ראש הכנסיה האנגליקנית: "למנוע מהשר ישי לגרש אותי מישראל"

שר הפנים מאשים את הבישוף דואני בהונאת קרקעות, שמטרתה העברת שטחים בבעלות יהודים לידיים פלסטיניות ■ לכנסיה האנגליקנית 90 מיליון מאמינים, ובכללם ברק אובמה

ראש הכנסיה האנגליקנית בישראל ובמזרח התיכון, הבישוף סוהיל דואני, הגיש הבוקר (ד') עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד שר הפנים אלי ישי, ממשלת ישראל ומשרד הפנים.

באמצעות עו"ד ד"ר רענן הר-זהב, מבקש הבישוף מבית המשפט להוציא צו שיחייב את שר הפנים אלי ישי להסדיר את מעמדו ואת מעמד בני משפחתו, כך שיוכלו להמשיך ולשהות בישראל בשליחות בה הם נמצאים, וזאת לאחר שמשרד הפנים שלל ממנו את אשרת השהייה לפני כמה חודשים.

עורכי הדין ד"ר רענן הר-זהב ודורון דורפמן ממשרדו, טוענים בעתירה כי הבישוף דואני מכהן מאז שנת 2007 כבישוף ה-14 של הכנסיה האנגליקנית בירושלים ובמזרח התיכון, והוא עתיד לסיים את תפקידו בעוד 10 שנים. הבישוף הוא נציגה במזרח התיכון כולו של מלכת אנגליה, העומדת בראש הכנסיה האנגליקנית.

לאחרונה, נטען בעתירה, החליט משרד הפנים לבטל את תוקף האשרה ורישיון השהייה מסוג א/5 שברשותו של הבישוף, והורה לו, לאשתו ולבתו, לצאת מהארץ. כתוצאה מכך שוהים היום הבישוף ובנות משפחתו בישראל ללא מעמד פורמלי, כשחרב ההרחקה מן הארץ מרחפת מעל ראשם.

הטעם להחלטת הגירוש, נטען בעתירה, היא פעילות משותפת לכאורה של הבישוף עם הרשות הפלסטינית בהונאת קרקעות בבעלות יהודים לידיים פלסטיניות, וסיוע לרישום כוזב של אדמות בבעלות יהודים על שם הכנסיה.

על-פי העתירה, הבישוף דואני כופר בכל האשמות שהוטחו בו, תוך הדגשת העובדה כי מאז נכנס לתפקידו, לא היה מעורב בשום פעילות הנוגעת למסחר או להעברה של קרקעות.

לדברי עורכי דינו של הבישוף ושל הכנסיה, החלטת משרד הפנים התקבלה תוך הפרה קשה של זכות הטיעון של הבישוף. מדובר בהפרה כפולה של הזכות, נטען בעתירה: ראשית - בכך שלא ניתנה לבישוף ההזדמנות לשטוח טענותיו בפני משרד הפנים; ושנית - העובדות העומדות לכאורה בבסיס ההאשמות הועלמו ממנו.

משרד הפנים טוען, כאמור, כי הבישוף דואני ביצע עסקאות מקרקעין במטרה להעביר קרקעות מיהודים לפלסטינים. עסקאות מקרקעין מתועדות במסמכים ובפנקסים מוסדרים, ואין כל קושי להתחקות אחריהן. למרות זאת, נטען, משרד הפנים לא טרח להראות ולו עסקה אחת שכזו, שכן עסקה כזו לא נעשתה מעולם על-ידי הבישוף דואני.

הכנסיה והבישוף טוענים בעתירה כי מדובר בצעד קשה וחמור, השולל מן הבישוף את יכולתו למלא את תפקידו ופוגע קשות בכנסיה ובמאמיניה, כמו גם בתדמיתה של מדינת ישראל וביחסי החוץ שלה.

