מאמירים למעלה: מרעננים את האירוח במושב הגלילי

כשהגענו לתצפית "כינרת" המפתיעה בגובהה, נאלמתי. באותו רגע הקוסמוס כולו הצטמצם לנוף שממול. קרני אור אחרונות ריצדו מעל מי הכינרת הנוצצים, ובתכלת שנותרה בין פלומת העננים נשאבה השמש מערבה והותירה שובל צבעים חמים. את המראה השלים קונצרט בשתיים (כינור ופאנטם, תוף מתכת כדורי) מזקק ומטהר, שהכניס אותנו לאווירת השאנטי ביישוב.

מושב אמירים הוקם ככפר עבודה (מחנה עבודה קבוע של נוטעי יערות) שננטש ועבר הסבה. יושביו החדשים, צמחונים אדוקים, הפכו אותו במהלך שנות ה-60 לחלוץ האירוח הכפרי. כשבישראל עדיין לא ידעו להגיד "צימר", נבנו באמירים עשרות חדרי אירוח ונופש, שהציעו פינוקים וטבע, אוויר נקי ואוכל צמחוני ובריא. הכפר הפך למודל לחיקוי ולמוקד של עלייה לרגל, והישראלים נהרו.

הטוב הזה נגדע לאחרונה, ולא רק בגליל. מצב הצימרים, אומרים רבים מבעלי החדרים, כבר אינו כשהיה, והירידה מורגשת אצלם היטב. ייתכן שזה עודף היצע, אולי המחירים שהאמירו (חלקם לכדי שערורייה) ואולי זו המחאה החברתית שהעלתה את המודעות והפכה את הצרכן לספקן יותר. לגבי אמירים נוספו גם שמועות שהמושב בדעיכה.

המצב הוביל את אנשי אמירים לחשיבה מחודשת איך לשקם את התדמית, וכך קמה "ועדת אירוח", שבחרה להדגיש את מה שהחזיק אותם תמיד - הקהילה. למי ששכח, נזכיר שפעם תנאי הקבלה היו נוקשים, אבל לאחרונה שבים צעירים רבים הביתה והחוקים התגמשו: כבר לא יורקים על מעשנים, ויש אפילו אוכלי בשר (אבל אין מנגלים). הקהילה התרחבה, ומנעד הכישרונות והרעיונות גדל גם הוא. כחלוצים בעבר בתחום, טוענים התושבים, נדע גם בהווה להוביל בסגנון אירוח שונה, ולהעניק חוויה שהיא מעבר לאירוח בצימר.

השיטה צמחה מהשטח, מרעיון פשוט לפרוץ שביל הליכה בחורש שעוטף את המושב, ולאפשר למבקרים ליהנות מהיופי בטיול רגלי קליל. אחר כך שולבו אמנים ומטפלים מקומיים (והם רבים וטובים) והסכר נפרץ, מהלך שמתגמל את שני הצדדים.

בחגים מתקיימות פעילויות פתוחות לאורחים, ואם אין חג אז משתלבים באיזה פסטיבל אזורי או יוצרים משהו עצמאי: בית פתוח, יום סדנאות, קונצרטים, פסטיבל מסיק או יין.

הדור הבא למייסדים (ולמארחים) פועל בכל המישורים והוגה בלי הרף. רויטל זרחי, חברת הוועדה, אומרת ש"הדגש הוא על השינוי. מחלוציות בתיירות לחלוציות של קיבוץ כוחות ומתן ערך מוסף". מאז מרגישים את השינוי באוויר. שבילי טיול נוספים נפרצו והוכנה עבורם מפה; אירועים רבים מתקיימים בו מעת לעת, למשל מסלול רגלי שבסופו מופע מוזיקלי, סדנה ופעילות יצירה לילדים; מדי פסח יש יום טעימות של טיפולי גוף בלב היישוב במחיר סמלי, ועוד. בקרוב ייערך בשני סופי שבוע (24-25.2 ו-23-24.3) הפנינג אוכל עם סדנאות בישול (בריא/לילדים/אתני), סדנאות שוקולד, ארוחת שישי חגיגית ועוד.

כל אלה מצטרפים להיצע הרחב הקיים גם כך במושב, שבו כ-180 חדרים מסוגים שונים (350-1,500 שקלים לזוג ללילה). דוגמאות? בבקשה: ב"אדום לבן", למשל, יש שלוש סוויטות אבן, שאחת מהן, "הלופט", היא גרסה מקומית ללופט ניו יורקי. עם חלל ענק ועיצוב נקי ועדכני (טל' 050-2266162). ב"ארץ הגליל" מציעים בקתות עץ בלב בוסתן - מאובזרות לבילוי משפחתי או זוגי. אם תרצו, יורם ייקח אתכם לטיול ג'יפים בסביבה (600 שקלים לשעתיים, טל' 050-5316140).

גם הצד הקולינרי חזק באמירים, עם לא פחות מחמש מסעדות על טהרת הצמחונות. קפסיטו החדש עם תפריט משובח ולא יומרני, בית 77 - בית קפה ומאפייה שדואגת לבריאות ולארוחות בוקר עשירות (חמישי-שבת), מסעדת דליה המיתולוגית, סטפס הכשרה (אפילו למהדרין) ורישיקש - אוכל הודי אותנטי של סונו, שבא בעקבות אהבתו, שירית.

ואי-אפשר שלא להזכיר את עשרות המטפלים בקשת סגנונות שמנעימים את החיים (אצלכם בצימר או אצלם), כולל אתרי ספא ואפילו חמאם טורקי קטן. חלקם מעבירים גם סדנאות בתחומים שונים (טארות, דמיון מודרך ועוד).

גם היוצרים מציעים את מרכולתם, ובכלל - בלב היישוב אפשר לשוטט בכיף בגן הפסלים שתרם מוזיאון ישראל, לבהות מול הנוף ממצפה מנחם, ולהרגיש בעננים (בכל זאת מעל 500 מטרים גובה).

תושבי אמירים אינם צריכים להעיד על עיסתם. היא ידועה, תופחת ומשתפרת. www.amirim-home.co.il