"מנהלים עלולים להיות מואשמים בפלילים בגין חובות מס של החברה"

המשבר החריף שפקד את השווקים הפיננסיים גבה קורבנות בכלכלה הריאלית וגרר קריסת חברות, אולם זה לא הכול.

עו"ד הראל לוקר, מומחה למסים ושותף מנהל במשרד ש.פרידמן ושות', אומר כי מנהלים עלולים למצוא עצמם אחראים אישית בפלילים בגין חובות המס של החברה, וזאת בלא שהתכוונו להעלים מס.

כמובן שאין אנו עוסקים במקרים של העלמת מס מכוונת שבסיסן כוונה להתחמק ממס, אלא במקרים שבבסיסם מחדלים ואי-קיום דרישות מסוימות של החוק, בהן: אי-הגשת דו"חות במועד, אי-רישום תקבול, אי-דיווח על תכנון מס החייב בדיווח, הגשת דו"ח לא נכון או מסירת ידיעות לא נכונות, אי-העברת ניכויים, אי-הגשת דו"חות במועד, אי-פירוט תכנון מס החייב בדיווח, אי-הוצאת חשבונית, אי-תשלום המס הכלול בחשבונית, מסירת דו"ח כוזב ועוד.

אחריות, אומר לוקר, מוטלת על מי שמוגדר "מנהל פעיל" ולא רק מנהל העוסק בהיבטים הכספיים. לפי החוק זהו כל מי שמשתתף בפועל בניהול עסקי החברה, בין אם יש לו תואר פורמלי ובין אם לאו, ובין אם עיסוקו בעניינים אדמינסטרטיביים, טכניים או מקצועיים בחברה. זה יכול להיות מי שמעסיק את העובדים וקובע את שכרם, מי שמופיע בשם החברה בהליכים משפטיים, מקבל דיווחים והחלטות באופן רציף, ויש לו שליטה על הנעשה בחברה.

נקבע כי אם קיימות נסיבות שעשויות היו לעורר חשד בליבו של המנהל והוא נמנע מלבררו - תיוחס לו ידיעה בפועל. אי-פיקוח על הנהלת החשבונות, אי-בירור לגבי העברת כספי המסים ואי-פיקוח לגבי הגשת דו"חות מהווים בעיני המחוקק עצימת עיניים, ולא ניתן לטעון במקרים כאלה לחוסר ידיעה.

נקבע כי אין די בקריאת דפי חשבונות הבנק או מינוי מנהל חשבונות למניעת ביצוע העבירות, ועל המנהל הפעיל לפקח כי החובות המוטלות על החברה מכוח החוק יבוצעו.

נקבע כי אי-העברה של הכספים לרשויות המס, משום מצוקה כלכלית של החברה ובניסיון למנוע את התמוטטות החברה - אין בהם כדי להוות הצדקה למעשה.

עוד מוסיף לוקר כי לאחרונה אף קבע בית המשפט העליון כי כניסה להליכי פירוק אינה מצדיקה אי-עמידה של החברה בהסדרי פריסת חוב, שכן לרשות המנהל עמדה הבחירה בין השקעת הכנסות החברה בחברה עצמה לבין המשך הסדרת חובו מול רשויות המס. משבחר באפשרות הראשונה במקום להעביר לרשויות המס את אשר לא לו, נשמטה תחת רגליו הטענה כי יש הצדק סביר למעשיו.