משרד המשפטים מקדם חוק לפיקוח על התאגידים הציבוריים

במסגרת החוק יוגדרו סמכויות התאגיד, תוגדר מסגרת היחסים בין הממשלה לתאגיד, ותוטל חובה לערוך דוחות כספיים שיוגשו לרשות החברות הממשלתיות

משרד המשפטים ורשות החברות הממשלתיות יוזמים מהפכה רגולטורית בתחום התאגידים הסטטוטוריים והחברות הממשלתיות: לא עוד משטר פרטני של חוקים מסמיכים קונקרטיים, שמכוחם פועל כל תאגיד בנפרד, אלא חוק-מסגרת כללי שיסדיר ויביא להאחדה בפעולתם של התאגידים, חלקם מהחשובים במשק.

בין היתר מדובר בבנק ישראל, האקדמיה ללשון עברית, לשכת עורכי הדין, מד"א, המוסד לביטוח לאומי, המועצה להשכלה גבוהה, הטוטו, מכון התקנים, קרנית, הרשות לבטיחות בדרכים, רשות ניירות ערך, רשות השידור והרשות השנייה, רשות שדות התעופה ועוד - כ-60 תאגידים ציבוריים וסטטוטוריים.

אתמול (ג') פרסמה מחלקת החקיקה במשרד המשפטים טרום-תזכיר לחוק התאגידים הציבוריים, שכוונתו להחיל לראשונה קודים של ממשל תאגידי על הגופים הללו וליצור כלי פיקוח על עבודתם של התאגידים והגברת השקיפות בניהולם.

התזכיר הוכן על-ידי המחלקה הכלכלית-פיסקלית במשרד, בראשות עו"ד אבי ליכט ובשיתוף עו"ד רוני טלמור; אנשי רשות החברות הממשלתיות, בראשות רו"ח דורון כהן; עו"ד אביטל בירגר, סגנית היועצת המשפטית ברשות החברות; ונסים סלמן, סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות.

החלוקה בין המשרדים ברורה: משרד המשפטים מגבש את החוק, ורשות החברות הממשלתיות תיישם אותו באמצעות ביצוע הפיקוח.

משרד המשפטים החליט לפרסם טרום-תזכיר, באופן חריג, במטרה לקבל משוב מכמה שיותר גורמים לפני פרסום התזכיר הרשמי, וכדי לאפשר דיונים פרטניים עם נציגי עשרות התאגידים הרלוונטיים.

מאחר שחלק מהגופים הללו פועלים בהתאם לחוקים מסמיכים מיושנים, יהווה החוק החדש עבורם מהפכה ניהולית ורגולטורית, בעוד שגופים אחרים, דוגמת בנק ישראל ורשות ניירות ערך, יושפעו מהסדרי החקיקה החדשים במידה מוגבלת יותר.

הצעת החוק מכפיפה את הגופים הציבוריים בפיקוח רשות החברות הממשלתיות, בהתאם לדוח ועדה ציבורית שמינה שר המשפטים דאז דן מרידור ב-1992. כיום, התאגידים הציבוריים אינם משולבים במבנה הארגוני של הממשלה, ולכן אינם כפופים למנגנוני פיקוח ובקרה החלים על גופים אחרים בסקטור הציבורי, שנועדו להבטיח התנהלות תקינה ושקופה של התאגיד.

"רשות החברות רואה אתגר חשוב להנהיג כללי ממשל תאגידי נאות בתאגידים הציבוריים", אומר מנהל רשות החברות הממשלתיות, רו"ח דורון כהן. "הרשות ומשרד המשפטים נערכים לקראת מפגש עם התאגידים הציבוריים, שבו יילמדו הצרכים המיוחדים, ויישמעו התייחסויות התאגידים להצעת החוק".

