תקלות בשרשרת המזון: למה שוק המזון בארץ פרוץ לסכנות?

נהלי מעקב בעייתיים, קנסות מצחיקים, מחסור בכוח-אדם והיסטוריה של החלטות לא מיושמות גורמים לבעיות בפיקוח על איכות המזון בישראל ■ יוזמות חקיקה חדשות נמצאות בקנה, אך מוקדם לדעת אם הן יביאו את השינוי

שבועיים לפני יום הולדתה השבע, הרחק מעין המצלמות, נפטרה לפני חודש ענבר שובע - מהתינוקות פגועי הרמדיה הצמחית. 6 שנים אחרי הפרשה הטרגית שהסעירה את המדינה ושהרסה את חייהן של עשרות משפחות, נדמה כי לא הרבה השתנה באופן הפיקוח על איכות המזון שאנו צורכים: הרבה גורמים מעורבים, מעט מאוד הרתעה ומחסור רציני בחוקים ובכוח-אדם.

בתוצאות נושא כל אזרח במדינה. רק השבוע נתפסו במסעדות באשקלון 80 ק"ג מוצרי בשר שונים שאינם ראויים למאכל אדם - סחורה שפג תוקפה ושמקורה אינו ידוע; בכנסת נדונו ממצאיו של תחקיר נוסף ב"כלבוטק" המגלה מה באמת מכילים דגים המגיעים לצלחתנו; בקבוקי שתייה קלה נאספו שוב מהמדפים, וחברות המזון פתחו חזית נגד הצעת חוק הקוראת לפקח על טיב הסחורה באמצעות מדבקות טריות - וכל זה רק בשבוע אחד.

על-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מחלות הנגרמות על-ידי מזון שייכות לאחד מגורמי התחלואה העיקריים בעולם המערבי. הארגון מעריך כי כ-30% מאוכלוסיית העולם סובלת ממחלות המועברות על-ידי מזון בכל שנה. הנתונים בארץ מדברים על אלפי מקרים בשנה של זיהומים של דרכי העיכול והרעלות מזון - מקרים המצריכים לרוב טיפול רפואי אינטנסיבי ואשפוז.

"בכל העולם היו מתעוררים מקטסטרופה דוגמת רמדיה, רק אצלנו הבומים לא העירו אף אחד", אומרת גלית אבישי, מנכ"לית ארגון "אמון הציבור". "על-פי ההערכה שלנו, איחוד של הגורמים יביא דווקא לחיסכון בעלויות".

בימים אלה מסיים הארגון ניסוח הצעת החוק להקמת רשות מזון, תוך היוועדות עם גורמים בענף. "יש כאן הרבה אינטרסים ולא מעט אגו", מודה אבישי. "דווקא בקרב התעשיינים יש היום יותר ויותר שחקנים שתומכים בהקמת רשות מרכזית, מתוך הבנה כי הנזק שבחוסר פיקוח גדול מהתועלת".

איך הגענו למצב הזה?

מספר נקודות עיקריות יוצרות תמונת מצב בעייתית במיוחד:

* ריבוי גורמים - חוסר תיאום:

סמכויות הפיקוח מפוזרות בין גורמים רבים, כשגם במשרד הבריאות מחלקות ואגפים שונים שאינם בהכרח פועלים בתיאום. מלבדו מעורבים בתחום משרד התמ"ת, הממונה על יישום חוק התקנים הקובע גם תקינה רשמית למוצרי מזון; משרד הפנים, המופקד על רישוי עסקי המזון; המשרד להגנת הסביבה, האחראי לבדיקת התנאים הסביבתיים מחוץ למפעלי המזון; ומשרד החקלאות, המפקח על חומרי הגלם מהחי והצומח ואחראי גם על פיקוח פירות וירקות.

"הכל נופל בין הכסאות", אומר ד"ר גידי ציפורי, מנכ"ל המכון הישראלי לאיכות ובטיחות מזון, "הפיצול בין גורמים מביא לחוסר עקביות. כאילו מדובר במדינות שונות - אין דין פתח-תקווה כדין בת-ים או הרצליה. כל רשות וכל לשכה עושה לה חוקים משלה".

* בעיות כוח-אדם:

גם שורה של תקנות וכוונות טובות לא מספיקות כשאין מי שיישם אותם בשטח. "הכשל הכי גדול כיום הוא המחסור בכוח-אדם", אומר ציפורי. "כל המערכות סובלות מהמחלה הזו. במשרד הבריאות חסרים לפחות 140 פקחים, ורופאים בשליש משרה באמת לא יכולים לעשות הרבה".

* פיקוח וענישה:

ומה דינם של עבריינים הנתפסים בקלקלתם, בכל הנוגע לבריאות הציבור? התשלום לא גבוה במיוחד. 1,000 שקל, הקנס המקובל היום למשל על הזרקת מים לבשר מעבר למידה המותרת (10%), רחוק בהחלט מלהיחשב מרתיע, וודאי שאינו תמריץ הולם להקפדה יתרה על החוק. הפיקוח כיום - מסכימים גורמים שונים בענף - דל, לא מרתיע ורחוק מלהיות יעיל.

