המשנה למנכ"ל לשעבר בחברה המרכזית לני"ע זומן לשימוע

לפי החשד, פוליצר משך כספים מהחברה בהיקף של כ-430 אלף שקל נטו, שזרמו לכיסו ולכיס של גיסו, שמעון ניר ליפינר, בשנים 2004-2006. הרשות טוענת כי השניים יצרו לעצמם במירמה רווחים על חשבון החברה, תוך ניצול חשבונות בבעלותה תוך טשטוש והסתרה.

פוליצר היה אחראי על חדר המסחר בתחום אג"חים ומק"מים בחברה ושימש כסוחר ראשי. הוא נהג לבצע עסקאות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ביום עבור לקוחות מוסדיים, לפי הוראותיהם.

מהחקירה עלה כי פוליצר פתח חשבון בחברה על שם ליפינר. לפי החשד, פוליצר ביצע פעילות עניפה של קנייה ומכירה בניירות ערך שונים עבור חשבונו הפרטי של גיסו, תוך יצירת רווחים בחשבון על חשבון החברה המרכזית, כאשר הוא מייחס לחשבון רק עסקאות שהניבו רווח כספי.

משיכות בצ'קים

בכדי להסתיר את ייחוס הרווחים בדיעבד לחשבון הפרטי, פוליצר ביצע את הפעולות באמצעות תחנת עבודה בחברה המקושרת ישירות למחשב הבורסה. שימוש בתחנת עבודה נעשה במקרים נדירים של כשל במערכות במחשב ובחשבונות שדירקטוריון החברה אישר מראש לפעול בהם. פוליצר ניצל תחנות אלה, כיוון שהן אינן מפוקחות, וניתן לפעול בהן ללא זיהוי של החשבון עבורו מבוצעת הפעילות.

לפי ממצאי החקירה, הרווחים בחשבון הסתכמו ב-720 אלף שקל ברוטו וכ-430 אלף שקל נטו. לפי החשד, ליפינר משך את הכספים מדי מספר שבועות במשך שנה וחצי באמצעות צ'קים בסכומים זהים של 20 אלף שקל ו-35 אלף שקל. לפי החשד, כ-235 אלף שקל הופקדו בחשבונות בשליטת פוליצר, בחשבון על שמו ובחשבון על שם אימו שבו יש לו ייפוי-כוח.

סניגורו של פוליצר, עו"ד אלון רון, מסר: "יש לדעתי טעות מהותית בהבנת התפקיד של פוליצר והבנת העסקאות שהוא היה מבצע, והטעות הזו נוצלה על-ידי גורמים אינטרסנטיים במגדל שוקי הון, שביקשו לפגוע בפוליצר על רקע עזיבתו את החברה זמן קצר לפני כן. לצערי, הרשות אימצה את המידע השגוי הזה, ואנחנו עכשיו נצטרך להראות את מצב הדברים האמיתי, שיגלה כי פוליצר לא פגע במאומה במעביד שלו ולא לקח כספים שלא כדין".