"הפריות מבחנה הן כבר לא מדע, אלא תעשייה"

ישראל נחשבת אמנם למעצמה של טיפולי פוריות, אך דווקא מבחינת חברות מכשור רפואי או תרופות בתחום הזה ההיצע דל יחסית, וזה אינו תחום התמחות של התעשייה המקומית.

בית החולים תל השומר היה שותף של חברת סרונו בגילוי ופיתוח של אחד מהורמוני הפוריות התעשייתיים הראשונים, הגונל, אך מאז לא התרחשו פריצות דרך משמעותיות בתחום בישראל. ולמרות זאת, פרופ' סטפן שלאט, מומחה עולמי לפוריות וראש המרכז לפוריות ואנדרולוגיה באוניברסיטת מונסטר, גרמניה, הגיע לאחרונה לביקור בארץ. שלאט נמצא בחזית הטכנולוגיה של תחום הפוריות, והוא מביא משם כמה בשורות מרעישות.

"המקרים הכי קשים בתחום פוריות הגבר הם המקרים בהם אין תאי זרע בכלל", אומר שלאט. "אבל גם לכך אנחנו מוצאים היום פתרון. התופעה המבטיחה ביותר שבה אני מתמקד היא הפיכת תאים אחרים בגוף לתאי זרע. נראה כי הדבר הלכאורה לא סביר הזה יתאפשר בעתיד באמצעות שימוש בתאי גזע שעדיין לא התמיינו".

עדיין לא בבני אדם

שלאט מספר כי בשנים האחרונות הוא ואנשיו למדו הרבה על תאי גזע. "היום אנחנו יכולים כבר לייצר במעבדה תאי זרע פוריים מתאי גזע שמקורם בחיה בוגרת. בהמשך אולי נוכל לעשות זאת גם בבני אדם". לדבריו, "התאים בהם אנחנו משתמשים נמצאים באשכים. אלה תאי גזע, אבל באדם בוגר הם לא עושים כלום. עם זאת, מדובר בתאים שהם 'קרובי משפחה' של תאי זרע, כלומר עבר עליהם תהליך התמיינות כמעט זהה, עד ממש לקראת הסוף. אנחנו מאמינים כי אפשר להחזיר את התאים הללו צעד אחד אחורה, להשיב להם את פוטנציאל ההתמיינות, ככה שיוכלו להתמיין גם לתאי זרע".

שלאט נשמע מאוד נלהב מהכיוון שאליו הגיע, ובהחלט יש לו סיבה לכך. "כל הרעיון הזה הוא עדיין מאוד עתידני. יש להיזהר בהבטחות ולוודא שאכן התהליך בטוח", הוא אומר. הדבר החשוב הוא שצריך לבדוק את שלמות ואיכות ה-DNA בתא, כי אנחנו בעצם יוצרים תאים מחוץ לגוף, וכך מערכת הבקרה של הגוף שתפקידה להשמיד תאים שיש בהם פגמים - לא פועלת. למרות זאת, הרעיון בהחלט נוסך תקווה.

הסיבות לאי פוריות לא ידועות

מתי אתה מקווה שיתחילו הניסויים בבני אדם?

"אני מאמין שעתידו של התחום הזה ולוחות הזמנים להגעה לתוצאות תלויים יותר בשאלות של אתיקה מאשר של ביולוגיה. אם ניתן יהיה לעבוד על התחום הזה באופן חופשי, אני מאמין שנוכל להתחיל בניסויים בבני אדם בעוד כשלוש שנים".

ניתן להחיל את אותה הפרוצדורה גם אצל נשים עם מחסור בביציות או עם ביציות לא איכותיות?

"לא. מדובר בתאים הנמצאים באשכים בלבד, ולא מצאנו להם מקבילים אצל האישה".

מה עוד נמצא בחזית של תחום פוריות הגבר?

"המדע עובד קשה בכיוון של הגנה על תאי הרבייה של חולי סרטן. ישנן היום כבר כמה תרופות שמתוכננות כך שהן אינן פוגעות באשך, ומשתדלים לתכנן כך גם את ההקרנות".

האם ישנם חידושים גם בפגיעה בפוריות מסיבות הורמונליות, או מסיבות מכניות, למשל, של פגיעה באשך?

"למעשה, אנחנו לא יודעים עד הסוף מה גורם לאי פוריות אצל גברים. אני מתמקד במקרים של ייצור זרע כשהוא אינו קיים כלל, אבל לא באמת יודעים תמיד מה גרם להיעלמותו. מבחינה הורמונלית, לפעמים כשיש בעיה בבלוטת יותרת המוח, זה יכול לפגוע בפוריות, וייתכן שהתערבות מוקדמת במנגנון הזה יכולה למנוע חלק מהבעיות. עם זאת, עדיין קשה להבין את המנגנון בתוך האשך שדרכו הפגיעה ההורמונלית באה לידי ביטוי.

"מהבחינה המכנית, מדברים על פגיעה בייצור הזרע בגלל התרחבות של כלי דם באשך, אבל גם כאן המנגנון לא מובן והאמת היא שאני ממש לא רואה באופק פריצות דרך בתחום הזה. אולי בעתיד הרחוק".

ישנן התפתחויות בתחום הפריות המבחנה?

"אני לא חושב שיהיו עוד הרבה התפתחויות בתחום הזה, כי הגענו למצב שהתהליך הזה מבוצע באופן די אופטימלי. ייתכן שניתן יהיה לשנות מעט את האופן שבו מבצעים את הגירוי ההורמונלי לנשים לפני ההפריה. התהליך החשוב שהתרחש לאחרונה הוא החלפת ההורמונים בהורמונים מהונדסים גנטית, שנחשבים נקיים יותר. בעיני הפריות מבחנה הן כבר לא מדע, אלא תעשייה. בכל מקרה, בגרמניה לא ממש שמים דגש על מחקר בתחום זה".

מה לגבי הזרעות? האם ניתן לפתח מכשירים שישפרו את סיכויי הצלחתם?

"בעיקרון, המרכיב הכי חשוב בהזרעה הוא ביצית טובה וזרע טוב. לכן אנחנו מתמקדים היום יותר בייצור זרע בדרכים חדשניות ופחות במכשירים לביצוע ההזרעה. תהליך שכן ניתן לשפרו הוא הקפאת ביציות. כך ניתן יהיה להימנע מחלק מהבעיות שקיימות היום כשמנסים להרות עם ביציות לא אופטימליות. גם כאן נושאים של אתיקה ישחקו תפקיד משמעותי. בגרמניה תרומת ביציות למחקר היא אסורה לחלוטין. ממש אי אפשר לגעת בזה. הבנתי שבישראל המצב קצת שונה".

האם אתה מכיר חברות ישראליות שמתמחות בתחום הפוריות?

"אני לא מכיר חברות ישראליות בולטות בתחום הפוריות. ישנן כמה חברות שעוסקות בתחום תאי הגזע, והן מאוד מעניינות. מבחינת חברות העוסקות בתחום הפוריות, תחושתי היא שהחברות הגדולות, ולא רק הישראליות, לא נכנסו לתחום הזה כמו שהן היו צריכות. אולי זה ישתנה בהמשך".