הבנייה הציבורית: מכרזים בכאילו וקבלנים "מתאבדים"

הקבלנים והיזמים מספרים על מכרזים תפורים ועל סביבה מסורבלת ומעוותת בתוכה מתנהלת הבנייה הציבורית ■ לאן נעלמו ההבטחות על מלחמה בביורוקרטיה?

"ניגשנו למכרז אחד ברכבת ישראל. למכרז השני כבר לא נגשנו, כיון שהבנו שאין לנו סיכוי לזכות". כך סיפר ירון קריסי, מנכ"ל סולל בונה, בשולחן העגול על בנייה ציבורית שהתקיים בבוקר פסגת הנדל"ן בשבוע שעבר. "הבנו שאם נתמחר את הצעות שלנו, כפי שאני מאמין שצריך וראוי, אמצא את עצמי נאלץ להחזיר לרכבת כסף, וזה יבטל את כל הרווח", סיכם קריסי, בדוגמה מניסיונו, את האבסורד שאליו נקלעות חברות, בבואן להציע הצעות מחיר, לביצוע פרויקטים של בנייה ציבורית בישראל.

בדיון הסגור, שאותו ניהל דוד שחף, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים ומנהל אגף התשתיות והבנייה החוזית באגודה, השמיעו המשתתפים טענות על הסביבה המסרבלת והמעוותת שבתוכה מתנהלת הבנייה ציבורית. יואב סרנה, יו"ר החברה הקבלנית אפשטיין, הציג את המציאות שבה קבלנים מגישים הצעות מחיר נמוכות להפליא, בכדי לזכות במכרז, ביודעם שההצעה הרשמית, שבה מצוינות "הנחות" על המחירון הקבוע, היא רק בסיס לתוספות ושינויים, שיגיעו ויתקבלו, תוך כדי הקמת הפרויקט. סרנה טוען שזה גורם למזמינים לצאת למכרז כשהתוכניות אינן סופיות, ונתונות לשינויים מהותיים.

יהודה לשמן, מנכ"ל חברת לסיכו, סיכם: "כולם נותנים בסופו של דבר את ההנחה המקסימלית, ותמיד יש גם 'קבלן מתאבד' שמוריד מחיר לרצפה".

אסף מורג, מנכ"ל רקיע, חיזק את דבריו בסיפור מניסיונו האישי, על חברה שביקשה שילווה אותה בפרויקט עבור רכבת ישראל, כבר נתנה 21% הנחה בהצעה, ואמרו לו, לדבריו, שהפרויקט "לא מתומחר", כלומר לשני הצדדים אין מושג באיזה סכום תסתכם ההקמה. "פרויקטים כאלה, סיכם, מורג "תמיד מגיעים לערכאות" ומי שסובל מכך, על כך הסכימו כל המשתתפים, הוא הציבור. "אנחנו משלמים מחיר לאומי עצום", אמר סרנה והביא כדוגמה את הרחבת כביש חיפה-ת"א, באזור חבצלת, ה"פוקק את המדינה", שהרחבתו מתעכבת בשל מכרז שהסתבך. במקרה זה מדובר בקבלן שהפסיד במכרז, תבע והעבודות הופסקו עד בירור בערכאות.

תא"ל מהרן פרוזנפר, יועץ פיננסי לרמטכ"ל והממונה על אישור חוזי התקשרות לבנייה לצבא, אמר שהמדינה צריכה לתבוע קבלנים שמגישים תביעות סרק, ומעכבים פרויקטים. "אני לא אומר את זה מן השפה ולחוץ - אנחנו עובדים על הטמעה של איום כזה".

אסף מורג, מנכ"ל חברת רקיע הנדסה ותשתית, הביא ממצאים ממחקר שנעשה בטכניון ובדק את גורמי העיכוב בפרוייקטי תשתית לאומיים. המחקר מצא שני גורמים בולטים מצד המזמינים: מכרזים לא בשלים, שינויים בדיעבד, וגורם אחד מצד המבצעים - 'הקבלן המתאבד', שהגיש הצעת מחיר נמוכה ושהצעתו מסבכת את המכרז והביצוע. "אני חושב שמי יוצא למכרז בלי לדעת מה הוא צריך, בלי לתכנן עד הסוף, לא יכול להתלונן על עיכוב".

יהודה רון, ראש מנהל התכנון פיתוח ובינוי במשרד הבריאות, אמר שמשרדו מקפיד לצאת למכרזים סגורים ומפורטים, ושמתנהל דו-שיח שוטף תוך כדי ביצוע, עם הקבלנים. "שינויים הם הכרח - מה לעשות, אני עובד עם רופאים שמתקשים להבין תכניות בדו-מימד".

נושא אחר שעורר עניין היה התנודתיות בתשומות הבנייה. לכך, הביא דוד שחף בשורה מעודדת, כשסיפר שבימים אלה מתגבש, בשיתוף הלמ"ס, מדד תשומות בנייה מסחרית (כיום קיים מדד כזה רק לבנייה למגורים) ושאפשר יהיה להצמיד את הצעות המחיר אליו.