עו"ד ורו"ח "ילשינו" על חשד להלבנת הון של לקוחותיהם

עורכי דין, רואי חשבון ונותני שירותים פיננסיים ועסקיים יחויבו לזהות את הלקוחות שלהם ובמקרים מסוימים אף לדווח עליהם לרשויות החוק, אם מתעורר אצלם חשש שהלקוח עושה בהם שימוש לצורך הלבנת הון - כך עולה מתזכיר חוק שפירסם היום (ב') משרד המשפטים, והמהווה תיקון לחוק איסור הלבנת הון.

הוויכוח על מתכונת הצעת החוק עורר בחודשים האחרונים מחלוקות רבות בין הרשות לאיסור הלבנת הון, המבקשת להחיל בישראל בחקיקה את הסטנדרט האירופי, לבין קהילת עורכי הדין המתמחים בעבירות צווארון לבן, המתנגדים בחריפות להטלת חובות דיווח עליהם.

על-פי הצעת החוק, ייאסר על נותני שירותים עסקיים כגון עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, מתווכי מקרקעין ונותני שירותי נאמנות לקבל סכומים במזומן הגדולים מ-50 אלף שקל - ושר המשפטים יהיה מוסמך לעדכן סכום זה.

החוק לא יחול על כל פעולותיו של עורך דין למען לקוחו, אלא רק על קנייה ומכירה של נדל"ן או של עסקים; ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך או נכסים אחרים, לרבות ניהול חשבונות של לקוח במוסד פיננסי; גיוס כספים לצורך הקמה או ניהול של חברות; והקמה או ניהול של חברות.

עורכי הדין ורואי החשבון יחויבו לזהות ולהכיר את הלקוח כתנאי לעשיית פעולה ברכושו, לדווח על פעולות מסוימות ברכוש הלקוח, ולנהל רישום ביחס לפרטי הזיהוי. עם זאת, חובת הדיווח לא תחול על מידע שחל עליו חיסיון או חובת סודיות; על מידע שהובא לידיעת עורך הדין במהלך בירור שקדם למתן השירות, ואולם השירות לא ניתן בסופו של דבר; וכן על מידע המתייחס למתן שירות למשרד ממשלתי, או מתן שירות על-פי הוראות דין בפיקוח בית משפט, כגון כינוס נכסים, פירוק חברות, אפוטרופסות וניהול עיזבון.

משמעות הצעת החוק היא שעורכי דין, שעולה אצלם חשש כי פעולה שהלקוח מבקש לבצע באמצעותם מהווה הלבנת הון, יוכלו לבחור שלא לבצע את הפעולה, ואז יהיו פטורים מחובת דיווח, ואולם אם ביצעו את הפעולה, יהיו חייבים בדיווח עליה לגוף מיוחד שיוקם לשם כך ברשות למניעת הלבנת הון.

לדברי משרד המשפטים, "בשנים האחרונות זיהו ארגונים בינלאומיים מעורבות הולכת וגוברת של נותני שירותים עסקיים בפעילות הלבנת הון. עקב התגברות המאבק הבינלאומי בהלבנת הון, עבריינים פונים לשיטות מתוחכמות יותר להלבנת כספים, ולשם כך הם נעזרים באנשי מקצוע. בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, התגלו מקרים רבים שבהם נעשה שימוש במגזרים אלה על-ידי מלביני הון, המנצלים לרעה את המאפיינים והמומחיות של בעלי המקצוע".

לפני כ-3 שבועות אמר עו"ד פול לנדס, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, בכנס של ועד מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, כי מאחר שחיסיון עורך דין-לקוח ממילא אינו חל על ביצוע עבירה עתידית על-ידי הלקוח - שעליה יחויב עורך הדין לדווח לפי הצעת החוק - אין צורך לבטלו בהתייחס לעבירות כאלה בתיקון לחוק איסור הלבנת הון.

לדברי לנדס, ישראל מחויבת למעשה לחוקק את החוק, כדי לא לחזור ל"רשימה השחורה" של מדינות שאינן נאבקות בהלבנת הון, רשימה שבה נכללה ישראל בין 2000 ל-2002. מדינות האיחוד האירופי החילו עליהן את הסטנדרטים הבינלאומיים, אלא שארה"ב נמנעה מכך, וגם בקנדה בוטלו חובות הדיווח על עורכי דין, בעקבות עתירה לבית המשפט העליון.

‏מנגד אמר עו"ד דוד ליבאי, המתנגד להצעת החוק, כי היא "פוגעת בלבו של מקצוע עריכת הדין, בנשמתה של עריכת הדין ובאמון הבסיסי שחייב להיות ללקוח בעורך הדין. אני לא עובד בשירות המשטרה והפרקליטות, אני עומד לצדו של האזרח מול כל אלה, וכאן הגבולות מיטשטשים. אין בשיטת המשפט בישראל חובת מלשינות, אין חובה אפילו על אזרח שיודע שנעברה עבירה, ללכת להתלונן, ועל עורך דין בוודאי אין חובת מלשינות. להיפך, אסור לגלות כי יש חיסיון. החוק הזה משנה סדרי בראשית במשפט הפלילי ובזכויות אדם".

ברשות לאיסור הלבנת הון ציינו כי הצעת החוק כוללת פשרות עם עורכי הדין, ובהן למשל אזכור מפורש כי חובת הדיווח איננה פוגעת בחיסיון עורך דין-לקוח ובחובת הסודיות, וכן שהחיסיון חל על המידע המועבר בין הלקוח ובין עורך הדין. עם זאת, מתן האפשרות לעורך הדין שלא לדווח על הלבנת הון אפשרית, אם הוא בוחר שלא לבצע את הפעולה, איננה עומדת בסטנדרט הבינלאומי שנקבע אך נקבעה מתוך רצון ללכת לקראת עורכי הדין עד כמה שניתן, מתוך הבנת מצוקתם.

ברשות איסור הלבנת הון מציינים גם היום כי יהיו מוכנים לשבת עם עורכי הדין ולשמוע הצעות לתיקון הצעת החוק, אף שהתזכיר כבר פורסם. בין היתר תקבל הרשות ברצון הצעה להקמת ארגון אכיפה עצמית (SRO) ואף להעניק לו סמכויות מסוימות בחקיקה, כפי שסוכם גם עם גיזרת רואי החשבון. גוף כזה יוכל לנהל גם את הביקורת וגם את ההדרכות הנדרשות בנושא חובות הרישום, הזיהוי והדיווח.

עו"ד יעל גרוסמן, שטיפלה בנושא מטעם לשכת עורכי הדין, מסרה כי "הלשכה הביעה את התנגדותה הנחרצת להצעת החוק בפני הגורמים המתאימים במשרד המשפטים וברשות. במפגשים הללו הובהר כי חובת הדיווח סותרות את החיסיון ואת יחסי האמון בין עורכי הדין ללקוחותיהם. כתוצאה מכך הוכנס תיקון חשוב לנוסח המעודכן שהופץ, ולפיו החיסיון וחובת הסודיות גוברים על חובת הדיווח. נוסח זה מהווה שיפור, אך אינו פותר את הבעיה העיקרית, של דרישה מעורכי הדין לשתף פעולה עם מהלך של שימוש מצד הרשויות במידע שנצבר בידם כנגד לקוחותיהם".