"כשמסתכלים על המניות, התמחור הוא של תרחיש מאוד גרוע"

"כרגע יש שני נושאים עיקריים שהמשקיעים מודאגים מהם ושמונעים מהשוק לעלות: הראשון זה המצב באירופה, והשני זה המצב הפוליטי בארה"ב, שנכנסת לשנת בחירות, כשבינתיים לא ידוע מי יהיה המועד הרפובליקני", כך אומרת אבי ג'וזף כהן, האסטרטגית הראשית של גולדמן זאקס, בראיון בלעדי ל"גלובס". "האמריקנים פחות מודאגים מהכלכלה המקומית ויותר משני הנושאים האלה, וכשהאי ודאות הפוליטית בארה"ב תתפוגג, יהיה לשווקים זרז לעליות", היא מוסיפה.

ג'וזף כהן, אחת הדמויות הבכירות ביותר בוול-סטריט, היא גם פעילה במסגרת הקהילה היהודית, וביקרה בישראל פעמים רבות. הפעם היא מגיעה לכאן לרגל הכרזה של עיריית ניו-יורק על הקמת קמפוס חדש למדעים שיבוסס על שיתוף פעולה בין אוניברסיטת קורנל לטכניון החיפאי. עלות הפרויקט צפויה לעמוד על 2 מיליארד דולר.

ג'וזף כהן נטלה חלק בצוות שהוקם בקורנל לצורך העניין, והיא עצמה סיימה את לימודי הכלכלה ומדעי המחשב שלה (שאז היו חלק מתוכנית לימודי הנדסה אלקטרונית) באוניברסיטת קורנל, ב-1973. היום, אגב, אחד מקרובי משפחתה לומד אדריכלות וארכיטקטורה בטכניון. בראיון ל"גלובס" היא גם מנתחת את מצב הכלכלה העולמית לנוכח המשבר, וגם מספרת על הבחירה של קורנל במוסד הטכניון.

- מה הטכניון יכול להביא למיזם כזה?

"הטכניון הוא מוסד קטן, אבל יוצא דופן מבחינת ההצלחה שלו, ולכן הוא זכה לכינוי International Star Power, שמעיד על השכלה ויזמות ברמה גבוהה. אני יודעת שמי שקיבל את ההחלטה ידע מהי האיכות של הסטודנטים והפקולטות בטכניון, וכמה זוכי פרס נובל יצאו ממנו. הרעיון מאחורי הקמת הקמפוס לא מסתכם רק בטכנולוגיה, אלא גם בחדשנות וביזמות, שיצרו צמיחה ומקומות עבודה.

"נבחרתי על ידי הבית הלבן לשמש כיועצת בצוות חדשנות ותחרותיות כלכלית, ומהמחקר שעשיתי עולה שיש חשיבות רבה בחדשנות ובלימודי מדעים להתפתחות הטכנולוגיה. ראש העיר בניו יורק שם דגש מאוד חזק על איכות הסביבה, ומעבר לעובדה שהקמפוס עצמו ייצר אפס זיהום אוויר, לא יהיו בו רק פקולטות למדעי המחשב, אלא גם לארכיטקטורה ירוקה, יעילות אנרגטית, ואחת מהפקולטות תכוון ליצירת חיים בריאים יותר".

"המהלך של הפד היה נכון"

קצת קשה לשבת עם גוז'ף כהן, כאמור האסטרטגית הראשית של גולדמן זאקס, ולהתאפק מלשאול את דעתה על הנושאים הבוערים בכלכלה העולמית. היא תומכת באופן בו פועל הבנק המרכזי של ארה"ב לנוכח המשבר, ואומרת כי "צריך להבין שהפד צריך להגיב לא רק לאירועים בכלכלה האמריקנית, אלא למה שקורה בעולם. ארה"ב היא למעשה הבנק המרכזי בעולם, והפד גילה מנהיגות רבה כשהקים קואליציה עם עוד בנקים מרכזיים בניסיון לייצב את המערכת הפיננסית. זה היה מהלך נכון".

- עד כמה משפיע המשבר באירופה על הכלכלה האמריקנית ועל וול סטריט?

"יש כמה דרכים להסתכל על זה. הראשונה היא שאירופה היא שוק יצוא מאוד גדול לארה"ב ו-18% מסך היצוא שלה מופנה לשם, כך שבעניין זה יש דמיון בין היחסים שיש בין ישראל לאירופה לבין אלה שבין ארה"ב לאירופה. עם זאת, מה שארה"ב מייצאת אלו דברים עם ערך מוסף כמו תוכנה, שירותים ברמה גבוהה וידע טכנולוגי, כך שגם שינוי בשערי החליפין לא ישפיע ברמה משמעותית על הכלכלה האמריקנית.

"האספקט השני הוא שהדולר נהיה חוף מבטחים ביחס לאירו, וכשהוא נחלש אנחנו רואים כסף שזורם לארה"ב ממשקיעים מכל העולם שרוצים לקנות את האג"ח אמריקניות. מבחינת ההשפעה על המערכת הפיננסית האמריקנית, הרגולטור בארה"ב ערך לבנקים מבחני לחץ ובדק אותם בתרחישים שונים על מנת לוודא שהם יציבים. כך שלמרות שלבעיות באירופה יהיו השפעה על כל העולם, הכלכלה בארה"ב נמצאת במצב יציב".

- מה ההסבר שלך לתופעה שלאחר שסוכנות הדירוג S&P הורידה לארה"ב את הדירוג המושלם שהיה לה, התשואה על האג"ח הממשלתיות דווקא ירדה?

