שרגא בירן: "בעבר לא היו קיימים הומלסים בישראל"

במושב בשיתוף מכון מילקן, בנושא הדיור הציבורי, אמר דוד מילגרום: המדינה צריכה להשתתף בשכ"ד למחוסרי דיור

לאן נעלם הדיור הציבורי בישראל, כיצד ניתן לייעל את מהפכת הטיפול בפסולת ועד כמה חברות הביטוח יכולות לבוא לקראת היצואנים - אלה היו שלושת הנושאים שנידונו אמש (ב') במסגרת מושב מיוחד של תוכנית עמיתי קרן קורת ומכון מילקן, שחתם את ועידת ישראל לעסקים של "גלובס".

שלושת הנושאים התבססו על מחקרים שביצעו בוגרים של התוכנית שהתמחו במספר משרדים ממשלתיים והציגו את מחקריהם שמבוססים על תובנות מהשטח. כך, הציע יואל בן אור לשתף את המגזר הפרטי ואף את הדיירים כדי להציל את הדיור הציבורי, שירי חפר הציעה לשתף עוד יותר את הרשויות המקומיות בתהליך מחזור פסולת כדי שייהנו גם מהתוצרים וכך לעודד אותם להשקיע בהפרדת הפסולת ורוית נוריאל הציגה תוכנית לפיה תיערך חלוקת סיכונים בין הממשלה לחברות הביטוח הפרטיות כדי לאפשר ליצואנים לקבל ביטוח ארוך טווח לעסקאות בחו"ל.

את המושב הנחה פרופ' גלן יאגו, מנהל מחקר בכיר ומייסד המעבדות לחידושים פיננסים במכון מילקן, שטען ובצדק כי "יש צורך חשוב לייצר קשר בין המחקרים הללו לתוצאות בשטח". מנכ"ל קרן קורת, קרל קפלן, חיזק את דבריו ואמר כי "אסור לחשוב שגמרנו עם המחקר וללכת למחקר חדש אלא חשוב ליישם אותו קודם". לדבריו, כחלק מהיישום "צריך להתמקד במכשולים ברגולציה ובמיסוי ולהתרחק מבניית עוד ביורוקרטיה - כי יש לנו ממנה מספיק".

דוד מילגרום, מנכ"ל חברת בסס"ח, ציין את חשיבות הדיור הציבורי אך אמר כי לדעתו המודל המתאים ביותר הוא השתתפות של המדינה בשכר הדירה למחוסרי דיור בגובה של 1,500-2,000 שקל. "אם יש לך קושי במציאת דירה, אז המדינה תדאג גם למתווך שימצא לך דירה. כך לא יהיו שיכוני עוני".

אפרת טולוקובסקי, מנהלת מכון גזית גלוב לחקר נדל"ן, טענה מנגד כי "השכרה היא לא תחליף מיידי לדיור ציבורי אלא אם מדובר בפתרון לטווח ארוך. הבעיה היא שאני לא רואה את זה קורה באזורי ביקוש".

ראובן חביב, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, חיזק את דבריה וטען כי "מה שחסר בישראל אלה שכירויות ארוכות טווח. נוצרה היום במדינה אנומליה עם שוק שכולל הרבה משכירים בודדים פרטיים - זה לא מה שקורה בעולם וזה מנוגד לכל הגיון כלכלי של יתרונות לגודל".

החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר, שוקי אורן, התייחס במושב לנושא שיתוף המגזר הפרטי במודלים השונים. "לא צריך להוציא כספים על דברים שהמגזר הפרטי יכול לעשות אותם כי הכסף מוגבל. אפשר להגדיל את המקורות הכספיים אבל הם לא חייבים להיות תקציביים. תסתכלו על תחום התחבורה - הפרויקטים המוצלחים ביותר שם מבוססים על שיתוף המגזר הפרטי".

פול אירווינג, סמנכ"ל וחבר מועצת המנהלים של מכון מילקן, אמר כי "השילוב בין המגזרים הוא מאוד קריטי להצלחה של החברה - בישראל, בארה"ב ובכלל. בסופו של דבר, המדינה והמגזר הפרטי תלויים אחד בשני".

שרגא בירן, ראש המכון לרפורמות מבניות, יצא נגד התנהלות המדינה בנושא הדיור הציבורי וטען כי "האוצר החליט למכור דירות לחלשים ובמקום להשקיע את הכסף בדירות לאחרים - הקטין את הכמות. כך, יש אנשים שעומדים בתור 6-7 שנים ולא זוכים לדיור סוציאלי במדינת ישראל. ההומלסים לא היו קיימים פה בעבר. אלה המצאות שקמו והביאו לכך שיש אלפי אנשים שאין להם קורת גג - בת"א, בירושלים, בג'סי כהן ובמקומות אחרים".