גם שטייניץ במתנגדים

במישרין ובעקיפין, באינטרס כזה או אחר, בתום לב או בהיעדרו, ברצון להכי טוב או בכוונה להפיכת משטר - כבר החלו המלצות ועדת טרכטנברג לעשות את דרכן לפח האשפה של ההיסטוריה. עם כל כך הרבה השמצות, אכזבות והתנגדויות, שהחזקות מהן מצויות דווקא בסביבתו הקרובה ביותר של ראש הממשלה, למה לו לנתניהו להתאמץ בכלל להעביר את ההמלצות כמות שהן?

נאמר כבר כאן: במצב, במציאות ובתנאים הנוכחיים, שאין שליטה עליהם, המלצות הוועדה הן הדבר הכי טוב שיש. אין, ולא יהיו, טובות מהן. בתנאי - וזה הדבר החשוב - שיעברו כולן ובמלואן את אישור הממשלה והכנסת, שהיישום יחל מחר בבוקר, עדיף כבר לפני שבוע, יובל על ידי ראש הממשלה הזה והבא ויימשך, בקצב שנקבע, שבוע אחר שבוע, שנה אחר שנה.

אבל כפי שאפשר כבר לזהות, זה לא הולך לקרות. לא בגלל אנשי המחאה שתגובתם המתנגדת והשחצנית נוסחה חודש לפני שהוועדה הגישה את המלצותיה, אלא דווקא בגלל אלה שלכאורה תמכו ותומכים בחברה, ברווחה ובאמירות נאות.

הכי מצער זה לראות שמי שהתחיל במשימת הכרסום הוא דווקא שר האוצר יובל שטייניץ. אתמול (א'), מעל דפי "ידיעות אחרונות", התברר שהוא "לא מאושר" מההמלצות (לתומנו חשבנו שמדובר בתיקון עיוותים קשים שגם שטייניץ גרם להם, ולא באיזה אושר העמים שהוא חולם עליו).

ובכלל יש לו, לשר התקציב הדו-שנתי, רעיונות לגמרי אחרים. מה זה המיליארדים האלה שמומלץ שילכו לסיוע להורים לילדים עד גיל 9? איזה שטויות. שטייניץ היה מעדיף "לתת יותר לעידוד התעסוקה של גברים חרדים ונשים מוסלמיות ולשמירת היתרון של תעשיית הידע הישראלית, ופחות להפעלה כלל ארצית של חינוך חינם מגיל 3".

לא יימצא בארץ הזו מי שלא רוצה לעודד תעסוקת גברים חרדים ונשים מוסלמיות ולשמור את יתרונות ההיי-טק, אבל כרגע האדמה האחרת בוערת. היא בוערת אצל משפחות מעמד הביניים שמשלמות אלפי שקלים לחודש לטיפול בילדיהם. מחיר שנה בגן ילדים הוא פי שניים משנה באוניברסיטה. כרגע, במצב הנוכחי, חינוך הדור הבא הוא לב העניין. הוא שיאפשר לאורך זמן גם תעסוקת חרדים ומוסלמיות וגם תעשיית ידע.

אבל שטייניץ לא מאושר, לכן הוא מתחיל לכרסם. נכון, הוא אומר שעל אף ההסתייגויות הוא יצביע בעד אישור עקרוני של המלצות טרכטנברג, אבל שימו לב למינוח: שטייניץ מדבר על "אישור עקרוני". זה אומר שהתחילה המריחה הגדולה. שהחינוך לגיל הרך נופל. זה גם אומר שהוא עצמו, שר האוצר, יוביל את משרדו למוסס את המימון הנדרש ליישום המלצות החינוך. בדיוק כפי שעשו קודמיו. אלה שמחקו, לדבריהם רק "דחו", שנה אחר שנה בחוק ההסדרים את חינוך החינם לילדים, את יום הלימוד הארוך ואת מפעלי ההזנה בבתי הספר.

אז למה לו בכל זאת להצביע בעד "העיקרון"? אולי כי אחרת נתניהו יזיז אותו מהכיסא, ובלי נתניהו אין לשטייניץ זכות קיום פוליטית.

אם שר האוצר לא שכנע מספיק, והוא לא, אז יש לו עוד מה לומר: קידום ההמלצות לגיל הרך לא יצמצם את אי השוויון ולא יקטין את העוני. גם אם זה נכון היום, השנה, זה בהחלט לא נכון לעתיד. מי כמו ד"ר שטייניץ אמור לדעת שחינוך והשכלה הם שיצמצמו את אי השוויון ויקטינו את העוני. אבל אולי בסך הכול מפריע לו שבא איזה פרופ' טרכטנברג כזה ומזיז קצת את הקוביות במשרד האוצר המנומנם, האדיש והמרוחק.

החברים של ביבי

אוי לי מחבריי, מזמזם נתניהו לעצמו כל בוקר. ח"כ משה גפני, יהדות התורה, יו"ר ועדת הכספים, כבר הכריז ש"החרדים לא יקבלו את המלצות ועדת טרכטנברג". מי כמוהו יודע שבלי חרדים מרוצים ושבעים אין ממשלה. תוך כדי כך ממציא לו גפני ועדה עצמאית, הוא מקדם אישית הצעת חוק להפחתת המס על מעמד הביניים, על אפו ועל חמתו של טרכטנברג, שעצר את מתווה ההורדה כדי לממן חינוך. ואז צץ לו גם ח"כ כרמל שאמה, ליכודניק, יו"ר ועדת הכלכלה ומכריז: "מסקנות הוועדה בתחום הדיור נעות בין החמצה לאכזבה..". עוד כותרת.

לאלי ישי, ראש ש"ס, השר הכי חברתי שידעה הארץ הזו מאז הגיע ומונה ב-1996 (מה מצב העוני מאז אדוני השר?) יש בכלל רעיון לגמרי אחר. "זה דוח חלקי", אמר אתמול. "אין בו התייחסות לשכבות החלשות, אותן אלה שלא מסוגלים להתחיל את החודש... ואף אין התייחסות לדיור הציבורי...". זה בטוח אלי ישי, הרב הראשי לענייני צדקנות עצמו, שתמיד דאג לשכבות החלשות ולדיור הציבורי. מעניין שאף אחד לא סיפר לנו על זה...

לקינוח, נכון להרגע, מגיע הגדול מכולם. אביגדור ליברמן, יו"ר "ישראל ביתנו" ולהקת המעודדים והמעודדות הצמודה אליו.

בפרשת דוח ששניסקי לקחו הבנות הח"כיות את ההובלה נגד ההמלצות, והפעם נשלח סטס מיסז'ניקוב. לדבריו, הוא צריך הרבה יותר זמן כדי ללמוד את החומר. לא מספיק לו שבוע לקרוא, באמצע הרי היו חגים וחשבנו שיעיין בניירות, אבל הוא כנראה היה עסוק במשהו אחר. ראוי לשים לב לניסוח המתוחכם של המכתב ששלח אתמול, א', למזכיר הממשלה צבי האוזר, ובו הוא דורש, בשם הבוס, לדחות את הדיון בממשלה שיועד להיום: "לא יעלה על הדעת מבחינה מקצועית ומעשית לדון ולאמץ המלצות של דוח חשוב מאין כמוהו לחברה ולכלכלה של ישראל באפס זמן של הכנה"... כמה רציני...

ואולי באמת, "מבחינה מקצועית ומעשית", לא כדאי לו לנתניהו להכניס עצמו לצרות של ועדת טרכטנברג. אם זו כזו אכזבה אז למה לו, כפוליטיקאי משופשף, לאכזב את כולם?