"כשסוכנות הדירוג הורידה את דירוג ה-AAA, אני לא חושבת שהיה לה יותר מידע ממה שהיה לשוק, שכבר ידע שיש בעיות. S&P הסתכלו על הדולר ועל כך שהקונגרס לא עובד בצורה טובה, ואלה דברים שברורים לכולם, ולכן הורדת הדירוג לא הייתה בגדר מידע חדש למשקיעים.

"מה שעוד הוביל לירידה בתשואות הוא שבעולם הגלובלי, כשהמידע הפיננסי זורם, הכל יחסי. עם המשבר באירופה שכרגע נמצא בפוקוס של המשקיעים, הבעיות בארה"ב עברו לרקע. אנחנו נצטרך להתמודד עם הבעיות שלנו, אבל יש לנו זמן".

- מה הבעיה המרכזית כיום בכלכלה האמריקנית?

"אם מסתכלים על הגירעון, הוא יקטן בצורה דרמטית בשנתיים-שלוש הקרובות. הנתונים בחודשים האחרונים נראים טוב יותר, מספר המשרות הולך ועולה מדי חודש, העסקים משקיעים בציוד חדש והצרכנים מבזבזים יותר. וכאשר הכלכלה צומחת, משלמים יותר מיסים.

"הבעיה של הגירעון תשפיע בעתיד היותר רחוק והיא קשורה לדמוגרפיה של דור הבייבי-בום. בשנים הקרובות יהיו יותר עובדים שיפרשו ויהיו זכאים לקבל כיסוי רפואי, כך שההוצאות הרפואיות צפויות לגדול ולהשפיע על הגירעון. זה עניין חשוב, והדמוקרטים והרפובליקנים יושבים עכשיו בשביל לפתור את הבעיה הזו לשנים הבאות".

"צריך קטליזטור שיניע את השוק"

גוז'ף כהן ידועה בתחזיותיה האופטימיות שלה, וזכתה להכרה ולפופולאריות רבה לאחר שהצליחה לנבא את השוק השורי בארה"ב בסוף שנות התשעים. עם זאת, את משבר האשראי האחרון היא לא הצליחה לחזות.

- מה דעתך על שוק המניות האמריקני כיום?

"אם נלך להיסטוריה, אנחנו אמרנו ללקוחות שלנו למכור מניות במארס 2000, במה שהתברר בהמשך כפיק אליו הגיעו השווקים. זה לא שהיינו מודאגים בגלל הטכנולוגיה, מה שהדאיג אותנו היה התמחור שלה. כשמסתכלים כעת על שוק המניות, התמחור הוא של תרחיש מאוד גרוע. מדד ה-S&P 500 נסחר במכפיל רווח 12, כאשר במצב נורמלי ואינפלציה רגילה התמחור שלו הוא בין 16 ל-18.

"ב-2000 ההנחות היו שהכול מושלם. היום מחירי המניות בשוק מניחים קיטון ברווחי החברות ב-5 השנים הקרובות. התרחיש הזה אפשרי, אבל הוא לא בהכרח יקרה. העניין הוא שמודל ההערכה לא יודע לתזמן, צריך קטליזטור מסוים בשביל להניע את השוק".

אפילו רה"מ התרגש

"בתקופה הזו אוניברסיטאות מצוינות יודעות שהן צריכות להתרחב למקומות ואופקים חדשים", הכריז השבוע ראש עיריית ניו-יורק, מייקל בלומברג, במהלך מסיבת העיתונאים בה הוכרז כי ההצעה שהגישו במשותף קורנל והטכניון היא שנבחרה מבין 17 הצעות להקמת קמפוס חדש למדעים בעיר.

"הטכניון הוא המוסד שאחראי לכך שישראל היא אומת הסטארט-אפ", הוסיף בלומברג. "לישראל יש 120 חברות הרשומות בנאסד"ק, ומחציתן הוקמו או מנוהלות על ידי בוגרי הטכניון". איך קיבלו בטכניון את הזכייה המרגשת והשבחים שנלוו אליה? נשיא המוסד החיפאי, פרץ לביא, חלק עם "גלובס" את מה שהתרחש מאחוריי הקלעים של הזכייה.

"התחלנו את המו"מ עם אוניברסיטת קולומביה, אבל לא היה להם אינטרס בשיתוף פעולה איתנו", מספר לביא. "אז ניסינו את סטנפורד, אבל הם החליטו אסטרטגית ללכת לבד, ולבחור שותפים רק לאחר שיזכו. ואז אמרו לנו שאנחנו שותפים שמתאימים לקורנל. נחת אצלנו בחור שלהם, היה קליק, וזה הוביל לפגישה בסוף יולי. לקחתי קבוצה של אנשים, נסענו לניו יורק ונפגשנו עם הצוות שלהם, ולאט לאט סגרנו את הפערים. היה מרשים לראות את המחקר הרציני שהם עשו על ההצעה שלנו".

"חברות ישראליות מחפשות להקים ראש גשר בארה"ב, וזה שחלק מהפרופסורים והחוקרים שלנו יעבדו בארה"ב יהיה פנטסטי", מוסיף לביא. "יש מדען אחד שלא ידענו איך למשוך אותו לטכניון ואחרי שזכינו הוא הגיע אלינו מיוזמתו ורצה להצטרף למיזם".

לאחר הזכייה קיבל לביא טלפון נרגש מראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאביו, פרופסור בן ציון נתניהו, היה מרצה בקורנל. גם שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, התקשר ובירך על "פרק חדש ביחסים הטכנולוגיים בין ישראל וארה"ב. לא רק שתי המדינות ייהנו משיתוף הפעולה", הוסיף שפירו, "אלא העולם כולו, מכיוון שהוא ממוקם בעיר גלובלית כמו ניו-יורק".