מי אמר שניצחנו?

נניח רגע את מגוון הסיבות לביטול החוזים החתומים של רשויות המדינה - מחזה שהפך חזון נפרץ בחודשים הנוכחיים. הירוקים, החברתיים, השכנים וכו' הרי היו פה ויהיו פה תמיד, והסיבות והנימוקים שהם נושאים עמם רק הופכים ליותר מוצדקים.

ובכל זאת, מעולם לא הייתה מילה כתובה של רשויות וגופי המדינה בכזה שפל היסטורי. לא רק שכל חוזה הוא בסיס לשינויים, אלא כל חוזה הוא בסיס לביטול, גם אחרי שנים. ואחר כך מישהו מתפלא שגם אזובי הקיר, האזרחים הקטנים, מפסיקים לכבד חוזים. ואחר כך מישהו מתפלא שגם בעולם כבר לא ממש לוקחים אותנו ברצינות.

המקרה של כפר הנופש

כל שבוע והסיפור שלו. השבוע החליטה הממשלה להחזיר לוועדה המחוזית לבחינה מחודשת את הקמת כפר הנופש בפלמחים. התוכנית אושרה בוועדות התכנון לפני עשור, פורסמה למטרת כפר נופש במכרז מסודר וחוקי ע"י מינהל מקרקעי ישראל בדצמבר 2003, ובאפריל 2004 - חצי שנה לפני כניסתו לתוקף של "חוק החופים" האוסר על בנייה על קו המים - נבחרו זוכים ששילמו 8 מיליון שקל למדינה - מיליון שקל יותר ממחיר המינימום (50% מהערכת השמאי).

ובכל זאת, גל המחאה הגיע כמובן באיחור לכנסת והשבוע התקבלה "החלטה היסטורית, המעדיפה את האינטרס הציבורי". ושום מילה על כך שכיבוד הסכם חתום הוא גם אינטרס ציבורי ראשון במעלה.

פלמחים לא לבד. בימים הקרובים צפויה המדינה להכריז ככל הנראה על ביטול ההסכם עם חברת מקורות להקמת מתקן ההתפלה באשדוד. המדינה החליטה להעניק לחברת מקורות הממשלתית את הזיכיון למתקן המים שאמור לקום באשדוד.

בפברואר 2009 פרסמה מקורות מכרז בינלאומי להקמה והפעלה ונקבעו הזוכים. רק מה? פתאום התברר שהתנאי בין המדינה למקורות למכירת המים ב"מחיר שוק" לא ממש ברור. מקורות הציעו 2.86 שקל לקוב, בינתיים ירדו ל-2.55 שקל לקוב, אולם זה עדיין לא מספק את אנשי האוצר שקיבלו כנראה הצעה זולה יותר מחברת IDE של האחים עופר וקבוצת דלק, המחזיקה כבר היום מונופול בשוק ההתפלה. ושוב, אף אחד לא שואל מה יהיו ההשלכות על המכרז הבינלאומי הבא שתוציא חברה ממשלתית.

המקרה של שני המגדלים

עוד דוגמה, הפעם של רשות שלטונית מקומית: ב-2005 זכתה חברת דנקנר השקעות של יצחק תשובה במכרז של עיריית ת"א - מכרז רביעי אחרי 3 מכרזים על הקרקע שנכשלו - לרכישת מתחם שוק בצלאל בת"א, תמורת 6 מיליון דולר.

מדובר במתחם שכלל כבר אז תוכנית בניין עיר להקמת 2 מגדלים, עם 130 דירות וכמה אלפי מ"ר מסחרי. אבל במאי האחרון, אותה עירייה החליטה לדרוש מדנקנר השקעות להגיש תוכנית חדשה, בד בבד עם צעדים לשינוי התב"ע, כי לא ייתכן שיוקמו מגדלים בשטח העיר הוותיקה.

שכרנו בהפסדנו

לפי שעה, הציבור רושם ללא ספק ניצחונות קטנים ומרשימים, אבל במקביל, הוא כלל לא מודע להפסד שהוא נוחל במערכה לא פחות חשובה.

אותם חוזים-לא-חוזים של המדינה, שמתבטלים גם בדיעבד, יכולים לספק סיבה לא רעה לעובדה שעדיין אין לנו הסכם סגור פיננסי במכרז הרכבת הקלה בתל אביב, שהזכיין בכביש הרוחב 531 (שפיר) לא הצליח להגיע לסגירה פיננסית והחזיר את המפתחות למדינה או ש-חמש מועמדות בינלאומיות פרשו מהמכרז הענק להקמת התחנות התרמו-סולאריות שיוקמו באשלים. גם לכך יש משמעות חברתית-ציבורית לא מבוטלת על האזרח הקטן.