* שקיפות:

"בעוד במדינות אחרות הרשויות מפרסמות מיוזמתן ממצאי בדיקות שהן עורכות", אומרים ב"אמון הציבור", "בישראל משרד הבריאות מסרב לפרסם ממצאים אפילו מכוח בקשה לפי חוק חופש המידע, בטענה כי המידע אינו מצוי בידו בפורמט המאפשר את הפרסום". גם כאשר נערכות בדיקות וננקטים הליכים הציבור אינו מעורב דיו, אלא אם מדובר בתחקיר תקשורתי רועש בפריים-טיים.

* נהלים בעייתיים:

לגבי לא מעט תקנות קיימות בנושא מזון קיימת מחלוקת: כך, למשל, בישראל מותר להוביל ללא קירור עופות טריים לאחר שחיטה למרחק מסוים - מה שלדעת אנשי מקצוע רבים מהווה סכנה ברורה לבריאות הציבור; ישראל היא היחידה בעולם המערבי המתירה הזרקת מים לבשר; אין שום חוק או תקנה הקובעים מה אורך חיי המדף של רוב מוצרי המזון, ואין איסור רשמי לשווק מוצרים שפג תוקפם (למעט בשר ודגים); טרם נקבעו סטנדרטים לבדיקת מוצרים רבים; אין איסור לייחס סגולות שונות למזון; ואין נהלים ברורים לגמרי של איסוף מהמדפים (ריקול) במקרים של בעיה.

החלטות על הנייר

כבר בשנת 1966 המליצה ועדת סלמן על הקמת שירות מזון מרכזי - מה שאומץ בהחלטת ממשלה מאותה שנה. מאז ועד עתה הוקמו ועדות רבות נוספות, הוגשו הצעות חוק, וניתנו המלצות נוספות, שרובן ככולן חוזרת על הצורך בשינוי מבנה הפיקוח וריכוזו בגוף מקצועי אחד, אולם אף לא אחת מהן יושמה בשטח.

בשנת 2004, בין השאר בעקבות פרשת רמדיה, הוקמה ועדת פיינרו לבחינת מערך שירותי הפיקוח והבקרה על שירותי המזון. הוועדה התרשמה כי הפיקוח של משרד הבריאות בשטח אינו מונחה על-ידי מדיניות אחידה או על-ידי נהלים מחייבים. עוד קבעה הוועדה כי אין תוכניות פיקוח המיושמות ברמה הארצית, וכן אין אחידות בהיקף הביקורות ובתדירותן. הועדה המליצה כי הגורם הסמכותי והמקצועי בתחום המזון יהיה שירות המזון הארצי בלבד.

משרד הבריאות החליט שלא ליישם את המלצות הוועדה במלואן, וניסה להקים מועצה עליונה למזון שתתאם בין משרד הבריאות למשרד החקלאות. אך זו כשלה בתפקידה, לא זכתה לשיתוף-פעולה מצד שני המשרדים, ולמעשה היתה נטולת סמכויות ומשאבים.

מקווים לשינוי

מהלך אחד במטרה לצמצום הבעיות הוא כאמור ניסיון לקדם את חוק סימון המוצרים, שצלח כבר קריאה טרומית. החקיקה אמורה לחייב את היצרנים לסמן את המזון מרגע האריזה ועד לקניית הלקוח, בטכנולוגיה שנעשה בה כיום שימוש וולונטרי נרחב באירופה וארה"ב: סימון אקטיבי במדבקה המשנה את צבעה בהתאם לטריות המוצר על-פי מדדי זמן וטמפרטורה. בהתחשב בכמות ההתנגדויות שהועלו בדיון האחרון, לא ברורים הסיכויים לראות את היישום בקרוב.

גם הדרך להקמת רשות המזון רחוקה מלהיות קלה: ראשון המתנגדים הוא משרד הבריאות, שתובע כי הרישוי והפיקוח בנושא המזון יישאר תחת אחריותו. גם גורמים אחרים לא ששים לוותר על תחומי אחריותם. "אנחנו מדינה שדואגת לביטחון וכל השאר מוזנח", טוען ד"ר ציפורי, "בינתיים גורמים צוברים כוח ושליטה ולא רוצים לאבד אותם לטובת התייעלות".

טעם לפגם

הצעת החוק לשימוש במדבקות טריות שיקלו על המעקב נועדה לפתור את אחת הבעיות הנפוצות יותר בבקרה על טיב המזון, הן מצד הרשויות והן מצד הצרכן. הנה תזכורת למספר פרשיות עגומות מן העבר - שאולי נשכחו מהר מדי:

* ביולי 2001 נחשף כי במפעל זוגלובק בשלומי נארזו מחדש במשך שנתיים 200 טונות בשר באישון לילה, ללא פיקוח וטרינרי ובניגוד לתקנות. החשד היה כי עובדי המפעל האריכו חייו של בשר שפג תוקפו. בעקבות התחקיר נשלל תו האיכות של זוגלובק עד שתוקנו הליקויים.

