נדחתה ייצוגית נגד אורנג' בגין חיוב על שירותים שלא הוזמנו

התובעת טענה כי חויבה עבור "חבילות שירותי מידע ותוכן", מבלי שביקשה זאת ומבלי שהסכימה לכך ■ ביהמ"ש: "ניהול תובענה ייצוגית אינו הדרך היעילה וההוגנת לפתור מקרה אינדיבידואלי"

בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת אורנג' בגין חיוב על שירותים שלא הוזמנו נדחתה בבית המשפט המחוזי מרכז: בנובמבר 2009, נוכח חיוב גבוה יחסית עבור 4 קווי אורנג' שברשות המשפחה, פנתה התובעת על-פי הטענה לחברה בבקשה לקבל בדואר עותק מחשבונית אותו חודש. עד אותו מועד היא עקבה אחר החיובים דרך פירוט כרטיס האשראי.

מעיון בחשבונית הסתבר כי הלקוחה חויבה עבור "חבילות שירותי מידע ותוכן" ב-3 מתוך המנויים - שירותים "שלא ביקשה, שלא הסכימה להם ושכלל לא צרכה", כפי שנטען בכתב הבקשה.

הלקוחה, שכלל לא ידעה לטענתה מהן אותן חבילות תוכן, פנתה לאורנג', והוצע לה לבטל את חבילות התוכן ולקבל זיכוי של 180 שקל. עוד הוצע לה להגיע למרכז השירות של החברה ולעיין בחשבוניות קודמות, בהן התברר כי החל מיולי 2009 היא חויבה עבור חבילות תוכן.

החברה סירבה לזכותה על חיובים אלה, בטענה כי במערכת המחשוב קיימת הערה שנרשמה על-ידי נציגת שירות של החברה, לפיה "הלקוחה מיודעת" בדבר החיובים.

אלא שהלקוחה טענה כי שיחת טלפון כזו מעולם לא התקיימה מולה, וכי הפנייה היחידה באותה תקופה הייתה מצד בנה, שפנה למרכז השירות טרם גיוסו לצורך רכישת סוללה נוספת. הבן "לא ביקש את חבילות התוכן, הוא אינו יכול ליתן הסכמה במקום המבקשת, הוא לא הסכים לקבל חבילות תוכן, ונציגי המכירות לא פנו אליו בעניין", נטען.

על רקע זה ביקשה הלקוחה, באמצעות עו"ד רם גורודיסקי, לתבוע את החברה בין השאר על הפרת הסכם. כמו כן היא ביקשה להכיר בתביעתה כייצוגית, בטענה כי ההתנהלות המפורטת היא דוגמה לדרך פעולה של חברות הסלולר המחייבות את לקוחותיהן בחיובים שונים בגין שירותים שלא נתבקשו על-ידי הלקוחות וללא הסכמתם, לעיתים תוך חיווי חד-צדדי בדבר הסכמת הלקוח ללא בסיס עובדתי.

לטענתה, יש לפצות את כל הלקוחות שנפגעו באותה השיטה - וכאלה, טענה, לא חסרים; בין השאר היא הציגה כראיה תלונות צרכנים מפורום צרכני באינטרנט וכתבות מהעיתון "גלובס".

אורנג', מנגד, טענה באמצעות עורכי הדין רון גזית, מוטי ארד ונתי לב ממשרד רון גזית, רוטנברג ושות', כי במקרה הנדון הופעלו חבילות התוכן בהסכמת בנה הבגיר של המבקשת, וכי החברה מבצעת פעולות של בקרה, פיקוח, הפקת לקחים ונקיטת סנקציות נגד הפרות באמצעים שונים. עוד נטען כי אין כלל קבוצה של נפגעים, ובוודאי שאין עילת תביעה קבוצתית.

השופטת מיכל נד"ב קיבלה את הטענות שמנגד וקבע כי אין תשתית עובדתית במישור הקבוצתי, וכי לא קיימת קבוצה ראויה לייצוג. ניהול הליך של תובענה ייצוגית אינו הדרך היעילה וההוגנת לפתור מקרה אינדיבידואלי, נקבע, ונראה כי המבקשת הגישה את בקשת האישור בחוסר תום-לב.

צרו איתנו קשר *5988