הבנקים מתנגדים להפיכת עבירות מס לעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון

ממשרד המשפטים נמסר כי מתקיימים דיונים בנושא, וכי בזמן הקרוב אמורה להתקבל עמדת בנק ישראל ומשרד האוצר, ולאחר מכן יועבר הנושא להכרעת היועץ המשפטי לממשלה ושר המשפטים.

חוק איסור הלבנת הון חל רק על פעולות בכספים או רכוש שהופקו במישרין או בעקיפין מעבירה שהוגדרה בחוק כעבירת מקור, או ששימשו לביצועה. רשימת עבירות המקור כוללת עבירות רבות המאפיינות פשיעה חמורה, לרבות אלימות, עבירות רכוש, סמים וטרור. בנוסף לכך כלולות גם עבירות על חוק ניירות ערך, מירמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ואף עבירת מע"מ.

באחרונה מנסים הרשות לאיסור הלבנת הון, בראשות יהודה שפר, ומשרד המשפטים להוביל מהלך של הוספת עבירת המירמה במס הכנסה (עבירה של השמטת הכנסות בזדון) לרשימת עבירות המקור. במשך זמן לא קצר הנושא היה נתון בהקפאה, ואולם בחודשים האחרונים מתקיימים דיונים אינטנסיביים בין משרדי המשפטים והאוצר.

חשש: פגיעה בהשקעות חוץ

גורמים במערכת הבנקאית הביעו חשש כי צירוף עבירות מס לעבירות המקור יפגע בפיקדונות של תושבי חוץ. לדבריהם, "כיום מופקדים בבנקים בישראל כספים שהופקו מחוץ לישראל, שאינם כספי 'מאפיה', או כספים שהושגו תוך עבירות פשע חמור, אבל בהחלט יכול להיות שלא שולם עליהם מס במקום שבו הופקו. אם החוק יחול גם על עבירות מס הכנסה - אנחנו נצטרך לשאול שאלות, וזה לא יהיה טוב מבחינתנו. אין ספק שזה ירתיע גורמים מלהפקיד כאן את כספם".

באוצר חוששים כי המהלך יפגע ביכולת של ישראל למשוך משקיעי חוץ. לדברי גורמים במערכת הבנקאית, "כשחוק איסור הלבנת הון חוקק, נאמר במפורש שזה לא יכלול עבירות מס הכנסה. החוק נועד להילחם בארגוני פשע וארגוני טרור. זה ש'על הדרך' רוצים להכניס עבירת מס, נראה לא נכון וגובה מחיר כבד מדי".

ליקויים וחולשות

גורמים במערכת הבנקאית מעריכים כי הגברת המאמצים לצירוף עבירות מס לעבירות המקור היא בתגובה לממצאי הביקורת שערך באחרונה בישראל ארגון ה"מניוול", הגוף האירופאי האחראי על יישום הסטנדרטים בתחום איסור הלבנת הון. הביקורת הצביעה על חולשות וליקויים בנושא הלבנת הון בישראל.

לדברי עו"ד זיוית שלמון-מוזר, בכירה במחלקה המשפטית ברשות לאיסור הלבנת הון, הדו"ח מצביע על חוסר במערך פנימי של המוסדות הפיננסיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור, ועל היקף קטן ואיכות לא מספקת של דיווחים על חשד להלבנת הון במוסדות אלה.

הדו"ח ממליץ לחדד הנחיות ולהגביר את ביקורות הרגולטורים לגבי מועדי הדיווחים על פעולות חריגות, המעלות חשש להלבנת הון ומימון טרור; וכן להגביר את הבקרה על המוסדות המדווחים, הדרכות עובדי המוסדות ועוד.

ממשרד המשפטים נמסר כי "הנושא לא התעורר בעקבות ביקורת ה'מניוול'. הנושא נדון מזה מספר שנים, ולאחרונה נדון שוב. כן עלה הנושא בביקורת מבקר המדינה בנושא פשיעה מאורגנת ובוועדת הכנסת לביקורת המדינה".