מצמיחים קרניים: העשור בו יהפכו הגגות למפעל לייצור חשמל

תעריפים מסובסדים, הטבות מס ואפשרויות מימון נדיבות הפכו את הקולטים הסולאריים למכונות מזומנים וגם יצרו חגיגת נדל"ן לא קטנה ■ נוחי דנקנר ושרי אריסון כבר במועדון, האם גם אתם יכולים?

בשנות ה-70 של המאה הקודמת כוסו גגות הבתים בישראל באנטנות טלוויזיה משוננות. בשנות ה-80 נכבשו הגגות על-ידי צבא דודי שמש. בשנות ה-90 החלה פלישת האנטנות הסלולריות, שנבלמה על רקע השפעתן הסביבתית המזיקה. העשור הנוכחי עתיד להירשם בהיסטוריה הלא-כתובה של הגגות בישראל כזמן שבו החלה המהפכה הסולארית. בתוך שנים ספורות יצטרפו לנוף האורבני הישראלי המוני יצורים מתכתיים, מרובעי ראשים ומרובי זרועות הסוגדים לאל השמש, כמו קרוביהם העגלגלים משנות ה-80. המתקנים הסולאריים מציעים לבעליהם הרבה יותר ממים חמים: תעריפים סופר-מסובסדים, הטבות מס ואפשרויות מימון נדיבות הופכות אותם למכונות לייצור מזומנים.

הטרנד הסולארי הגיע לישראל באיחור, חמש שנים לאחר ששטף את אירופה ואת ארצות הברית. אבל הזרזיף שהחל לפני שנה וחצי התחזק והלך, והגיע לאחרונה לממדי שיטפון. גגותיהם של מאות בתי מגורים, בנייני משרדים, תחנות דלק ומבנים תעשייתיים זכו בחודשים האחרונים לתוספת של מתקנים סולאריים. במקביל החלה בשנה האחרונה קדחת נדל"ן קטנה, כשחברות ויזמים החלו רוכשים זכויות בשטחי קרקע ביישובי הנגב עבור הקמת שדות של מתקנים סולאריים.

בעולם מוכרות כיום שתי שיטות לייצור חשמל באמצעות אנרגיית השמש (ראו מסגרת). השיטה התרמו-אלקטרית מחייבת בניית אתרים גדולים באזורים מבודדים, והשקעות עתק בציוד משוכלל כמו מראות ענק המרכזות את אור השמש. השיטה השנייה, הפוטו-וולטאית, או בקיצור PV, נחשבת לזולה, אפילו לעממית. מדובר בקולטני אור שמש המורכבים מתאים פוטו-אלקטריים מסיליקון או מנחושת, שהופכים את אור השמש לחשמל. הגודל והמיקום גמישים להפליא: אפשר לפרוס את הקולטנים בשטחים של מאות דונמים, ואפשר להצמיד קולטן זעיר למכשיר הטלפון הנייד.

ביולי 2008 פרסמה רשות החשמל בישראל תקנות שנועדו לעודד יזמים פרטיים וגופים עסקיים להתקין מתקני PV קטנים, בהספק של עד חמישים קילוואט. כדי לתמרץ את היזמים התחייבה חברת החשמל לרכוש מכל בעל מתקן כזה חשמל בתעריף קבוע וצמוד למדד, של 2 שקלים לקילוואט-שעה (קוט"ש). התעריף הזה גבוה בערך פי ארבעה מהמחיר שחברת החשמל גובה בעצמה עבור החשמל שהיא מספקת לציבור. צניחה של 40% במחירי מתקני PV לצרכנים, שנרשמה במהלך השנתיים האחרונות, הפכה את העסקה למשתלמת עוד יותר עבור היזמים. הציוד אינו דורש כמעט תחזוקה, ואורך חייו מתקרב ל-25 שנים. מי שמתקין על גג ביתו מתקן PV יכול כיום לבנות על תשואה שנתית, מובטחת כמעט לעשרים שנים, של קרוב ל-20%. לשלל הפיתויים האלה התווספו לאחרונה עוד שני דובדבנים: פטור מלא ממסים לבעלי מתקנים של עד ארבעה קילוואטים, ואפשרות מימון נדיבה מהבנקים בגובה של עד 80% מההשקעה, ללא צורך בביטחונות מעבר לשעבוד ההכנסות העתידיות ממכירת החשמל.

סולאר

לדברי סגן יו"ר רשות החשמל, ד"ר אילן סולימאן, השגת ההסדר עם הבנקים, באוגוסט האחרון, הייתה זו שהובילה לפריצת דרך בביקושים למתקני ה-PV.

