יוקר המחיה בישראל גורם לרבים לעבוד במשרה מלאה בנוסף למשרה חלקית. הרבה "עובדים כפולים" שפגשתי מסתירים זאת ממעסיקיהם, ואף מבצעים משימות מעבודה אחת במהלך שעות העבודה האחרת. אותם אנשים הם חמושים בשיקולים הגיוניים ביותר:
1. "אני תקתקן"
עובדת ותיקה סיפרה לי שעבודתה העיקרית פשוטה, קטנה למידותיה ונעשית "על אוטומט". כשמצאה עבודה נוספת, התלבטה אם לספר למעסיקה, ולבסוף החליטה שלא: "אני מבצעת את העבודה שלי בעיניים עצומות, הבוס מרוצה ממני, סומך עליי, ומאפשר לי עצמאות. למה שאעמיס עליו דאגות מיותרות?".
עובד אחר סיפר שעבודתו דווקא מורכבת ומצריכה מאמץ וריכוז, אך בשל זריזותו ויעילותו, הוא מסיים את משימותיו לפני כולם. כשמצא עבודה במשרה חלקית בתחומו, לא סיפר למעסיקיו כדי לא לפגוע בחיים שמחוץ לעבודה, והשתדל ככל האפשר לסיים את המשימות משתי המשרות במסגרת שעות העבודה של המשרה העיקרית.
הוא לא ראה בכך פסול, להיפך: "אני מתמרן בין שני התפקידים, בסוף החודש שני המנהלים מרוצים. צריך יותר מזה?". כשהתקשיתי לקבל את הדברים פשוטם כמשמעם, הוסיף לשכנע: "בזמן שאחרים מבזבזים את הזמן על פייסבוק, קפה וצחוקים, אני משקיע ביעילות בערוצים נוספים".
2. "רוצה לעזוב את העבודה העיקרית"
עובד נוסף סיפר שניסה למצוא עבודה אחרת בתחום חדש, אך בשל חוסר ניסיונו, לא מצא משרה מלאה בתפקיד משמעותי ובשכר מספק. כדי לא לוותר על חלומו ולבזבז זמן, נכנס לעבודה במשרה חלקית זוטרה בתחום החדש, במקביל לעבודתו העיקרית וכך החל לרכוש ניסיון.
"כשחושבים על זה, זה בדיוק כמו לחפש עבודה", טען. "אנשים הרי לא מספרים לבוס שהם מחפשים עבודה ומתכננים לעזוב, נכון? אז בואי נגיד שאני נמצא בעיצומו של תהליך עזיבה הדרגתי. ההיגיון אומר שאין סיבה לספר למנהל שלי".
3. "למה לי להיות אמא תרזה?"
עובדת ששוחחתי עמה היתממה: "החתימו אותי על איסור עבודה עם מתחרים, אבל אני לא עובדת עם מתחרה - אני מבצעת תפקיד דומה בחברה אחרת, ובתחום אחר. זכותי להיות 'ראש קטן'".
אותה עובדת סיפרה שמלכתחילה לא מצאה חן בעיניה התחייבותה הכפויה לתקופת הצינון, האוסרת עליה לעבוד עם מתחרים לאחר עזיבתה: "המשמעות היא שאם אתקבל לעבודה אחרת בתחום, המעסיק שלי בעצם יכול לעצור לי את הקריירה. אם הוא שלם עם מדיניות כזאת, למה שאהיה אמא תרזה?".
4. "זה הופך אותי לעובד טוב יותר"
יש עובדים שסבורים שהתמודדות עם משימות של שתי עבודות במהלך אותן שעות, מעמתת אותם עם מצבים שלא היו נתקלים בהם לו היו עובדים רק בעבודה אחת. כך, לטענתם, העבודה הכפולה מקדמת את ביצועיהם.
