חילופי האשמות חריפים בין עו"ד יוסי שגב לבין חוקר מע"מ

חילופי האשמות חריפים בין עו"ד יוסי שגב, לבין חוקר מע"מ, מרדכי זיו, שהעיד היום (ב') מטעם התביעה במשפט שבו עומד שגב לדין, בבית המשפט השלום בתל-אביב, בגין עבירות של דיווח כוזב בנסיבות מחמירות, במטרה להתחמק מתשלום מע"מ בהיקף של 2.8 מיליון שקל.

שגב, שבחר לוותר על שירותי סנגור ולהלחם בעצמו על חפותו, ניהל היום את החקירה הנגדית של חוקר המע"מ, ובמהלכה הטיח בפניו שהוא זייף חלק מההודעות שגבה ממנו במהלך חקירת המע"מ את עניינו וכן כי העלים חומר נוסף בתיק.

"האם אתה, מיכאל זיו, ראית בתיק הודעה תחת אזהרה מיום ה-5 באפריל 2006 שאני הייתי חתום עליה? האם נכון שהעלמת את ההודעה הזאת כיוון שהתשובות שנתתי בה לא עלו בקנה אחד עם מה שרצית?", שאל שגב.

בתגובה השיב החוקר: "לא. למה שאעלים משהו במזיד?"

בשלב זה הציג עו"ד שגב בפני החוקר את ההודעה שלדבריו הועלמה על ידו ואמר: "אתה רואה כאן הודעה אחרת חתומה על ידי לעומת ההודעה המזויפת שהגשת האם אתה חוזר בך ומודה שהחלטת להסתיר אותה?"

החוקר: "לא. לא ביודעין, לא בטעות ולא במזיד. לא הועלם דבר וחצי דבר מהתיק. אני מוכן להיחקר על כך במכונת אמת. אתה מעלה כלפיי טענה חמורה, מעולם לא זייפתי דבר. אתה מאשים אותי בעבירה פלילית של זיוף מסמך".

שגב: "זה לא המסמך היחיד שהסתרת אלא גם את השאלות והתשובות שהיו באותה הודעה שלא עלו בקנה אחד עם רצונך. גם את המוצגים שהודעה זו אתה הסתרת".

בשלב זה של הדיון ובעקבות האשמותיו הנמשכות של שגב כלפיו, פנה החוקר לשופטת יעל פרדלסקי ואמר: "או שמישהו במערכת העלים את המסמך, צילם אותו והעביר אותו לעו"ד שגב. או, אם שגב טוען שאני העלמתי, איך יש לו את המסמכים האלה? הרי אם הייתי רוצה להעלים אותם הייתי גורס או משמיד אותם. עו"ד שגב אוחז במסמך שהוא עבר עבירה פלילית כדי להשיג אותו. איך הגיע לידיו המסמך?".

בתחילת עדותו היום, סיפר החוקר זיו שבעקבות בדיקה שניהלו במע"מ בעניינו של שגב הוא התבקש להגיש תשובות מפורטות באשר לייצוג של אייזנברג וכתב לרשויות שהוא לא ייצג אותה בארץ. "על מעורבותה של ליז הרדי, שהייתה הלקוחה האמיתית של שגב, נודע לנו לראשונה מפיו של עו"ד גיל אוריון שהיה שותפו של שגב. בהמשך לעדותו של עו"ד אוריון גבינו עדות מעו"ד יעקב וינרוט והוא חזר על הטענות של עו"ד אוריון" הסביר החוקר כיצד נודע לרשויות לראשונה על החשדות נגד שגב. "לאחר שהעלינו את הממצאים שלנו, ששטחנו בפני עו"ד שגב הוא דיבר ראשונה על חוות דעת של עו"ד זיו שרון שהתייחסה לשירות שניתן לכאורה לתושבת זרה ואז החלטנו לעבור לחקירה באזהרה. שגב הטיח בי דברים שאני לא יודע מאיפה הם הגיעו. שמעתי גם שלאחר תחילת החקירה איים עו"ד שגב על אחד החוקרים בהגשת בתביעה אישית".