מספר המתקנים שפועלים כיום בישראל ומספקים חשמל לרשת עולה על מאתיים, כמחציתם מתקנים ביתיים קטנים, המסווגים ברשות החשמל ב"מגזר פרטי", ומספר דומה של מתקנים גדולים יותר, המותקנים על מבנים מסחריים, תעשייתיים, חקלאיים או אחרים, המסווגים כ"מגזר עסקי". בחודש האחרון, למשל, החליט קונצרן אי.די.בי להתחיל בהצבת מתקני PV על גגות 230 סניפי שופרסל ובנייני המשרדים שמאכלסות החברות הרבות בקבוצה. קבוצת אלון פרסמה מכרז ראשוני להתקנת מתקנים דומים על גגות של כמה סניפי מגה ותחנות דלק דור אלון. חברות הדלק פז וגרנית הכרמל (סונול) נמצאות בשלבים מתקדמים יותר של התקנה על גגות תחנות הדלק שלהם.

התנפלות של משקיעים

נכון להיום מספקים המתקנים בישראל ארבעה מגוואט (ארבעה מיליון ואט) חשמל, ובתוך חודשים ספורים צפוי הנתון הזה לזנק פי 3.5, ל-14 מגוואט. לפי האיגוד הישראלי לאנרגיות מתחדשות, ישנן כבר קרוב לשבעים חברות שעוסקות בהתקנת ה-PV, בהספקת ציוד ובפיתוח פטנטים להגברת הניצולת של המתקנים. המכשול היחיד שעלול לעכב את הגידול המסחרר הזה הוא התמלאות המכסה - בסך חמישים מגוואט - שקבעה רשות החשמל לרכישת החשמל בתעריף המסובסד מיצרני ה-PV הקטנים. היצרנים משוכנעים שכשהרגע הזה יתקרב - כנראה כבר בתוך שנה - המכסה תוגדל או אפילו תבוטל לגמרי.

אווירת הקרנבל במגזר מתקני ה-PV הקטנים אינה מורגשת בינתיים כלל במישור המאקרו, של משק החשמל הלאומי. ב-29 בינואר 2009 החליטה הממשלה כי עד שנת 2020 יסופקו 10% מצורכי האנרגיה של מדינת ישראל ממקורות אנרגיה מתחדשים. מדובר בייצור חשמל בהיקף של אלפיים מגוואט ממקורות אנרגיה מתחדשים. מול צרכים בהיקף כזה מתגמדת תרומתם של המתקנים העירוניים.

יו"ר האיגוד לאנרגיות מתחדשות, עו"ד איתן פרנס, מעריך כי הפוטנציאל של כל הגגות במדינה אינו עולה על 3% מצורכי החשמל העכשוויים של המשק. לכל העוסקים בנושא ברור שרק בניית מספר רב של מתקנים בינוניים וגדולים, המשתרעים על שטחי קרקע נרחבים, תצליח להפוך את האנרגיה הסולארית למקור אנרגיה משמעותי.

הסדרת פעילותם של המתקנים הגדולים טרם החלה, אך זו של המתקנים הבינוניים (עם הספק של עד חמישה מגוואטים למתקן) נמצאת בשלבים מתקדמים. בחודש הקרוב תחליט רשות החשמל מה יהיה התעריף שיורשו בעלי המתקנים הבינוניים לגבות מחברת החשמל עבור 300 מגוואט שהוקצו להם. ההערכות מדברות על מחיר של 1.5 שקלים לקוט"ש - שוב מחיר מציאה מבחינת היזמים.

בדצמבר 2008 החליטה מועצת מינהל מקרקעי ישראל להעניק פטור ממכרז לכל יזם שיתקשר עם יישוב חקלאי בחוזה להקמת מתקן סולארי על קרקעות היישוב.

החלטת מועצת המינהל הביאה להתנפלות של משקיעים ושל יזמים על הקרקעות הפנויות ביישובי הנגב המרוחקים: עוטף עזה, הנגב המערבי והערבה. התעניינות פחותה נרשמת גם ביישובים צפוניים יותר, באזורי קריית גת ובקעת הירדן. החברות הגדולות כבר חתמו על חוזים להקמת מתקנים בהיקף אלפי דונמים, ועבור היישובים הנידחים, המשוועים להשקעות, מדובר באפשרות להרוויח ללא שום מאמץ סכומים שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים לשנה ליישוב. החוזים מעניקים ליזמים אופציה לשימוש בשטחי הקרקע להקמת המתקנים - אם יושגו היתרי הבנייה ותוסדר הפעלת המתקנים. תמורת חוזי האופציה מוכנים היזמים לשלם כבר היום לא מעט כסף: הגופים הגדולים מציעים עד 2,500 שקלים לדונם לשנה. גופים קטנים יותר, בעלי אופי ספקולנטי, מציעים לעתים סכומים גבוהים פי שלושה ופי ארבעה.

