בתום דיון סוער שהתקיים הבוקר (ב') בכנסת, אישרה ועדת החוקה לקריאה שנייה והשלישית את הצעת החוק לשינוי שיטת בחירת נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים ובוועדות בחירה שיפוטיות נוספות.
ההצבעה אושרה ברוב של 7 חברי כנסת נגד 6, לאחר שגם ועדת הכנסת התכנסה והכריעה כי הנוסח החדש של הצעת החוק אינו מהווה נושא חדש שבעטיו יש להתחיל את הליכי החקיקה מהתחלה.
בחירות חוזרות
על-פי נוסח החוק שאושר בוועדה, תחויב המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לקיים בחירות חוזרות לבחירת נציגיה לוועדה לבחירת שופטים, לוועדה לבחירת דיינים ולוועדה למינוי קאדים, בתוך חודש ימים מרגע אישורו הסופי של החוק. בכך למעשה יודחו נציגי הלשכה בוועדות אלה, שנבחרו על-ידי הלשכה רק לפני חודש ימים.
כזכור, מועצת הלשכה בחרה את נציגי מחנה ראש הלשכה הקודם יורי גיא-רון, עורכי הדין רחל בן-ארי וחאלד חוסני זועבי, כנציגיה לוועדה לבחירת שופטים, וזאת בניגוד לעמדת ראש הלשכה המכהן, עו"ד דורון ברזילי, המזוהה עם הקואליציה בכנסת.
עוד הוחלט כי בבחירת נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים יינתן לכל אחד מחברי מועצת הלשכה קול אחד בלבד, והוא יוכל לבחור נציג אחד בלבד. שני הנציגים שיקבלו את מספר הקולות הרב ביותר יהיה אלה שייבחרו.
שיטה זו נקבעה בעקבות ביקורת מצד היועצת המשפטית של ועדת החוקה, עו"ד סיגל קוגוט, על הנוסח הקודם של הצעת החוק, שלפיו היו הנציגים אמורים להיבחר ברוב של שני שלישים מחברי מועצת הלשכה. קוגוט הצביעה על החשש שלא יהיה רוב של שני שלישים לאיש מהמועמדים, כך שהוועדה לבחירת שופטים תיאלץ לכהן בהרכב חסר.
באשר לוועדה למינוי דיינים ולוועדה למינוי קאדים, קובעת הצעת החוק כי שני נציגי הלשכה ימונו על-ידי ראש הלשכה עצמו, ורק אם המועצה הארצית תגבש רוב חוסם של שני שלישים ממנה שיתנגדו למועמדים, הם יוכלו לקיים הצבעה שבה יצטרך להיבחר מועמד חלופי ברוב של שני שלישים, דבר שבהרכב הכוחות הנוכחי של המחנות בלשכה יעניק לברזילי זכות וטו על זהות המועמד שיועמד לבחירה במועצה.
את גיבוש הנוסח החדש, השלישי במספר, של הצעת חוק, הוביל ח"כ זאב אלקין, יו"ר הקואליציה. הוא אף ציין בכנות כי "אם לא היינו מוגבלים על-ידי העניין בחוק יסוד השפיטה, היינו מחילים את אותו הסדר גם על הוועדה לבחירת שופטים".
לדבריו, יש צורך בהוראות מעבר הקובעות קיום בחירות חדשות במועצת הלשכה, נוכח התעקשותה של מועצת הלשכה לקיים את הבחירות בחודש שעבר, וסירובה לעכב את ההצבעה עד לאישור הצעת החוק החדשה.
"דיל עם ש"ס"
חברי כנסת מהאופוזיציה מתחו ביקורת חריפה על נוסח הצעת החוק. "כולם יודעים שזה דיל עם ש"ס על הוועדה למינוי דיינים", אמר ח"כ יצחק הרצוג. "זה כמו שאנחנו נביא הצעת חוק לביטול לשכת עורכי הדין. זו קומבינה שאין כדוגמתה. זה חילול הקודש בתהליכים מבזים של קומבינות קטנות. אתם צריכים לתת לש"ס דיינים, לא הצלחתם לעשות את זה, אז אתם עושים קומבינה, זו העסקה. זה ביזיון שאין כדוגמתו".
ח"כ ניצן הורוביץ אמר כי "זה אחד הדילים המסריחים בתולדות המדינה. מעניקים סמכויות דיקטטוריות לראש הלשכה דורון ברזילי, הוא צריך להתבייש בזה. הוא צריך לא לקבל את זה".
ברזילי, שנכח בדיון, דוקא אמר כי מדובר בחוק טוב וראוי, וכי הלשכה תהיה ערוכה בזמן לקיים בחירות חוזרות לבחירת נציגיה בוועדות השיפוטיות.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אורית קורן, אמרה כי מציעי החוק לא ערכו "בחינה יסודית ושכנוע עמוק בנחיצות של השינוי המוצע. היוזמה היא מהטעם שתוצאות הבחירה אינן מוצאות חן בעיני חברי כנסת כאלה ואחרים. הצעת החוק נתפרה על-פי הצרכים הנקודתיים. ביטול רצון הבוחרים פוגע בתקנת הציבור וחורג מהתפקיד הרגיל של הכנסת".
במסמך שגיבשה היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד קוגוט, ושהונח אתמול (א') על שולחן הוועדה, נמתחה ביקורת חריפה הן על ההוראות המוצעות בחוק, כדרך קבע לבחירת נציגים, והן על הוראות המעבר שמשמעותן ביטול תוצאות בחירת הנציגים על-ידי הלשכה לפני כחודש.
וינשטיין מתנגד
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מסר כי מתנגד לנוסח התיקון לחוק לשכת עורכי הדין, חוק הדיינים וחוק הקאדים, שהוצע היום בוועדת החוקה. עמדת היועץ המשפטי לממשלה נמסרה היום לוועדת החוקה של הכנסת באמצעות אורית קורן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה).
בעמדה שהשמיעה היום קורן בוועדת החוקה נמסר, בין היתר, כי "הצעת החוק ובעיקר ההוראה לפיה תופסק כהונתם של נציגי לשכת עורכי הדין שנבחרו רק לאחרונה לתקופה של 3 שנים, מעידה על עצמה בצורה ברורה שתכליתה אינה אלא שינוי בדיעבד של תוצאות הבחירות וכללי הבחירה בלשכת עורכי הדין. זאת, רק משום שהתוצאות אינן מוצאות חן בעיני גורמים כאלה או אחרים.
ה"דובר בהתערבות מצד הכנסת - שנציגיה חברים אף הם בוועדה לבחירת שופטים, דיינים וקאדים - בתהליך הבחירה של חברים אחרים בוועדה לצורך השגת תוצאה פרסונלית ולצורך השפעה על יחסי הכוחות בוועדה. עמדת היועץ היא כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם תפקיד הכנסת כמחוקקת נורמות ראויות ומהווה ניצול כוחו של המחוקק לרעה. על-פי עמדת היועמ"ש, ההסדר בכללותו מעורר קשיים חוקתיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.