ביוני אשתקד הגישה רשות המסים כתב אישום נגד עו"ד ד"ר יוסי שגב, בגין עבירות של דיווח כוזב בנסיבות מחמירות. על פי כתב אישום, שהוגש נגד שגב באופן אישי ונגד חברת עוה"ד י. שגב ושות' ונגד חברת י.מ.ש השקעות, כדי להתחמק מתשלום מע"מ בסך 2.8 מיליון שקל, שקיבל כשכר טרחה בעבור ייצוג משפטי שהעניק לליז הרדי, בתו של המיליונר שאול אייזנברג ז"ל, המתגוררת בישראל, הציג שגב בפני רשויות המע"מ מצג כוזב כאילו את השירות המשפטי נתן ללאה אייזנברג, אימה של ליז, שהינה תושבת חוץ.

בחודש מאי 1997 שכרה הרדי את שירותי משרדו בכדי שייצג אותה בסכסוך הירושה על עזבונו של אביה, שאול אייזנברג ז"ל. ע"פ כתב האישום, עו"ד שגב ועו"ד יעקב וינרוט שייצג את לאה אייזנברג סיכמו כי הרדי ואייזנברג תפעלנה "בחזית אחת בתקיפת צוואתו של המנוח".

בהמשך, נטען בכתב האישום יעץ שגב להרדי כי על מנת לשמור על זכויותיה בירושה, כדאי לה לערוך מספר הסכמי שיתוף פעולה על לאה אייזנברג, שנועדו להבטיח שזכויותיה בעיזבון לא יפחתו מאלו שלהם הייתה זכאית מכוח הצוואה וכן להבטיח שאייזנברג תשפה אותה בגין ההוצאות המשפטיות הכרוכות בניהול ההליך. עוד טוענת רשות המסים, כי "בחלק מהסכמי שיתוף הפעולה נקבע שאם יתגלו מחלוקות בין הרדי לאייזנברג הם ידונו בבוררות בפני שופט בדימוס".

בהמשך, נתגלעה מחלוקת בין הרדי לאייזנברג ובספטמבר 1997 הודיעה אייזנברג על ביטול ההבנות וההסכמות שהיו בין השתיים. בעקבות ההודעה, הגישו הנתבעים תביעה בשמה של הרדי נגד אייזנברג שבמסגרתה דרשו לאכוף על אייזנברג את מימוש אחד מהסכמי שיתוף הפעולה שכרתה עם הרדי.

במהלך 2002 ו-2003 ייצג שגב את הרדי בבוררות שנערכה בפני נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, מאיר שמגר, שהחליט, בין היתר, בפסק הבוררות שנתן כי על אייזנברג לפצות את הרדי בגין ההוצאות המשפטיות בשיעור 3 מיליון דולר, שהוציאה המסגרת סכסוך הירושה.

בספטמבר 2003 סיכם שגב עם באי כוחה של אייזנברג שהסכום האמור ישולם ע"י אייזנברג ישירות אליהם ובאוקטובר 2003 שולם לנאשמים, שכר טרחה עבור השירות המשפטי שנתנו להרדי בסך כ15.6 מיליון שקל.

בכתב האישום נטען כי על מנת להתחמק מתשלום מע"מ בגין שכר הטרחה, בשיעור 2.8 מיליון שקל, הציג שגב בפני רשויות המע"מ מצג כוזב לפיו השירות המשפטי בקשר לסכסוך הירושה ניתן על ידם לאייזנברג, שהינה תושבת חוץ, וזאת, על אף שבפועל ניתן השירות להרדי, שהיא תושבת ישראל. בכתב האישום נטען כי לצורך הצגת המצב הכוזב, הוציאו הנאשמים לאייזנברג חשבונית מס שהמס הנקוב בה הנו בשיעור אפס ודיווחו עליה בדיווח התקופתי למנהל המע"מ. בפועל חל על עסקה זו שיעור מע"מ מלא.

עוד מפרט כתב האישום כי בסמוך להוצאת החשבונית פנו הנאשמים לעו"ד זיו שרון כדי לקבל חוו"ד משפטית בנוגע לחיוב במע"מ והציגו בפניו מצג כוזב באשר לזהות הלקוחה ומהות השירות, במטרה כי בחוות הדעת ייקבע כאילו אינם חייבים בתשלום מע"מ על עסקת שכר הטרחה.

התובעים במשפט הם עוה"ד אורי שפיגל ודנה אמיר.