לנטרל את סוכנויות הדירוג

הגיעה העת לקרוא לגופים המפקחים על כספינו לחפש כלי שימושי נוסף מעבר לסוכנויות הדירוג. ברשות לניירות ערך האמריקנית (SEC), כבר מדברים על זה הרבה זמן, ואף צפויים להוציא המלצות לשיפור השיטה הקיימת בסיום הרבעון האחרון של השנה.

מבין מספר רב של יועצים וחלופות שהוצעו על-ידי אנשי כלכלה בכירים שיושבים מחוץ ל-SEC, בולט בכיר לשעבר בסכנות דירוג האשראי מודי'ס. לטענתו, יש להגביר את הפיקוח על סוכנויות הדירוג בעזרת גוף מפקח בינלאומי נטול מניעים, במטרה להוריד את החששות מפני אינטרסים.

המלצה נוספת שהוגשה ל-SEC, מתייחסת להוספת דירוגים מיוחדים לאזורים גיאוגרפיים בעייתיים ולסקטורים ספציפיים, עליהם המשקיע חייב קנה מידה רחב עם רמות דירוג מנומקות יותר, בדגש על סקטור הנדל"ן.

מכה לאמינות

הורדת הדירוג של ארה"ב על-ידי סוכנות הדירוג S&P, הייתה רק הפתיח. בחודש האחרון, נראה כי סוכנויות הדירוג מתחרות ביניהן מי תכתיב את הטון בכל הנוגע להורדת דירוגי אשראי לחברות ולמדינות.

רק בשבוע שעבר, הורידה מודי'ס את דירוג החוב ארוך הטווח של שתי ענקיות בנקאות בצרפת, והוציאה אזהרת הורדת דירוג לענקית הבנקאות הצרפתית BNP בשבועות הקרובים. האזהרה ל-BNP נומקה בכך ש "הדירוג העדכני מתאים יותר לחשיפת הבנקים הללו לכלכלת יוון ואיטליה".

מכתב שהוציאה BNP ללקוחותיה לאחר פרסום האזהרה, צריך לעלות סימני שאלה רבים. המסמך כולל סעיפים רבים ומשכנעים, אך חשוב מכל - BNP מציינת במסמך ובראיונות בתקשורת, שהורידה את רמת החשיפה למדינות האלו עוד בחודש יוני, נתון שאליו חברת דירוג האשראי לא התייחסה.

גם תגובת ממשלת ארה"ב לאחר הורדת הדירוג על ידי סוכנות הדירוג S&P, כללה חשיפה של טעויות בתחשיבי סוכנות הדירוג, ועוררה ספקות לגבי נכונות ההחלטה.

כמו כן, בשבוע שעבר, ממשלת איטליה תקפה את S&P בעקבות הורדת הדירוג של המדינה בדרגה אחת ל-(A) לעומת דירוג קודם של (A+). סילביו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה, מיהר להשיב כי "הערכתה של סוכנות הדירוג, מבוססת על שיקולים פוליטיים, והורדת הדירוג חסרת בסיס על רקע אישור של תוכנית צנע רחבה שהתקבלה באיטליה במטרה להשתלט על החוב האיטלקי העצום". עוד טענה שמעוררת תהיה.

כל אלו לא מאפשרים לנו להתעלם מהתחרות הקיימת בין חברות הדירוג על מי תוריד דירוג יותר מהר, לכמות גדולה יותר של חברות ומדינות שנחשבו עד אתמול ליציבות ואחראיות - תגובה לביקורת הקשה אשר נמתחה על אותן חברות בדיוק לפני 3 שנים.

אז, במשבר שהחל ב-2008, הותקפו חברות הדירוג על שלא חזו את קריסת אגרות החוב מגובות המשכנתאות, שההחזר בהן נחשב לפני פרוץ המשבר ברמת סיכון נמוכה. חלק מאגרות החוב, שדורגו על-ידי S&P כבעלות הדירוג הגבוה ביותר (AAA) התגלו בסופו של דבר כחדלות פירעון. בין המבקרים המובילים, נמנה ביל גרוס, מנהל פימקו - קרן האג"ח הגדולה בעולם, אשר ניצל כל הזדמנות שהייתה לו בתקשורת כדי לתקוף את סוכנויות הדירוג המובילות באותה תקופה.

שאלה של תזמון

קשה שלא לחוש, כי המכה באמינותן של חברות דירוגי האשראי אחראית, לפחות בחלקה, לשטף הכותרות בעיתונות הפיננסית על שינוי בדירוג חברות ומדינות מובילות בעולם. ללב מתגנב יותר מחשש, כי ידן של סוכנויות הדירוג על ההדק קלה מדי, והן רוצות להוכיח שלמדו מטעויות העבר.

תוצאותיה של מדיניות היד הקלה על ההדק, עלולות להיות הרסניות לא רק לשווקים, אלא גם לחברות הדירוג עצמן. כולנו מכירים את משל ה"זאב! זאב!" - חברות הדירוג עשו כל טעות אפשרית לפני 4 שנים ועכשיו, נשאלת השאלה האם אנו באמת יכולים לשים מבטחינו בהן.

כיום נדמה כי לסוכנויות הדירוג השפעה מופרזת על השוק, אך אם יתברר כי אזהרותיהן היו מוקדמות מדי ופוזרו בקלות דעת, השוק עלול שלא להתייחס אליהן כרלוונטיות לצורך קבלת החלטות בעתיד. לכן, גם משיקול של טובת עצמן, ולא רק משיקול של טובת המשקיעים והשווקים, על חברות הדירוג לתת משקל גם לעניין תזמון ההודעות שיוצאות מאמתחתן.

הכותב הוא סמנכ"ל ומרצה במכללת מיטב.