עובדת הסבירה לי: "העבודה במקביל מחדדת את החושים. זה המולטי-טאסקינג בהתגלמותו. אני הופכת להיות 'חיה רעה' בעבודה, ובסופו של דבר מי שמרוויח מזה הוא הבוס שלי, שנהנה מיכולותיי המשופרות".
הקול הפרקטי
למרות ההיגיון שעולה מהדברים, צר לי לעכור את השמחה ולגלות שמניסיוני, כשם שאין חיה כזאת דיסקרטיות מלאה בחיפוש עבודה, קשה אף יותר לשמר דיסקרטיות בעבודה בשתי משרות. ולא קשה כלל לדמיין את תגובת המעסיק, כשיגלה שהדבר נעשה מאחורי גבו זמן רב.
אני שואלת את עצמי גם כמה שאלות באשר לשיקולי העובדים: האומנם מולטי-טאסקינג מחדד את החושים? האם קשב כה מפוצל באמת מקדם יעילות בעבודה, ובעקיפין משתלם גם לבוס? האם לעובד יש באמת זמן להתעמק במשימות, לבדוק אותן לאחר מעשה, לתקן כשלים - כשכל מטרתו לסיימן בזריזות ולעבור למשימות העבודה הנוספת?
בעיה אחרת היא הפרשי המוטיבציה. מוטיבציה היא לא מנה הנחלקת לשני חלקים שווים, ולרוב המוטיבציה בעבודה אחת נפגמת על חשבון האחרת.
ומה עם הפסקות פייסבוק וקפה? מחקרים הצביעו על חשיבותן של הפסקות חסרות תוכן מקצועי ביום העבודה, ועל תרומתן לתחושת הרווחה של העובד ולתפוקתו. האם עובדים שמוותרים עליהן, ובכל רגע פנוי עסוקים במשימות מהעבודה האחרת, שורדים לאורך זמן?
הקול האתי
בלי כל קשר לחוזים ואיסורים, זה מריח לי לא טוב. על אחת כמה וכמה כשהעובד משתכר לפי שעה, ומשקיע בעבודה אחת על חשבון שעות העבודה האחרת - זו פשוט הונאה.
וכך גם במקרים שבהם השכר גלובלי - מבחינת המעסיק, זמנו הפנוי של העובד ביום העבודה הוא זמנו הפנוי חלקית. אלה אינן שעות הפנאי שבהן הוא אדון לעצמו, אלא שעות ריקות בעבודה. עדיף למלאן, למשל, במשימות אדמיניסטרטיביות.
כששתי החברות מתחרות, המהלך בעייתי אף יותר, ובהקשר זה יש לקחת בחשבון שהעובד לא יודע הכל, ולא תמיד יכול לקבוע איזו חברה מתחרה ואיזו לא. לעתים התחרות מוסווית, או מסתכמת רק במוצר ספציפי אחד.
לכן, במקום להחליט בשביל המעסיק, הדבר הקטן אך המשמעותי שיכול עובד לעשות הוא להיות הוגן. לשתף את מעסיקו, להסביר לו את הצורך שלו בדבר, ולסכם עמו שיעשה הכל כדי שלא יבוא על חשבון עבודתו אצלו.
יש מעסיקים שיתרעמו ואף יבקשו מעובדם לעזוב את העבודה השנייה, ויש שיעריכו את הכנות, ויחיו עם זה.
- מעסיקים, הא
ם אתם מצפים שעובדיכם ישתפו אתכם בסוגיה כזאת? כיצד תגיבו אם ישתפו או יסתירו זאת?
- עובדים, האם תסתירו ממעסיקכם את עובדת עבודתכם הנוספת?
יעל מהודר היא יועצת ארגונית. תוכן מאמריה מבוסס על הניסיון והידע שרכשה באינספור תהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני היי-טק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה. יודגש כי פרטי הסיפורים האישיים במאמרים טושטשו לצורך שמירת פרטיות מושאיהם.
פניות ליעל מהודר לקבלת ייעוץ אישי יש לשלוח לדוא"ל: Yaelmehoudar@gmail.com.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.