הכנסיה האנגליקנית פועלת בירושלים מזה 150 שנה. בסיסה של הכנסיה הוא בלונדון, ובראשה עומדת מלכת אנגליה. לכנסיה כ-90 מיליון מאמינים ברחבי העולם, כולל מאמינים רבים בארה"ב, בהם בכירים בצמרת הפוליטית האמריקנית, לרבות הנשיא ברק אובמה, ג'ורג' בוש האב, סגן הנשיא לשעבר דיק צ'ייני, מזכירי המדינה לשעבר ג'יימס בייקר, מדליין אולברייט, קולין פאואל ועוד רבים אחרים.

בעתירה מפורטים המאמצים הדיפלומטיים שנעשו מצד ראשי הכנסיה באנגליה ובארה"ב לפתרון המשבר, לאור הזעם הרב שהתעורר בשורות הכנסיה ברחבי העולם.

כך קרה שהארכיבישוף מקנטרברי, הסמכות הרוחנית העליונה של הכנסיה, הכפוף למלכת אנגליה, שלח מכתבי תרעומת דחופים בנושא לשגריר ישראל בלונדון, לרבנים הראשיים לישראל ולראש הממשלה בנימין נתניהו, בהם הזהיר מפני פגיעה קשה ביחסי הכנסיה עם ישראל ובתדמיתה של ישראל בעולם הנוצרי.

הנושא הכה גלים גם בקרב קהילת מאמיני הכנסיה בארה"ב. ג'ון ברייסון צ'יין, בישוף הכנסיה בוושינגטון, הביע תרעומת גדולה על החלטת משרד הפנים ופנה לדר' מייקל אורן, שגריר ישראל בוושינגטון, ולנעם כץ, אחראי ההסברה במשרד החוץ, על מנת שיסייעו לפתרון הסוגיה.

בתגובה לפנייתו מסרה השגרירות לבישוף צ'יין כי בעיית מעמדו של הבישוף דואני הוסדרה, וכי הפרשה באה לסיומה. לאור הודעה זו, נדהם הבישוף צ'יין, אשר הגיע ארצה לפגישה עם הבישוף דואני ביום 7.12.2010, לגלות כי הבעיה בעינה עומדת.

לפיכך, ראו לנכון הבישוף צ'יין וראש הכנסיה בארה"ב, הבישוף קת'רין ג'פרטס סקורי, לשלוח מכתבים בנושא לראש הממשלה נתניהו, עם העתק לנשיא ארצות-הברית ברק אובמה (שהוא עצמו, כאמור, חבר בכנסיה). מכתבים אלה לא נענו עד ליום הגשת העתירה.

לפני כ-3 חודשים פנה הבישוף דואני, באמצעות עו"ד הר-זהב, ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, במכתב המפרט את השתלשלות האירועים, ובו מתבקשת התערבותו באופן דחוף. העתק מן המכתב נשלח אף לראש הממשלה, לשר החוץ ולשר הפנים. מכתב זה, נטען, לא זכה לתשובה.

משפנה עו"ד הר-זהב למשרד המשפטים כדי לברר מה עלה בגורל מכתב זה, נאמר לו כי העניין הועבר לטיפול עו"ד מלכיאל בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

למעלה מחודשיים חלפו מאז התקבל מכתב תשובה לאקוני זה, נטען, והחלטה בנושא רגיש ודחוף זה עדיין לא התקבלה. העותרים, שביקשו להימנע מלנקוט כל צעד שיהיה בו כדי לפגוע בתדמיתה ובשמה הטוב של מדינת ישראל, מתוך אמונה כי משרד הפנים יחזור בו מהחלטתו בהקדם וישיב לבישוף ולבנות משפחתו את מעמדם, עומדים כעת בפני שוקת שבורה. לפיכך, לא נותרה בידם כל ברירה אלא לפנות לערכאות השיפוטיות במטרה להביא לפתרון הסוגיה.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "מדובר בסוגיה מורכבת שהוצגה בפני שר הפנים, ותשובתנו המלאה תימסר בבית המשפט במסגרת העתירה".