עד לפני שבוע סבר קונצנזוס האנליסטים כי בנק ישראל יעלה את הריבית הערב ברבע אחוז. מספר בתי השקעות החרדים כנראה במיוחד לגורל האינפלציה, אף צפו העלאה של מחצית האחוז. אולם בשבוע שעבר השתנה הלך הרוח ובשווקים נחלקות הדעות בין העלאה של רבע אחוז לבין הותרת הריבית ללא שינוי.
אירועי השבוע אחרון שכנעו, אותי לפחות, שאין להעלות את הריבית בשלב זה וכי יש מקום לדחות את החזרה לריבית נורמאלית, כפי שמכנה זאת בנק ישראל, למועד מאוחר יותר וזאת מהסיבות הבאות:
1) הצמיחה: המשק בארה"ב, וכן בגוש האירו, כולל גרמניה החזקה, בבריטניה וגם באסיה ובאוסטרליה, צפוי להאיט. גם בישראל נתוני הצמיחה היו נמוכים מהמשוער והסתכמו ב-4.7%, וזאת לאחר תחזיות ל-5.1%. התחזית להמשך השנה היא לירידה נוספת בקצב הצמיחה במשק.
2) מדד המחירים: בחודש אפריל הפתיע מדד המחירים לצרכן בישראל, כשרשם 0.6% עלייה, לעומת ממוצע התחזיות שהיה 0.8%. תחזיות האינפלציה בשוק ההון ירדו משמעותית והן נושקות לשלושה אחוז, הרף העליון של יעד האינפלציה, לאחר שכבר התקרבו לארבעה. בהקשר מדדי מאי ויוני 2010 היו גבוהים משמעותית מהממוצע בחודשים אלו ואם לא יהיו אירועים חריגים, סביר להניח כי תוך חודש עד חודשיים יחזרו תחזיות האינפלציה לטווח היעד שבין אחוז לשלושה.
3) הסחורות: מחיר הסחורות ובעיקר הנפט החלו לרדת והצפייה היא שימשיכו לרדת. הכל מצפים להבהרות הממשל האמריקני בעניין תקרת הגירעון, הרחבתו והדרך לצמצומו בהמשך. אם ימשיכו ברננקי וגייטנר להדפיס ולפזר כספים בלי חשבון, מחירי הסחורות עלולים לשוב ולעלות. בשלב זה מאפשרת ירידת המחירים הנוכחית מרחב תמרון לבנק ישראל, עד שיתברר אם המגמה נמשכת. המשך ירידת מחירי הסחורות יפחית משמעותית את הלחצים האינפלציוניים.
4) הנדל"ן : מרבית הדיווחים משוק הנדל"ן הרותח מצביעים על עצירת הטירוף. יש עדיין עסקות המשקפות עליית מחירים, כי תמיד יהיו כאלו שיאמינו שהמחירים רק ימשיכו לעלות, אולם בסך הכל היקף העסקות בירידה וקבלנים רבים מזדרזים להעניק הנחות מחשש שצעדי בנק ישראל והממשלה יתקעו אותם עם מלאי גדול שלא יימכר. בנק ישראל נקט בצעדים משמעותיים, בנוסף להעלאות הריבית, ואלו יהיו אפקטיביים יותר מהעלאה נוספת. הכדור עתה בידי הממשלה שבאחריותה לטפל ברצינות בצד ההיצע - הסרת חסמים, שיווק קרקעות וסנקציות על אוגרי קרקעות שהופשרו לבנייה.
5) המט"ח: בנק ישראל הכריז כי אין בכוונתו להפסיק את ההתערבות בשוק המט"ח. התחזקות הדולר בעולם, סיפקה לו חמצן זמני ותרמה להיחלשות השקל, אולם בסוף השבוע דברים השתנו. הספקולנטים הגדולים שבו ומכרו דולרים בהיקפים גדולים. התירוץ הרשמי היה כמובן העלאת הריבית הצפויה והתרחבות פער הריבית בין השקל לדולר והאירו.
שוב הופיעו אנליזות לגבי השקל, שהתעלמו לחלוטין מכך שבאירופה לא יזדרזו להעלות שוב את הריבית, שבארה"ב לעומת זאת אולי דווקא כן ומהמשך התרחבות הגירעון המסחרי של מדינת ישראל, שיצמצם קרוב לודאי את העודף בחשבון השוטף - כל אלו כמובן צריכים להוביל להיחלשות השקל.
התערבותו המיותרת של בנק ישראל במסחר ביום חמישי אחר הצהרים מצביעה על כך שהוא טרם הפנים את כללי המשחק בשוק המט"ח. אם היה שומר את התחמושת ומתערב ביום שישי אחר הצהרים בניו יורק (והרי אם לא לשם כך, לשם מה נפתחה שם נציגות?)כשהדולר התחזק מול רוב המטבעות, היה מצליח קרוב לודאי למחוק את התחזקות השקל מיום חמישי.
העלאת ריבית היום תרחיב את הפער בין הריבית השקלית לדולרית, תתאים להערכות הבנקים הזרים ותגביר את הלחץ על השקל המנופח.
בנק ישראל חייב להראות לכולם מי בעל הבית כאן. כל הסיבות שמניתי מאפשרות לו לקחת פסק זמן בהעלאות הריבית ולחכות ולראות לאן נושבת הרוח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
