איל גבאי מסמן מטרות: "תקציב הביטחון יקוצץ משמעותית"

מנכ"ל משרד הממשלה: "הפרמטרים המרכזיים של התקציב, דוגמת מגבלת הגירעון ההוצאות, לא ייפרצו" ■ אלי יונס: "הריכוזיות במשק היא לא הבעיה"

"כל שנה מחדש בחודש יולי, מעלים טענות על איומים חדשים וכוונות נסתרות של האויב - ברקע דיוני התקציב", אמר איל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בפתח דבריו בכנס "כלכליסט 2011". "אבל בפועל, משרד הביטחון ומשרד האוצר יוצאים כל שנה למלחמה על התקציב".

"בלב ליבה של ועדת טרכטנברג מצוי שינוי מהותי בסדר העדיפויות הלאומי - הפרמטרים המרכזיים של התקציב, דוגמת מגבלת הגירעון ההוצאות, לא ייפרצו. המשמעות היא שלקחת כסף ממקום אחד, תתבצע על חשבון אחר. לפיכך, חייב להתרחש קיצוץ בתקציב הביטחון. ראש הממשלה ושר הביטחון הסכימו לקיצוץ כזה".

גבאי אמר את דבריו בכנס "כלכליסט 2011" שהתקיים בת"א, בפאנל "השאלה הבוערת". בפאנל השתתפו יחד עם גבאי אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, פרופ' דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' גבי ברבש, מנהל המרכז הרפואי איכילוב, צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב, גזי קפלן, מנכ"ל אסם, איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, ופרופ' דן בן-דוד, מנכ"ל מכון טאוב.

"האחריות על הקיצוץ בתקציב הביטחון עדיין חוזרת למערכת - כיוון שלא אני ולא פרופ' מנואל טרכטנברג מבינים בביטחון", דברי גבאי. "זה מוכיח שהמחאה נתנה הרבה מאד רוח גבית לדברים נכונים שצריכים להתרחש במדינת ישראל".

יונס: "הריכוזיות במשק היא לא הבעיה"

אלי יונס שוחח על סוגיית הריכוזיות במשק: "הריכוזיות כשלעצמה היא לא הבעיה, אך לפעמים היא יוצרת אותה. אולם, יש גם שווקים מבוזרים בהם אין תחרותיות מספקת ורמות מחירים גבוהות. למשל, בשוק הדיור אנו רחוקים ממונופולים - כמו גם בשוק המזון, בו אין בעיה של תחרותיות לדעתי - אולם עדיין, מחירי המוצרים בשווקים אלה גבוהים במיוחד".

"מצב זה נגרם עקב 'בועת מגן' של מחירים שנוצרה על ידי הממשלה", טוען יונס. "מספר החברות שפועלות בענף אינן רלוונטיות לשום דבר, והתרת פירמידות השליטה לא תהווה פיתרון לבעיה. מה שצריך לעשות, הוא לפתוח את השווקים לתחרות, להשוות מחירים לשוק הבינלאומי, להגביר את הרגולציה ואת הפיקוח הבינלאומי".

קפלן: "השכר שלי מוגזם מול המציאות בחברה הישראלית"

גזי קפלן שוחח על שכר הבכירים: "אסור לנהל את השיח על הורדת השכר והורדת המחירים בצורה פופוליסטית. אנחנו פועלים למטרת רווח, אבל יש לנו אחריות ציבורית. אני מסכים שהשכר שלי גבוה מאד, ואפילו מוגזם ביחס למציאות שקיימת כיום בחברה הישראלית".

"ממוצע שכר המנהלים גדל מ-2003 ועד 2009 בלמעלה מ-2.5 מיליון שקל", הסביר קפלן. "ופרסום שכר הבכירים בשוק תחרותי, מוביל למעשה להעלאת השכר באופן לא פרופורציונאלי. אנשים מייחסים לעצמם ערך על בסיס הכסף שהם מקבלים - בכל הסקטורים ובכל הענפים".