נועה ואני לא נפגשנו כבר 30 שנה. טוב, זה לא לגמרי מדויק, אנחנו נתקלים האחד בשנייה מדי פעם, בנמל ת"א דווקא מכל המקומות בעולם. יאפי, כבר אמרתי.
נועה הייתה הילדה הכי יפה בתיכון. אני הייתי החברה הכי טובה שלה. אחרי 30 שנה, נשארה נועה יפה עד כאב, חכמה עד אימה, והכי שנונה בשכונה.
אחרי הכול היא בכל זאת דוקטור לפילוסופיה. לא מקנא בתלמידים שלה. איך הם מצליחים להתרכז?
לא יודע מאיפה שאבתי את האומץ, אבל אחרי 30 שנה החלטתי להזמין את נועה לארוחת צהריים. בשוק הנמל.
קטן ופינתי
ישבנו טאט-א-טאט משני עבריו של שולחן הבר הקטן, הבטנו עמוק בעיניים והבנו שאנחנו כבר ילדים גדולים שלא מפחדים להביט בעיניים בלי להיבהל ולאכול ארוחת צהריים ידידותית. ממילא מעולם לא הייתי אופציה ליותר מזה. "פסטה פיורי" היא החצי מסעדה הנ"ל של שוק הנמל. בר פסטה קטן ופינתי שבו מוכיח השף אורן גולדווסר שהוא יודע לעשות המון דברים חוץ מסושי. גולדווסר מוכר לחובבי האוכל המקומיים, לפחות הצפוניים שבהם, כאיש מאחורי הבר של טאטאמי החיפאית, המסעדה היפנית המצוינת שהספיקה כבר ללכת בדרך כל דג.
בפיורי מלהטט גולדווסר דווקא במתכוני ארץ המגף והוא עושה זאת בכזו מיומנות שאתה תוהה מה עוד מסוגל האיש השקט הזה להוציא משרוולו.
שתינו יין אדום פשוט בכוסות של קפה, עשרה שקלים לכוס, וזללנו שתי פסטות שהיו מוציאות לפנסיה לא מעט שמוקים שבטוחים שהם יהיו הנשיא הבא של איטליה אחרי ברלוסקוני.
פסטת בלרינה סלילית אירחה חברה לרוטב ראגו טלה עשיר, כבד וחריף, ופטוצ'יני בשני צבעים, צהוב וירוק, שמר יפה על נתחי סלמון טריים, עלי תרד ויין לבן וחמאה שחיברו את הכול למנה נפלאה במיוחד. קינחנו בכמה פרלינים מדוכן השוקולד השכן של אלונה והחלטנו לא לחכות עוד 30 שנה עד הפעם הבאה.
פסטה פיורי: נמל ת"א, האנגר 12. 054-4683777. ב'-ה' ושבת 09:00-22:00. שישי 07:00-22:00. המטבח נפתח ב-11:30
מחירים:
פסטות - 56 שקל לכל מנה מהשתיים שאכלנו
יין - 10 שקלים
אפשר לקנות גם פסטות במשקל הביתה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
