האנשים שיצאו מבועת ההיי-טק

"צריך להתבונן לתוך הנפש ולשאול מה עושים כדי לצאת מהמציאות העגומה שבה אנו חיים"

בועת ההיי-טק הישראלי חמימה ונעימה. אתה יוצא בבוקר מהבית, נוסע לעבודה ברכב חברה ממוזג, ושמח לשכוח היכן אתה חי. בעבודה אתה מוקף באנשים כמוך, רובם גרים באזור המרכז, רובם יוצאי יחידות מודיעין, רובם עובדים קשה, חרוצים ומוכשרים.

שעות רבות עוברות בשיחות עם לקוחות מעבר לים, באנגלית נימוסית ועם ניחוחות של חו"ל. אם רק תרצה, תוכל להעביר קריירה שלמה בהיי-טק מבלי להיזכר שקשה לחיות כאן. מתוך רכבך האטום תוכל להתעלם במשך שנים מהנטל הבלתי נסבל, המחולק באופן בלתי שווה, תוכל לשכוח מהשחיתויות ומהעיוותים, מהפערים החברתיים ההולכים ומתעמקים ומנמיכות ה"מנהיגים" שלנו.

די מפתה להיות כזה. למה להוציא את הראש מהבועה המפנקת אם אפשר ליהנות מכל מה שהיא מציעה, ולהסתפק בקיטורים של ליל שישי סביב שולחן עמוס במסעדה טובה עם חברים. בפני קהל אוהד תמיד כיף להתלונן על מר גורלנו ולחזור ביום ראשון אל הבועה המתוקה והאטומה שלנו.

רק מעטים מאנשי ההיי-טק הישראלי לדורותיו יצאו מהבועה. ניר ברקת העז וגם הצליח להיבחר לראש עיריית ירושלים; נפתלי בנט התנדב לעזור לבנימין נתניהו כראש המטה שלו; ואראל מרגלית מזוהה כמה שנים עם מפלגת העבודה ובאחרונה הקים את התנועה "עבודה עכשיו".

איש היי-טק נוסף שהחליט לעשות מעשה, הוא אורי אדוני, שהצטרף לתנועתו של אראל מרגלית. אדוני היה מנכ"ל MSN ישראל ולפני כן שותף במשרד פרסום. הוא רס"ן במילואים, בן 46, נשוי ואב לילדה ושותף בקרן JVP. אורי סיפר לי מה גרם לו לצאת מהבועה החמימה:

"רבים מהישראלים מוטרדים מהמציאות העגומה שבה אנו חיים, אבל רובנו לא עושים הרבה בעניין. יש רגעים בחייו של אדם שבהם הוא צריך להתבונן אל עומק נפשו, ולשאול את עצמו באופן הישיר ביותר - מה אתה באמת עושה כדי לשנות את זה? קיטורים לא משנים מציאות וצקצוקי לשון לא משפיעים על החלטות. הדבר היחידי שיכול לשנות מציאות זה מעשים".

אדוני הוסיף, כי "לאחרונה התוודעתי לתנועת 'עבודה עכשיו' שמוביל אראל מרגלית, הקוראת לאזרחים להתפקד למפלגת העבודה ולהצטרף, דווקא עכשיו, למפלגה שנמצאת באחד מרגעי השפל שלה, על-מנת לשקם אותה וליצור אלטרנטיבה אמיתית לממשלה כושלת, חסרת ערכים וחסרת כיוון. יחד עם עוד כמה אנשי היי-טק - למשל זאב הולצמן ויואב אבטליון, החלטנו שזה הזמן לעשות ונרתמנו למהלך".

הסיבה לכך ברורה לאדוני: "אם לא נעשה - בטוח שלא יקרה כלום; אם נעשה - יש סיכוי שהמציאות תשתנה, ולטובה. אז למה לצאת מהבועה הנוחה של ההיי-טק? כי כשחושבים על זה לעומק, אין בעצם אפשרות אחרת. אי אפשר שלא לצאת. הפוליטיקה היא זו שבסופו של דבר משפיעה באופן הישיר ביותר על המציאות שבה אנו חיים, ועל העתיד של כולנו". עד כאן דברי אדוני.

מבלי להביע דעה פוליטית, אני מצדיע כאן לכל מי שהיה אכפת להם עד כדי שעשו מעשה. כל הכבוד.