לאחר חקירה של יותר מ-3 שנים, הוגש הבוקר (ה') כתב אישום חמור נגד איש העסקים ארקדי גאידמק, באשמת הלבנת הון בהיקף של 650 מיליון שקל. גאידמק נאשם בעבירות חמורות של הלבנת הון וכן עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, פעולה ברכוש אסור במטרה להסוות את מקורו ומסירת מידע כוזב במטרה למנוע דיווח.
בא-כוחו של גאידמק, עו"ד דוד ליבאי, מסר כי "גאידמק יחזור ארצה ויתייצב למשפט, כדי להראות שאין ממש באישום ולהוכיח כי הוא נרדף לשווא".
ליבאי מדגיש כי לא נטען בכתב האישום כי היו לגאידמק כספים ממקור לא חוקי אלא ממקור חוקי. "נטען בכתב האישום כי בעסקה של רכישת חברה הולנדית הסתיר גאידמק כי הכספים בהם נרכשה החברה הם כביכול שלו, וכי נחום גלמור, שרכש את החברה, הוא 'איש קש' בלבד. למסקנות אלה של התביעה אין יסוד. הסניגוריה תוכיח כי גלמור לא היה 'איש קש', כי גאידמק לא רכש את החברה בהולנד, כי החברה לנאמנות של הבנק לא הציגה מצגי-שווא, וכי אם נטענו מצגי-שווא כלשהם, לגאידמק אין שום קשר להם".
יחד עם גאידמק נאשמים בכתב האישום חברת "פועלים שירותי נאמנות"; מנהליה הבכירים לשעבר של החברה, חיים שמיר ושלמה רכט; היועץ המשפטי של החברה, רם לוי; נחום גלמור, שפעל לפי האישום כ"איש" קש מטעם גאידמק; ומנהלת קשרי לקוחות בסניף בנק הפועלים ברחוב הירקון בתל-אביב, קרן ללום.
"פועלים שירותי נאמנות", הנמצאת בשליטת בנק הפועלים, וראשיה מואשמים כי פעלו יחד עם גאידמק וגלמור כדי לאפשר לגאידמק לרכוש במירמה את החברה ההולנדית "טרמופוסט", הפועלת בתחום הפוספטים, תוך הסתרת זהותו כרוכש החברה וכבעל הכספים ששימשו לרכישתה. זאת, תוך הצגתו של גלמור כרוכש החברה ותוך הצגת 50 מיליון דולר מכספיו של גאידמק ככספים השייכים כביכול לגלמור. עניין זה התאפשר הודות לשיתוף-פעולה מצד החברה ומנהליה, והתבטא בשורת מצגים בנקאיים כוזבים, שהוצגו לבעלי המניות של החברה בהולנד.
העברות הכספים הסיבוביות לצורך רכישת טרמופוסט נעשו דרך חשבונות של חברת קאזפוספט שבבעלות גאידמק בחברת "פועלים שירותי נאמנות" ובסניף הירקון של בנק הפועלים בתל-אביב (ראו תרשים).
איש קש
לטענת עוה"ד טלי נג'רי ולירן חיים מפרקליטות מיסוי וכלכלה, "גאידמק ידע כי בעלי המניות של טרמופוסט לא יסכימו למכור לו את החברה בשל בעיות המוניטין שהיו לו, ולכן השתמש בגלמור כ'איש קש' במהלך ניהול המשא-ומתן לרכישת החברה בשנת 2002. כתב האישום מפרט 3 מצגים כוזבים שגאידמק והחברה היו שותפים להם - האחד ב"מכתב יכולת כלכלית" ומכתבים נוספים כוזבים, לצורך התקדמות בשלבים הראשונים של המשא-ומתן; השני, בכך שהכספים שהוצגו בחשבון הליווי לצורך בדיקת הנאותות הוצגו ככספים השייכים לתאגידים שונים, בעוד שבפועל היו כספיו של גאידמק; והשלישי, במתן תשובות שקריות במסגרת חקירת הלבנת הון, כדי להתקדם בשלבים הסופיים של המשא-ומתן.
לצד זאת, מואשמים החברה ומנהליה כי בהזדמנויות שונות פעלו על מנת לסכל את החובה המוטלת עליה ועל בנק הפועלים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון בכל הנוגע לפעולותיו של גאידמק ושל שני לקוחות נוספים. במקרה אחד נעשה הדבר בשיתוף-פעולה עם היועץ המשפטי של החברה, רם לוי, ובמקרה אחר בשיתוף עם מנהלת קשרי הלקוחות של החברה, קרן ללום.
בקשת חילוט
במקביל לכתב האישום הגישה הפרקליטות לבית המשפט גם בקשה לחילוט 40 מיליון שקל של החברה, במקרה שתורשע - ואולם מדובר בכספים השייכים לחברה עצמה, ולא לגאידמק או למי מהלקוחות האחרים.
משרד המשפטים טוען כי החומרה המיוחדת של כתב האישום נובעת מהעובדה שמדובר בתאגיד בנקאי ובמנהליו הבכירים, שהשתמשו במוניטין המכובד של בנק הפועלים ושל מערכת הבנקאות הישראלית כדי להכשיר פעולות של מירמה והלבנת הון. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בעניינו של גאידמק, שבו פעלו על מנת להסתיר פעילות הלבנת הון בהיקף של 650 מיליון שקל.
בפרקליטות עשו מאמץ להדגיש כי כתב האישום אינו מכוון נגד בנק הפועלים עצמו, אלא נגד התאגיד הבנקאי שנמצא בשליטתו, כדי לא לגרום לאפקט דרמטי בשוק ההון ובזירה הבנקאית.
