מי אשם שהילדים שמנים?

תעשיית המזון חייבת לאמץ את המאבק בהשמנה כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלה

תאגיד פפסיקו העולמי הכריז על כוונתו להוציא את המשקאות הקלים הממותקים מבתי-הספר ביותר מ-200 מדינות בעולם, ומינה לסגני נשיא אנשי מפתח מהשורה הראשונה בתחום הבריאות הציבורית.

אשת נשיא ארה"ב, מישל אובמה, מובילה קמפיין לאומי מרשים ותוכנית לפעולה מדויקת ומדידה ביחד עם משרדי החקלאות, החינוך והבריאות ועם תאגידי המזון האמריקניים, במטרה לצמצם את בעיית ההשמנה החריפה בקרב ילדים ובני-נוער בארה"ב.

אלה ועוד מצביעים על כניסתנו לעידן אחר - שבו תעשיית המזון לוקחת אחריות על איכות האוכל שנכנס לבתינו.

בין אם כתוצאה ממאבקים משפטיים ותדמיתיים בתאגידי המזון בעשור האחרון ובין אם בשל המודעות שהלכה וגברה לאורח חיים בריא יותר, מהפכת המזון הבריא לא פסחה גם על ישראל.

יצרנים ומשווקים רבים משקיעים בשנים האחרונות במוצרים מופחתי שומן וקלוריות, נטולי שומן טראנס, אפויים במקום מטוגנים, מועשרים בדגנים מלאים ובאריזות מוקטנות. הניסיון לשפר את הערכים הבריאותיים של מוצרי המזון, ועם זאת לא לפגום בטעם, הוא אתגר כפול עבורם.

לא ניתן להתעלם עוד מהנתונים הסטטיסטיים. ילדי ישראל נמצאים היום במקום השלישי והלא מכובד במדדי עודף המשקל העולמי (אחרי ארה"ב ויוון). יתרה מכך, בקרב בני-הנוער בישראל נמצאים שיעורים גבוהים של צריכת משקאות קלים (עתירי סוכר, צבעי מאכל וחומרים משמרים): כ-42% מבני-הנוער בקבוצת הגיל 11-15 דיווחו על צריכת משקאות קלים לפחות פעם ביום, כאשר הממוצע הבינלאומי הוא 26% בלבד.

הנטל הכלכלי על מערכת הבריאות עצום. משרד הבריאות כבר התריע כי עלות מחלת השמנת היתר בישראל - הכוללת טיפול במחלה ובמחלות הנלוות לה - היא 10 מיליארד שקל בשנה.

על אף האופי היזמי והחלוצי של התעשייה הישראלית, תעשיית המזון שלנו מגיבה יותר מאשר יוזמת. היא בעיקר מושפעת מטרנדים, לחוצה וחוששת מחקיקה בריאותית שתקשה על רווחיה ותגרום לה הפסדים.

במסגרת אסטרטגיית האחריות החברתית שלה, חייבת תעשיית המזון להיות יותר יוזמת ושותפה אמיתית למאבק הכללי בהשמנה. עליה לקדם ייצור ושיווק מזון בריא במחיר שווה לכל נפש, ולפעול מול כלל הציבור בשקיפות.

אי שיתוף-פעולה מצדה משמעו היפר-חקיקה תזונתית ואכיפה מוגברת תוך המשך הדרדור התדמיתי שלה. לתעשיית המזון בארץ יש את ההון האנושי המתאים ואת הכלים הטכנולוגיים לעשות את השינויים הנדרשים.

עם זאת, חשוב להדגיש כי תעשיית המזון לא יכולה לקדם לבד את מהפכת הבריאות. כדי שמהלך כזה יצליח, היא חייבת לעשות זאת בשיתוף משרדי הממשלה ואנשי מקצוע בתחום התזונה והבריאות. דרושה לה הבנה אמיתית ומעמיקה להוביל שינוי כחלק מהאחריות החברתית שלה לקהילה שבה היא יושבת ופועלת.

התפקיד של משרד החינוך ומשרד הבריאות, יחד עם אנשי המקצוע, הוא לייצר דרישה מלמטה, קרי, ביקוש אצל הצרכנים למזון בריא יותר, כדי שהתעשייה תצא נשכרת מהמהפכה ולא מפסידה. תפקידם הנוסף של אנשי המקצוע הוא להביא את החידושים והחדשנות המקצועית לתחום המזון, ולסייע לתעשייה לפתח מוצרים בריאים יותר.

מכלול הנכסים של כל אחד מהשחקנים בזירה זו יאפשר את השינוי ההתנהגותי. כך ייווצר שיתוף המקדם את "מהפכת הבריאות" שלה כולנו שואפים. שיתוף-פעולה שבו כל אחד מהשותפים מרגיש שהוא פועל לקידום מטרותיו, וביחד מקדמים את המטרה העיקרית המשותפת: בריאות הציבור. כך גם ישראל תצטרף למהפכה המתרחשת בתעשיית המזון העולמית.

הכותבת היא מנכ"לית עתיד, עמותת הדיאטנים והתזונאים, לקראת הכנס הלאומי "כן אני יכול" למניעה ולטיפול בהשמנת ילדים ובני-נוער