אור אדום: שפל שנתי בסל המטבעות

לא צריך להמתין לאסון כלכלי וועדות חקירה. הכתובת על הקיר, הנתונים ברורים והמשחק גלוי

ביום חמישי האחרון קבע סל המטבעות האפקטיבי שפל שנתי, כשחצה את רף 86.5 הנקודות בדרכו מטה. הפעם האחרונה שבה הגיע סל המטבעות לסביבה זו היתה במאי השנה.

אם בוחנים את שני המטבעות החשובים ביותר לתעשייה הישראלית - הדולר והאירו, מגלים כי המצב עגום עוד יותר. ב-18/5 היה ערכם המצטבר 8.41 (3.759+4.6583) שקלים וב-16/12 ירד ל-8.36. כלומר שני המטבעות המשמעותיים ביותר לסחר החוץ של מדינת ישראל נחלשו לעומת השקל הרבה מעבר להיחלשות אותה משקף סל המטבעות.

היחלשות מתונה יותר, או התחזקות של כמה מטבעות אזוטריים, אשר להם אין כל משמעות במשק הסחר של ישראל (ישראל מקיימת קשרי סחר עם מדינות אלו אולם מטבע המסחר הוא בדרך כלל דולר או אירו ולא המטבע המקומי), מחביאים את האמת הבעייתית.

במחצית הראשונה של שנת 2010 הצליחה תעשיית היצוא לשמור על מצב חיובי בזכות צעדי התייעלות ורמת שערים סבירה של שני מטבעות הייצוא המובילים, הדולר - 3.8 שקלים בממוצע והאירו-5 שקלים לאירו בממוצע. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גדל והולך הגירעון המסחרי (עודף יבוא על יצוא) בשנת 2010 ל-7.3 מיליארד דולר במונחים שנתיים, זאת לעומת 4.9 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

יצוא הסחורות (למעט יהלומים) ירד בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2010 ב-6.5% בחישוב שנתי, וזאת לאחר ירידה בשיעור 11.7% בחודשים יוני-אוגוסט.

נתון נוסף הראוי לתשומת-לב הוא ירידה דרמטית בשיעור 15% במספר המשרות הפנויות בנובמבר. לא הייתי ממהר להסיק מסקנות על סמך חודש אחד, אולם נתון זה חייב להדליק נורת אזהרה.

השפעת התחזקות השקל תבוא לידי ביטוי גם במאזני החברות. בסקר האחרון שערכה המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים נמצא כי כמחצית מהחברות דווחו על ירידה חדה בכושר התחרות עד כדי אובדן לקוחות. דווח על הפסד עסקאות ביצוא תעשייתי בשיעור 5.5% ועל הפסד כ-2.2% במכירות התעשייה לשוק המקומי, בשל השחיקה בתחרות עם יבוא מתחרה.

כמו כן מדווחות החברות על אובדן מקומות תעסוקה בשיעור כ-1.3% ומעורר חשש יותר מכול - על ירידה חדה בשיעור 14.6% ברווח הנקי של החברות. הצפי לשנת 2011, הם השקל ימשיך להתחזק, לא מבשר טובות. בשער החליפין 3.5 שקלים לדולר צפויה ירידה נוספת בשיעור 6.6% במכירות ליצוא, אובדן של כ-2.5% במקומות תעסוקה וירידה חדה של כ-15.5% ברווח הנקי.

אני תוהה מדוע על המשק הישראלי לשלם מחיר כה יקר. בנק ישראל כבר רכש השנה מט"ח בסכום העולה על כל העודף הצפוי בחשבון השוטף. נתוני בנק ישראל והלמ"ס מראים בבירור שאין כמעט השקעות זרים בכלכלה הריאלית.

גם השקעות זרים בבורסה (למעט מק"מים) שואפות לאפס. ישראלים השקיעו השנה בחו"ל מיליארדים רבים - הן בהשקעות ריאליות והן בנכסים פיננסיים. כל אלו אמורים היו לגרום לפיחות השקל. זה לא קורה כי ישראל היא אחת מקורבנות "מלחמת המטבעות".

מיליארדים רבים הגיעו וממשיכים להגיע לישראל ומתספים את המטבע המקומי, אלא שהם מגיעים בעיקר לעיסקאות החלף (סוואפ) ולהשקעה במקמ"ים ולא בכלכלת ישראל.

עם יד על הלב, מישהו מאמין שמנהל השקעות בינלאומי ישקיע בישראל תמורת 2.5-3% לשנה כאשר יש בעולם כלכלות רבות מצוינות לא פחות, שלא לדבר על רמת הסיכון הנקשרת לישראל, שמעניקות ריביות גבוהות משמעותית על השקעה זהה? אוסטרליה, ניו זילנד, מכסיקו, ברזיל והרשימה עוד ארוכה. מי היו שמים את כספם אצל מנהל השקעות כזה?

דברי סטנלי פישר בוועידת ישראל לעסקים בשבוע שעבר, לא הרגיעו אותי. הוא ימשיך להתערב והוא בהחלט יכול לדמיין מצב שבו יגיעו היתרות גם ל-100 מיליארד דולר.

הקוראים הוותיקים של טור זה אינם מופתעים. טענתי וכתבתי כך לפני יותר משנה. פישר הוא שחייב להבין שזה כבר לא אפקטיבי. הוא חייב להתחיל לפעול באמצעות מחוללי הציטוטים. לא ייתכן שבסוף השבוע הדולר יתחזק באחוז שלם כנגד האירו וכאן לא תהיה תנועה. ברור לכולם שזה משחק.

דרך ההתמודדות הטובה ביותר לדעתי, בנוסף למה שעושה וצריך לעשות בנק ישראל, היא שיתוף פעולה עם האוצר. בידי האוצר הכלים ה"לא פופולאריים" להתמודד עם התופעה המדאיגה והכלי הראשון בארסנל זה, ואשר אותו יש להפעיל מייד הוא ביטול הפטור ממס לזרים על מק"מים.

לא צריך להמתין לאסון כלכלי וועדות חקירה. הכתובת על הקיר, הנתונים אומרים הכול והמשחק גלוי לגמרי.

  • יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

  • אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימ.
  • החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.