גיא-רון: "כל אחד נהיה עו"ד; מי שלא התקבל לאוניברסיטה הלך למכללה - בחלק לא צריך בגרות או להגיע לשיעורים"

ראש לשכת עוה"ד: "לא ייתכן שמספיק שתדע לשנן כמו תוכי כדי לעבור את הבחינה; אני רוצה שתהיה בחינה בעריכת דין ולא בזיכרון" ■ "אם זה היה תלוי בי, כדי להיות עו"ד בישראל היו דרושים תואר שני ועוד שנתיים התמחות" ■ הראיון המלא - הערב במגזין G

"הגענו למצב של הזניה מקצועית, אני מוכן להשתמש גם במונח הזה. פעם הייתי בעד שוק חופשי. טעיתי. השוק החופשי מוזיל את השירות למקום כל-כך לא איכותי וזול, שזה פוגע בציבור. שופטים שרואים עשרות עורכי דין ביום יוצאים מזועזעים" - כך אומר ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, בראיון שיפורסם הערב (ה') במלואו במגזין G.

"אין שופט שלא יגיד לך שרמת עורכי הדין שמופיעים מולו הידרדרה לרמה ירודה ביותר, יחסית למה שהיה לפני עשר עד 15 שנה", אומר גיא-רון.

3,500 עורכי דין חדשים בשנה

הנושא שזכה להכי הרבה כותרות בתקופתו של גיא-רון הוא ניסיונותיו להקשיח את תנאי קבלת הרישיון. "הבעיה היא שכמעט כל מי שהתקבל למשפטים ורצה להיות עורך דין, נהיה. זה לא הבחינות הקשות של ראיית החשבון. מי שלא התקבל לאוניברסיטה ויש לו כסף, הלך למכללה. ובחלק מהמכללות הוא גם לא צריך תעודת בגרות, ובחלק אפשר לא לבוא לשיעורים, וגם לא חשוב באיזה ציון אתה מסיים".

אז מה בעצם גיא-רון מציע? "לשים חסמים בין התואר לרישיון. מצדי שכל הארץ תלמד משפטים. אני לא יוצא נגד הלימוד עצמו, אלא נגד הקלות שבה מקבלים רישיון. לו זה היה תלוי בי הייתי דורש תואר שני, מאריך את תקופת ההתמחות בשנתיים ומקשה את בחינות ההסמכה.

"לא ייתכן שמספיק שיהיה לך זיכרון טוב ושתדע לשנן כמו תוכי כדי לעבור את הבחינה. מאחר שקשה לי לשכנע את הכנסת להסכים לכל התוכנית שתגרום לכך שאדם יתחיל לעבוד כעורך דין רק בגיל 30, אני מתמקד בפרק שאני אחראי עליו, שזה ההתמחות ובחינות ההסמכה. אני רוצה שינוי טוטאלי של הבחינה. שתהיה בחינה בעריכת דין, לא בזיכרון. הכול פתוח, הכול על השולחן. תפתח אינטרנט, תבוא עם נייד. טוב, אולי לא עם נייד. אבל תתפקד כעורך דין אמיתי. תיתן פתרונות, בוא נראה את החשיבה שלך, מה למדת".

* נשמע הגיוני. אבל מה תביא הארכת ההתמחות לשנתיים, מלבד כוח עבודה זול למשרדים?

"אם מתמחים הם כוח עבודה זול, כמו שהם אוהבים לטעון, איך זה שמאות מהם לא מוצאים עבודה? ההתמחות לא קורצת לבעלי המשרדים. עדיף להם לשכור את שירותיו של עורך דין שזה עתה קיבל רישיון, כי השכר שהם משלמים לו כמעט זהה, והוא יכול להקל הרבה יותר את הנטל במשרד. מותר לו לאשר תצהירים ולהופיע בבתי משפט, ואפשר לבקש ממנו גם לעשות עבודת מתמחה. דווקא כשיהיו שנתיים התמחות, הביקוש למתמחים יגדל. עורכי הדין יבינו שהם מקבלים אדם לתקופה ארוכה, ושיש להם יותר זמן לחנך אותו מקצועית לשיטות העבודה במשרד".

* ואיך תגרום להם להבין את זה?

"אנחנו נקים בית-ספר למתמחים שיכין אותם לבחינות ושילמד עבודה מעשית. נשדרג את הפיקוח על המאמנים, ונוודא שהם באמת מתפקדים כמנטור. המאמן ילווה את המתמחה בבית המשפט בחצי השנה האחרונה של ההתמחות, כמו שהיום מי שמקבל רישיון נהיגה מלווה בנהג צמוד בחודשים הראשונים. וזו עוד פשרה מבחינתנו, בגלל שמבחינה חוקית אנחנו לא יכולים לדרוש שבשנה הראשונה לקבלת הרישיון עורך הדין לא יטפל בתיק רצח ולא יופיע בבתי משפט, או שב-3 השנים הראשונות הוא לא יפתח משרד עצמאי".

* מי מקבל תיק רצח דקה אחרי קבלת הרישיון?

"יש מספיק עורכי דין עם אפס ניסיון שמטפלים בתיקים מאוד משמעותיים. כשאתה פותח משרד, שם שלט גדול בחוץ ולובש חליפה - הלקוח לא בודק מה הניסיון שלך. הוא שואל 'כמה עולה לי?', שזה הפרמטר המרכזי אצל הרבה אנשים, ומתרשם מהפסאדה של המשרד. אז למה שלא אגיד, 'אדוני, אתה רוצה לפתוח משרד? קודם תעבוד בתור שכיר 3 שנים'. אני לא עושה את זה בגלל הפגיעה בחופש העיסוק".

צרו איתנו קשר *5988