"בשטח מתנהלת היום תחרות פרועה", אמר ל-G גורם המעורב בתחום. "יש המון שחקנים בשוק שמנסים לתפוס פוזיציות בשטחים. לחלק אין יכולת פיננסית, וכמעט כולם חסרי ניסיון בהקמה של מתקנים סולריים ובתפעולם, ובהשגת המימון הדרוש מהבנקים". לדברי אותו גורם, "נכון להיום יש הרבה סימני שאלה סביב הכדאיות של המתקנים. התעריפים יכולים לרדת, ולא ברור אילו מגבלות ביורוקרטיות יטילו על מפעילי המתקנים. התוצאה תהיה שיישובים ימצאו את עצמם תקועים עם יזמים שלא מסוגלים להרים את הפרויקט".

ענף בהמתנה

בין הגופים הרציניים שעוסקים במרץ באיתור קרקעות אפשר למצוא את חברת שיכון ובינוי בשליטת שרי אריסון, שמעורבת בהקמת תחנת כוח סולרית באזור קיבוץ צאלים, על שטח של כ-3,000 דונמים; חברות ערבה פאואר וסימנס הגרמנית מתכננות להקים מתקן סולארי גדול באזור קיבוץ קטורה, ומחזיקות בהסכמים עם 15 קיבוצים; חברת האנרגיה הסולארית הבינלאומית סאן ריי מתכננת הקמת תחנת כוח סולארית גדולה בקיבוץ אורים, ותחנות נוספות ביישובים תדהר, זרוע ונבטים; תאגיד הענק ואוליה הצרפתי חתם על הסכם שיתוף פעולה עם ארגון משקי התק"ם. בחודש שעבר הצטרפו לתחרות החברות אורמת וסאנדיי, שהכריזו על שיתוף פעולה בהקמת מתקנים סולאריים בהשקעה של 720 מיליון שקלים.

הפעילות הרוחשת בשטח נתקלת בינתיים בהתעלמות מצד רשויות התכנון.

יזמים חרוצים כבר הגישו תוכניות להקמת מתקנים סולאריים למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אך במינהל התכנון במשרד הפנים עדיין לא החליטו מיהו בכלל הגוף התכנוני שאמור לדון בתוכניות האלה. גם הקריטריונים שלפיהם אמורות תוכניות להקמת מתקנים סולאריים להיבחן - טרם נקבעו.

"מבחינת הליכי התכנון אנחנו עדיין לפני נקודת ההתחלה, כך שכל הענף נמצא כיום ב-Hold", אומרת עו"ד רחל זכאי נוימן, המייצגת את חברת סאן ריי, "לצערנו, הקול היחיד שנשמע מכיוון משרדי הממשלה הוא קולו של משרד החקלאות, שמעוניין דווקא להטיל מגבלות על המתקנים".

עשה זאת בעצמך

כך תהפכו את גג ביתכם למפעל לייצור חשמל

גג מתאים הוא תנאי בסיסי להקמת מתקן סולארי פוטו-וולטאי לייצור חשמל. רצוי גג הפונה לכיוון דרום, שאינו נמצא בצלם של מבנים גבוהים יותר. את המתקנים, שאינם מיוצרים בישראל, ניתן לרכוש באמצעות אחת החברות המייבאות אותם. המתקנים הביתיים הפופולריים ביותר נותנים תפוקה של ארבעה קילוואט. השלב הבא הוא היתר מהרשות המקומית. משך הטיפול בבקשה אורך בממוצע בין חודשיים לחצי שנה. לאחר מכן יש לפנות לחברת החשמל בבקשה למכור לה חשמל. לאחר תשעים יום לכל היותר תאושר הבקשה, לא לפני שנציגי החברה יבדקו את המתקן. מרגע אישור הבקשה כל שנותר הוא להפעיל את המתקן, להתפלל לשמש, ולהתחיל לספור מזומנים

סולאר

אנרגיית רוח

(1) טורבינות רוח ממוקמות על עמודים שגובהם 100 מטרים ויותר. (2) הרוח מסובבת את הלהבים/הכנפיים שבראש המגדל (3) תנועת הסיבוב של הלהבים מפעילה באמצעות גלגלי שיניים את הטורבינה (4) תנועת הטורבינה מייצרת חשמל

אנרגיה גרעינית

(1) מוטות של דלק גרעיני (בדרך כלל אורניום מועשר) הנמצאים בתוך ליבת הכור עוברים תהליך של ביקוע (הפצצה של ניוטרונים). (2) אנרגיית החום שמשתחררת במהלך הביקוע מחממת את צינורות המים שמסביב לליבה והופכת את המים לקיטור. (3) הקיטור מפעיל טורבינה המייצרת חשמל. (4) הפסולת מוזרמת לים

אנרגיה סולארית

(1) הקולטים חשופים לשמש (2) קרני השמש מחממות את הקולטים (3) תאים מיוחדים שעשויים ממתכות כמו נחושת וקדמיום, או מסיליקון, ממירים את אנרגיית הפוטונים לחשמל (4) החשמל זורם למחולל שממיר אותו לזרם המתאים ומועבר לחברת החשמל (5), לאגירה בסוללות (6) או לשימוש ביתי (7)