* בשנת 2003 התגלה בחנות הבשר בסניף של רשת ג'מבו בצומת גלילות כי באטליז נעשה שימוש בעוף שפג תוקפו. על התווית המקורית של המפעל הודבקו תוויות חדשות של הסניף, המאריכות את חיי המדף של המוצר. בבדיקות התברר כי המוצר היה מקולקל, ולכן היה עלול לסכן את בריאות הציבור.

* בשנת 2003 ערך משרד הבריאות ביקורת במפעל אומצא, שבה נמצאו כ-600 ק"ג מוצרי בשר ועוף שהתאריך האחרון לשיווקם פג, והיה חשש שיועדו לעיבוד חוזר ולחזרה לשוק. כל מוצרי הבשר שנמצאו בבדיקה אז הושמדו.

* בינואר 2006 נחשף ב"כלבוטק" כי בחלק מסניפי טיב טעם ממחזרים עוף שפג תוקפו על-ידי תיבולו מחדש.

* ביולי 2007 חשפה התוכנית "שומר מסך" כי אסם הותירה מזון קפוא ומצונן להפשיר בשמש.

* בשנת 2007 נחשף כי יבואני המזון מזרח ומערב ומעיא "האריכו" את חיי המדף של מוצרים שפג תוקפם. עובדי מעיא תועדו מוחקים את תאריכי התפוגה של מוצרי המזון; במהלך התיעוד הגיע במפתיע מפקח מטעם משרד הבריאות, והצילומים חושפים ביקור קצר ושטחי, שלא חשף את שהתנהל תחת אפו.

* פרשת העוף המקולקל במגה: בקלטות שפורסמו בחדשות ערוץ 2 באוקטובר 2007 הוצגו כשלים תברואתיים חמורים בסניף רשת המזון מגה ברעננה: הסניף מכר ללקוחותיו בשר עוף מקולקל שתובל כדי להסתיר סימנים לכך שפג תוקפו. הקלטת שנחשפה מציגה עופות שהוחזקו שעות ארוכות בחימום ועופות מקולקלים שהונחו בכלי לתיבול במשך מספר שעות ואז נמכרו כעופות טריים. הפרשה נדונה בבית המשפט, שקבע כי על משרד הבריאות להתערב.

* פרשת טיב טעם 2 - באוקטובר 2007 נחשף בתוכנית "כלבוטק" כי בשר המיועד להישלח לחנויות ממתין שעות ארוכות מחוץ לחדרי הקירור או למשאיות המצוננות ולעתים אף הושאר בחוץ שעות, גם בימי קיץ. חלק מהבשר נבדק, ונמצאו בו חיידקי ליסטריה.

* ביולי 2001 נתפסו בדוכן סניף מגה בחדרה עשרות ק"ג של בשר שאינו ראוי למאכל אדם. הבשר נפסל עוד עם כניסתו לעיר חדרה, ובכל זאת הועבר לסניף הרשת לדוכן מכירת בשרים על האש.

* במארס 2008 נחשף כי תאריכי תפוגה של ביצי תנובה שונו וזויפו, וכי עובדים שניסו להתריע על כך פוטרו או הועברו מתפקידם.

תגובת משרד הבריאות

"שירות המזון מפקח על כ-3,000 יצרני מזון ועל יבוא עשרות אלפי מוצרי מזון. בתפקידי פיקוח על ייצור מקומי ויבוא מועסקים כ-100 אנשי מקצוע אשר מבצעים את עבודתם בהתאם לחקיקה בתחום המזון והפעלת שיקול-דעת מקצועי. כל זאת מתבצע תוך כדי שיתוף-פעולה עם מחלקות שונות במשרד, משרדי ממשלה אחרים כגון משרד החקלאות ורשויות המקומיות. החקיקה הקיימת בתחום המזון מחייבת באופן אחיד את יצרני ויבואני המזון.

"שירות המזון בלשכות הבריאות המחוזיות מגיש מדי שנה עשרות תיקים משפטיים ומטיל קנסות מינהליים על עבירות בתחום המזון. יצויין כי משרד הבריאות מפרסם מדי שנה הודעות לציבור לעניין שימוש נכון בצריכת מוצרי מזון שונים. כמו כן מתפרסמות אזהרות הנובעות מדיגום שגרתי, מאיתור תקלה או ליקוי על-ידי החברות בעצמן או כתוצאה מתלונות צרכנים. אזהרות אלה מתפרסמות בעיקרון במקרים בהם נשקפת סכנה לבריאות הציבור.

"במסגרת הפיקוח השוטף, שירות המזון בלשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות מטפל גם בתלונות צרכנים, לרבות כאלה המתקבלות במטה שירות המזון. במשרד הבריאות גם קיים נוהל החזרה יזומה (Recall) בתוקף משנת 2001. מטרתו לפרט את כל הדרישות ממפעל/יבואן בעת החזרת מוצרים מהשיווק".