סגירת פערים

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי), עו"ד אבי ליכט, הוסיף כי "התאגידים הציבוריים נותרו היחידים בחקיקה התאגידית הישראלית ללא חוק מסגרת, ללא מנגנון פיקוח וללא הסדר ממשל תאגידי נאות. הצעת החוק מיועדת לסגור פער זה ולהתמודד עם כשלים בהתנהלות התאגידים הציבוריים ובפיקוח הממשלתי עליהם. נהיה קשובים להערות ולצרכים של כל תאגיד ציבורי, אך אנו שואפים לחוק מסגרת שייתן מענה כולל למגזר התאגידים הציבוריים".

על אף שמדובר ברפורמה חיונית ומתבקשת, שכן חלק ניכר מהתאגידים הנ"ל כיכבו לא מעט בדוחות מבקר המדינה, הדרך לחקיקת החוק ולביצועו מלאה באתגרים לא פשוטים.

"אף אחד לא אוהב פיקוח. ברגע שזה יתחיל להתקדם, יתחילו הגופים להגיד 'אנו לא צריכים פיקוח', למרות שדוחות מבקר המדינה מראים אחרת. כולם ימצאו את התירוצים הנכונים. יש כאן סכנה ברורה וכפולה: או שכל הגופים יבקשו החרגה, או שבמהלך התהליך יתבצעו כל-כך הרבה שינויים שיהפכו את החוק לחסר שיניים", אומר גורם בכיר המעורב בתהליך.

אחת השאלות שעולות על שולחן הדיונים היא איך להתייחס לשני גופים ספציפיים: בנק ישראל ורשות ניירות ערך. אחד מהגורמים מסר ל"גלובס" כי ההחרגה של הגופים הללו כמעט ודאית: "יש בעיה פוליטית בכך שהאוצר יפקח על בנק ישראל. זה לא טבעי וגם לא סביר, למרות שהבנק מנהל כספי ציבור. יש גם בעיה שרשות החברות הממשלתיות, שנמצאת מעל גופים שמפוקחים על-ידי רשות ניירות ערך, תפקח על הרשות עצמה", אמר.

מנגד, גורם אחר מסביר כי "אין הסכמה על כל החרגה. כולם יהיו מפוקחים. כמובן שבסוף התהליך יהיו החרגות אך לא גורפות לגמרי".

"כבר נפגשנו עם חלק מהגופים ומהשרים והצגנו את טרום התזכיר. עד כאן קיבלנו תגובות טובות, אבל אנחנו לא תמימים: אנשים לא אוהבים פיקוח", מסר הבכיר.

לדבריו, מגבשי החוק התמודדו במהלך גיבוש החוק עם דילמה אמיתית: "מצד אחד אנו רוצים פיקוח על הגופים הללו, אבל מצד שני חשוב לנו שאותם גופים ישמרו על עצמאותם", הסביר הבכיר.

נכון להיום, עולם התאגידים הציבוריים סובל מבעיות קשות מבחינת פיקוח והסדרה: אין כללים ברורים ואחידים, אין מבנה אחיד שמאפשר פיקוח רוחבי, וכתוצאה מכך לא ברור מה הקשר בין המנכ"ל, הדירקטוריון והממשלה.

"יש תאגידים בהם הדירקטוריון לא יכול לפטר את המנכ"ל אלא רק השר. אז למה שהמנכ"ל 'יספור' את הדירקטוריון?", תהה הבכיר.

ההסדרים המופיעים בהצעת החוק

הסדרת מבנה התאגיד והגדרת סמכויותיו וסדרי עבודתו; הגדרת היחס בין הממשלה לבין התאגיד הציבורי; הסדרת נושא חובת האמון וחובת הזהירות של נושאי משרה בתאגידים; איסור עסקאות עם נושאי משרה; חובת מינוי יועץ משפטי, חובת מינוי רואה חשבון מבקר ועריכת דוחות כספיים שיוגשו לרשות החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים, לשר הממונה על התאגיד ולשר האוצר. כמו כן, יוגדר כי קבלת עובדים לעבודה בתאגיד ציבורי תיעשה לפי עקרונות השוויון, השקיפות, הפומביות וטוהר המידות.