המדינה הגישה לעליון את סיכומי הערעור בדבר תעש השרון

"תוכנית תע"ש השרון יוצרת מנגנון שלביות לטיהור הקרקע, שהינו הפתרון היחידי הנכון המעמיד את האמצעים הדרושים לטיהור חטיבת קרקע כה גדולה ומשמעותית השוכנת בסמיכות ליישובים רבים בהם מתגוררים עשרות אלפי תושבים. כל פתרון אחר עלול להביא לסיכול מימוש התוכנית ויסתום את הגולל על הסיכוי לטפל בשטח המזוהם בעתיד הנראה לעין", כך כותבת המדינה בסיכומים שהגישה לבית המשפט העליון היום במסגרת הערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב שלא להפקיד את תוכנית תע"ש השרון עד לאחר עריכת סקר מקיף למיפוי זיהום המים והקרקע בשטח בתוכנית.

את הסיכומים הגישו היום מינהל מקרקעי ישראל, לשכת התכנון המחוזית במחוז תל אביב והוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבנייה. החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים התקבלה בפברואר בעניין עתירתן של עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון) ואדם טבע ודין, שטענו כי "ההחלטה להפקיד את התוכנית לוקה בחוסר סבירות קיצוני, נוכח העדרה של תשתית עובדתית מהימנה, ראויה ומספקת בנושא זיהום המים והקרקע בתחום התוכנית".

תוכנית תעש השרון, או בשמה הרשמי "קדמת השרון", מתייחסת לפינוי מפעלי תעש (שעוסקים בייצור אמצעי לחימה ותחמושת) וטיהור הקרקעות בחטיבת הקרקע העצומה שנמצאת חלקה במחוז תל אביב וחלקה במחוז המרכז, ומשתרעת על פני 7,500 דונם. את השטח מייעדת התוכנית ל-23 אלף יחידות דיור שישווקו על ידי המינהל ליזמים באופן מדורג עד שנת 2050 (בשלב הראשון ישווקו רק כמה אלפי יחידות דיור).

הטיפול השלבי, בו מצדדים המינהל, משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה, מתייחס לביצוע סקר היסטורי (שכבר בוצע) כתנאי להפקדת תוכנית מתארית בשלב הראשון, הפקדת תוכנית מפורטת בכפוף לביצוע סקר מפורט בשלב השני, ושיווק הקרקע בכפוף לטיהור מלא.

הגורמים הסביבתיים טוענים כי עריכת סקר נפרד לכל חטיבות קרקע ושיקומן של חטיבות קרקע, להבדיל מעריכת סקר ושיקום לכל הקרקע כמכלול, יוצרת חשש כי זיהום שנמצא בקרקע שטרם טוהרה יחלחל לקרקע שטוהרה.

המדינה מציינת בסיכומים כי על בית המשפט היה לדחות את העתירה משום שהינה עתירה מוקדמת וכי בית המשפט הכריע בטענות שמקומן להישמע במסגרת הליך ההתנגדויות, לפני שהתקיים.

"כך למשל, טענו העותרות כי לא הונחה תשתית מספקת להפקדת התוכנית", נכתב בסיכומים, "טענה זו כוחה יפה בשלב ההתנגדויות והעותרות יוכלו להעלותה בבוא העת, והוועדה המשותפת תידרש לכך".

המדינה טוענת כי היה על בית המשפט להורות על דחיית העתירה משום שהיא עתירה מוקדמת וניסיון להקדים ולעקוף את ההליך הסטטוטורי הקבוע בדין לשמיעת ההתנגדויות.

עוד נכתב כי התוכנית שהוחלט להפקידה היא תוכנית מתארית שלא ניתן להוציא היתרים מכוחה. לכן, בהמשך לקידומה של תוכנית המתאר ייערכו תוכניות מפורטות כשתנאי להפקדת כל אחת מהן יהיה השלמת סקר הקרקע במלואו.

כמו כן נכתב כי יתווסף לתקנון התוכנית סעיף ש"תנאי למתן תוקף לתוכניות המפורטות יהיה ביצוע טיהור הקרקע", וכי עד למתן תוקף לתוכנית יגובש ויסוכם מסמך הבנות בין משרד האוצר, המינהל והמשרד להגנת הסביבה שיהיה מקובל על ועדת המשנה להתנגדויות כהוראה חליפית. "הסכם זה מחזק וממחיש את מחויבות המשרדים הממשלתיים לפעול לקידום טיפול בזיהום המתחם בצורה מושכלת ובמנגנון שלבי שהינו הפתרון הישים הממשי והיחיד לדעת משרדי הממשלה".

עמותת אחל"ה ואדם טבע ודין ציינו בתגובה: "המסקנה העגומה מהסיכומים שהגיש המינהל לבית המשפט היא כי המדינה ממשיכה להתנער מאחריותה כלפי הציבור ובמקום לטפל בזיהומים שיצרה היא מהלכת אימים על בית המשפט, כאילו פינוי התע"ש תלוי אך ורק במילוי תביעת אחל"ה ואדם טבע ודין, תביעה שקיבלה תמיכה גורפת בבית המשפט המחוזי. תע"ש, שהיא שלוחת המדינה, זיהמה במשך שנים את הקרקעות באזור השרון. צר המקום מלפרט את עצמת הנזקים שנגרמו. כעת על מנת למנוע בכייה לדורות ולהביא לתכנון שייקח בחשבון את הזיהומים, דרשה אחל"ה לקיים סקר קרקעות לפני התכנון. עלותו של סקר כזה הוא אחוז אחד בלבד משווי הקרקעות שישווקו. לדעת כל המומחים והכלכלנים שתומכים ללא סייג בעמדתנו, סקר כזה הוא חיוני, שהרי בהעדר מידע עדכני כיצד ניתן לתכנן שכונה או כביש? על אחת כמה וכמה משהתברר כי הזיהומים מתפשטים כל העת".