את זה, הוא יכול להיענש כל שנה בשוק המניות, אבל קרנות הפנסיות לא".

לצד זה, מנסה קאלפרס לבצע שינוי במודל העסקי של הקרנות. דיר וגורמים בכירים אחרים התבטאו כנגד מודל התגמול של הקרנות להן מועבר הכסף, שכולל 2% מהיקף הקרן כדמי ניהול ו-20%-25% נוספים כדמי הצלחה על אקזיטים. ייתכן שדווקא בתחום זה הביקורת על קרנות ההון סיכון היא פחות מהותית, שכן הן לוקחות יותר סיכונים.