האוצר למשרד הביטחון: "מספיק לתבוע תקציב של מלחמה"

משרד האוצר הבהיר לראשי משרד הביטחון כי יסכים לקיצוץ מופחת בתקציב הביטחון המיועד למימון המלצות ועדת טרכטנברג רק בתמורה לחשיפת המערכת הכספית הכפולה של משרד הביטחון, לפתיחת המערכת לבקרה ושקיפות, ולמהלכי התכנסות רב-שנתית בתקציב, בהתאם למתווה ועדת ברודט.

במקביל הבהירו ראשי האוצר למשרד ראש הממשלה, כי בלא השתתפות אמיתית ורב-שנתית של תקציב הביטחון, לא ניתן יהיה ליישם את ההמלצות החברתיות הצפויות מטרכטנברג. דברים זהים השמיע באחרונה גם שר האוצר. כרגע מדובר בדרישה לקיצוץ מיידי של 4-3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון.

לפי חישובי האוצר, החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, והממונה על התקציבים, גל הרשקוביץ, לא ניתן יהיה להסתפק רק בתמורות הכספיות שיבואו משינוי התמהיל הפנימי של המסים ומההפחתה של מסים עקיפים בתמורה להעלאת מסים ישירים, כדי לממן את שינוי סדר העדיפויות לפי טרכטנברג.

מערכת כספים כפולה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ופרופ' מנואל טרכטנברג ביקשו ממנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא וחבר ועדת מנו, אייל גבאי, לרכז ולתאם את הטיפול בקיצוץ תקציב הביטחון למען מימון ההמלצות החברתיות. בימים האחרונים נערכים דיונים קדחתניים המלווים בהטחת האשמות כבדות מצד לצד.

פגישה אחרונה התקיימה לפני יומיים במשרדו של גבאי, עליו אמרו שנקרא לשירות מילואים עוד לפני שהספיק לצאת לחופשת שחרור. מצד הביטחון השתתפו מנכ"ל משרד הביטחון אודי שני, סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר נווה, והיועץ הכספי, תת-אלוף ראם עמינוח. מצד האוצר השתתפו הרשקוביץ, בויאנג'ו, רותם פלג, סגן הממונה על התקציבים, ומחליפו מאיר בינג. פגישה נוספת צפויה עוד השבוע.

מהדיונים עלה כי במערכת הביטחון קיימת מערכת תקציבית ממוחשבת, שבסיס התקציב בה שונה מבסיס התקציב כפי שהוא מאושר בממשלה ובכנסת. כך שבפועל קיימת מערכת כספית כפולה. אחת מצויה באוצר, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ובמועצה לביטחון לאומי, ומערכת כספים אחרת, שעל פיה מתנהלים במשרד הביטחון ובצה"ל.

בסיס התקציב, לפי המערכת הביטחונית, גבוה משמעותית מזה שעבר בכנסת, והוא מתבסס על נוסחאות אחרות של חישוב הקצאות כספיות ואומדני הוצאה לטווח ארוך, לפי קביעת מערכת הביטחון.

תוצאה אחת היא שלא ניתן למעשה לעקוב ולבקר את הפעילות התקציבית של משרד הביטחון והצבא. אולם גרוע מזה, הדבר מאפשר למערכת ליצור התחייבויות חדשות, לחתום על חוזים ועסקאות, גם ארוכי-טווח, ללא כיסוי תקציבי ממשי, אלא רק בכאילו.

במצב כזה, כאשר מגיעה עת התשלום לספקים, ובפועל אין לזה כיסוי בתקציב, פונה משרד הביטחון לאוצר, ושר הביטחון בזעקה לראש הממשלה, וטוען שאין כסף לשלם לספקים אסטרטגיים כמו האמריקנים, חברות ביטחוניות ישראליות כמו רפאל והתעשייה האווירית, וגם לא לספקים קטנים שעלולים לפשוט רגל. זו אחת הסיבות לכך שבמהלך השנה, בכל שנה, מתווספים תקציבים חדשים לתקציב הביטחון. יש לציין כי אין כמקרה הזה באף משרד ממשלתי אחר.

בדיונים שנערכו בימים האחרונים חזר הממונה על התקציבים הרשקוביץ על המשפט "אני לא יודע מה קורה בתקציב הביטחון". החשבת הכללית בויאנג'ו-עבאדי אמרה ש"לא ייתכן שהחשב במשרד הביטחון יהיה עיוור בכל הנוגע לתקציב".

הם חזרו ודרשו שקיפות, בקרה, מערכת תקציבית אחידה, קיצוץ מסיבי והתייעלות. גם נציגי מערכת הביטחון הטיחו האשמות כבדות באוצר, וטענו כי הסכמים שנחתמו לא כובדו, שהאוצר מעכב ההתחשבנות בעניין הוצאות על מבצע עופרת יצוקה, שמערכת הביטחון זקוקה לתוספת משמעותית לתקציב הביטחון בכמה מיליארדים יותר מ-55 מיליארד השקלים בתקציב 2011, בגלל השינויים והסיכונים הגיאו-פוליטיים האחרונים.

חריגה מצטברת

מנכ"ל משרד הביטחון שני חזר ואמר "כולם צריכים לדעת שחיים קודמים לאיכות חיים". הרשקוביץ השיב לו: "איומים וסיכונים יש כל חיינו פה. כרגע אין מלחמה, ואתם לא יכולים לתבוע תנאים של מלחמה. אם חלילה תהיה, התחשיבים ישתנו, בדיוק כמו שישתנו, בצורה הפוכה, אם יהיה פה משבר כלכלי חריף".

לפי תחשיבי האוצר, מצויה מערכת הביטחון בחריגה מצטברת של 10-8 מיליארד שקל ממתווה ברודט, וכבר ידוע כי החריגה בבסיס התקציב לשנה הבאה, 2012, תעמוד על כ-2.5 מיליארד. אנשי מערכת הביטחון השיבו כי לפי החישובים שלהם, התקציב מצוי בשחיקה מתמשכת, גם ביחס למתווה ברודט.

בדיונים הוצג תחשיב עצמאי ובלתי תלוי, שנעשה בבנק ישראל, הטוען כי מערכת הביטחון חרגה בכמה מיליארדים ממתווה ברודט, וזה בלי כל קשר לעלות הדרישות החברתיות הצפויות מוועדת טרכטנברג.

משרד הביטחון: האוצר מפגין ניתוק ואטימות חברתית

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "שקיפות היא אבן יסוד נדרשת בניהול כספי הציבור".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי המשרד "דוחה את טענות האוצר, ואינו מתכוון לנהל דיון פופוליסטי ושטחי בכלי התקשורת. טענות האוצר מצביעות על ניתוק ואטימות חברתית, והמטרה האמיתית מאחורי טענות אלה הינה להכשיל את ועדת טרכטנברג ולהתעלם מהמצוקות החברתיות, תוך כדי ניסיון להטלת האשמה על משרד הביטחון".

במשרד הביטחון אמרו עוד, כי המשרד ותקציבו "מצויים תחת פיקוח ובקרה של האוצר, ובשנת 2009 נחתם הסכם בין מערכת הביטחון לחשב הכללי דאז, ירון זליכה, שהסדיר את נושאי השקיפות, הוא מיושם ובתוקף עד לשנת 2017, ולכן אין בכוונתנו לנהל דיאלוג עם האוצר בנושא השקיפות. הניסיון הבלתי-תקין של פקידי האוצר להטעות את הציבור, ולהפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות באמצעות התקשורת הינו פסול מעיקרו".