החברה לנאמנות וגלמור: נוכיח את חפותנו
החברה לנאמנות של בנק הפועלים מסרה בתגובה כי היא "פעלה כהלכה ודיווחה כנדרש ובמועד לגורמים הרלוונטיים, ולכן אין לה כל חלק ונחלה ביחס לאישומים. ככל שמדובר בחברה לנאמנות ובכיריה לשעבר, יתברר לבית המשפט חיש מהר כי לא נפל פגם במעשיהם. אין היגיון לייחס לחברה לנאמנות אינטרס פרטי משלה, ואין סבירות לראות בה שותפה למזימת הטעיה כלפי אחרים. החברה לנאמנות ביצעה מהלכים רגילים וסטנדרטיים בפורמטים סטנדרטיים מול גורמים זרים, והכל תחת ההבנה כי היא פועלת באופן נכון, מבלי חלילה להטעות איש".
"בנק ישראל הודיע כי האירועים נשוא כתב האישום התרחשו לפני יותר מ-5 שנים, כשהחוקים הנוגעים לאיסור הלבנת הון בישראל היו בשלבי היישום הראשונים שלהם. מאז ועד היום", נמסר, "שינתה חברת 'פועלים שירותי נאמנות' את נהליה בכל הנוגע להיכרות עם לקוחות ולדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור".
עורכי דינו של נחום גלמור, נבות תל-צור וז'ק חן, מסרו בתגובה: "לא היה כל מקום להגשת כתב האישום, והעובדה כי הוא מוגש שנים מתום החקירה והליכי השימוע מדברת בעד עצמה. התמשכות ההליכים והפרסומים המרובים שנלוו לפרשה גרמו לגלמור עינוי דין חמור. גלמור חש כמי שנקלע לפרשה לא לו, והביע אכזבה עמוקה מכך שחרף הטענות כבדות-המשקל והתשובות שהציג בפני הפרקליטות - אשר יש בהן לשלול מן היסוד את האישום כולו - הוא מוצא עצמו נגרר למשפט בעניינו של ארקדי גאידמק. הטענה כי גלמור פעל כ'איש קש' היא טענה מופרכת שהסבה לגלמור נזקים כבדים, והוא מצפה כי בית המשפט ידחה אותה בשתי ידיים".
הדרך להסגרה עוד ארוכה / פרשנות
נכון לרגע זה, שהותו של ארקדי גאידמק ברוסיה איננה מפרה כל הוראה חוקית או מגבלה שהוטלה עליו. ההיפך הוא הנכון - בית משפט השלום בפתח-תקווה אישר במפורש לגאידמק לצאת לחו"ל, בתמורה לערבות בנקאית שהפקיד בסך של 4 מיליון דולר במזומן, שיחולטו על-ידי המדינה במקרה שגאידמק לא יתייצב לדיון משפטי שייקבע בעניינו. כעת, עם הגשת כתב האישום, הפרקליטות דורשת להגדיל את סכום ההפקדה ל-10 מיליון דולר.
עם זאת, התמשכות התקופה שבה נמנע גאידמק מלדרוך על אדמת ישראל - הוא עזב את ישראל במטוסו הפרטי לפני כ-10 חודשים - מעוררת תמיהות וסימני שאלה. הצעד הבא בפרשה יהיה קביעת מועד לתחילת המשפט על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב. אם גאידמק לא יגיע לדיון במועד זה, תיפתח הדרך בפני המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה להתחיל בהליכי הסגרתו של גאידמק מרוסיה לישראל לצורך העמדתו לדין, או לבקש הוצאת צו מעצר בינלאומי נגדו באמצעות האינטרפול.
הגשת כתב האישום נגדו הבוקר, המסמנת את סיום תקופת ההתלבטות בפרקליטות בעניינו שהתמשכה מעבר לכל פרק זמן סביר, היא תנאי ראשון להסגרתו בין המדינות. ישראל ורוסיה חתומות על אמנת הסגרה הדדית ביניהן, ועבריינים שונים הוסגרו בין שתי המדינות בשנים האחרונות במגוון תיקים פליליים.
נכון לרגע זה נמצא גאידמק, ככל הידוע, על אדמת רוסיה, אך דבר איננו מונע בעדו מלטייל ברחבי העולם ולהגיע למדינות שישראל אינה נהנית מאמנת הסגרה עמן, דבר שעלול להקשות ולסבך את הליכי הסגרתו לישראל, אך לא לבטל לגמרי את האפשרות לכך.
באופן תיאורטי, אפשר שהטייקון יבחר לראות בסכום הערבות שהפקיד בישראל כ"חוב אבוד" ולהימנע מלהגיע לארץ. האם ערבות של 4 מיליון דולר היא סכום סביר בהקשר זה להבטחת התייצבותו, ביחס לעושרו הנטען של גאידמק, הגם שהוא מצוי בקשיים כלכליים ניכרים? תלוי את מי שואלים.
בפרקליטות מציינים בגאווה כי ככל הידוע, מעולם לא הורה בית משפט בישראל לחשוד כלשהו להפקיד סכום בגובה כזה כערבות בנקאית לשובו ארצה, גם כשהיה מדובר בחשודים בעלי ממון ניכר. שיא ישראלי אחד כבר הושג בפרשה הזו. בהמשך ההליכים הפליליים יתברר אם יישברו בפרשה זו שיאים נוספים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
