צרות באות באריזות: החוק למיחזור יתקשה לעמוד ביעדים

עם מצבת עובדים שמונה רק 6 בעלי תפקידים, קשיים בהשגת הסכמים עם הרשויות המקומיות ומחסור באתרים להפרדת פסולת, מנכ"ל תאגיד המיחזור של התעשיינים והיבואנים, תמיר (תאגיד מיחזור יצרנים בישראל), קובי דר, מנסה להאמין שהוא ואנשיו עוד יצליחו לעמוד ביעד שקבע להם חוק האריזות.

על-פי היעד, שהשגתו נראית כרגע דמיונית, עד סוף השנה יהיה על התאגיד למחזר לא פחות מ-40% מאריזות המוצרים שיוצאים לשוק.

"אני מאוד רוצה להאמין שנעמוד ביעד הזה ונעשה כל מאמץ כדי להשיגו", אומר דר בשיחה עם "גלובס". "יש לנו עוד 8 חודשים שלמים כדי לתת ליעד הזה תשובה ברורה, והיא משתנה בכל יום, בהתאם לכניסה של רשויות מקומיות להליכים של משא-ומתן ושל התקשרות עם התאגיד. העמידה ביעדים שהוגדרו לנו לא פשוטה. העסק הזה לוקח זמן, וכולי תקווה שנעמוד בקצב שהוכתב לנו".

תמיר הוקם בידי התאחדות התעשיינים כמנגנון שיאפשר למגזר היצרני לעמוד בהתחייבויות שעולות מחוק האריזות, תוך התקשרויות עם הרשויות המקומיות שיהיו עבורו "הזרוע המבצעת" שתקיים את מלאכת האיסוף.

התאגיד זכה להכרה רשמית של המשרד להגנת הסביבה לפני כ-4 חודשים. עד סוף שנת 2015 עליו לעמוד ביעד מיחזור כולל של כ-60% מכלל אריזות המוצרים בשוק, שהן חייבות מיחזור על-פי החוק.

את פעילות התאגיד אמורים לממן היצרנים והיבואנים בעצמם, על-פי כמות האריזות שהם משחררים לשוק, וזאת באמצעות תמחור קבוע.

"פעלנו רבות מול התעשייה כדי להכין אותה לקראת יישום החוק. מבחינת התעשיינים החוק הזה הוא 'עז גדולה', ולמרות זאת הם נרתמים ומשתפים איתו פעולה ומתיישרים על-פי דרישותיו. החוק הזה מכביד גם כך על התעשייה, ואני חושש שהוא יכביד עליה עוד יותר אם שותפים אחרים שאמורים להיות מעורבים ביישומו לא ייקחו בו חלק פעיל", אומר דר.

דר מכוון את דבריו בעיקר אל הרשויות המקומיות, שבינתיים נוהגות בחשדנות כלפי התאגיד ולא ששות לחתום על הסכמי התקשרות עמו. לדברי דר, התאגיד לא אמור להפעיל צי של משאיות איסוף ומנגנון הפעלה ייעודי, ומתבסס על כוחות שכבר קיימים במערכי איסוף האשפה של הרשויות המקומיות.

עד כה עיריית בת-ים היא הרשות המקומית הגדולה היחידה שחתמה על הסכם הצטרפות לתאגיד, בצד 5 מועצות אזוריות. דר אומר כי אנשיו מקיימים מגעים אינטנסיביים עם עוד שורה של רשויות, והם נמצאים "בשלבים שונים של משא-ומתן".

"מדינה לא נורמלית"

"המדינה הזאת לא נורמלית", אומר יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, בהתייחס לציפיות מהרשויות המקומיות בעניין חוק האריזות. "מפילים על הרשויות עוד ועוד חובות, בלי שמוסיפים להן תקציב, קובעים לוחות זמנים לא הגיוניים. במקרה שלי, במעלות-תרשיחא, יישום חוק האריזות יעלה מדי שנה כמיליון שקל. אף אחד לא יחזיר לי את הכסף הזה. נוצר מצב שמרחיבים את רשימת החובות והמטלות לרשויות, ואחר-כך מתפלאים לגלות שעיריות ומועצות קורסות מבחינה כלכלית ושיש לגבש תוכניות הבראה מקיפות".

גורם בתעשייה שמקורב לפעילות התאגיד אומר כי "לא יהיה לרשויות המקומיות ברירה, שכן הן מחויבות לחוק האריזות כמו התעשיינים בעצמם, מה גם שהן עתידות לקבל מהתאגיד את כל הכסף על אריזות שיופנו לאתרים להפרדת פסולת. החששות של הרשויות לגבי הפסדים כספיים מיותרים".

גורמים אחרים טוענים כי לוחות זמנים קצרים במיוחד ליישום החוק עלולים לחבל במידת אמון הציבור בו. "בלי תשתית מתאימה של אתרים ייעודיים להפרדת הפסולת, עלולים לאבד את הציבור", אומר גורם המקורב לנושא. "אם הציבור ישתף פעולה ויתחיל להפריד את הפסולת בהתאם להנחיות שיקבל במסגרת יישום חוק האריזות, אך בסופו של דבר יתברר כי הפסולת הזאת מגיעה בדיוק אל אותן מטמנות - הוא יאבד אמון. היה עדיף להקים את המנגנון בצורה טובה יותר במשך זמן רב יותר ולאפשר את כניסתו של החוק כשהתשתית מוכנה. כיום פשוט אין די מתקנים להפרדת פסולת".

בתאגיד תמיר אומרים כי יש די מתקנים להפרדת פסולת כדי לעמוד ביעד המיחזור לשנה הקרובה. עם זאת, קיים צורך בהול להתחיל בהקמה של מתקנים נוספים, שיהיו מוכנים בתוך כשנתיים. המשרד להגנת הסביבה כבר פרסם קול קורא לקראת הקמת מתקנים כאלה.

מיחזור הבקבוקים דווקא משגשג

בזמן שתאגיד תמיר הצעיר סובל מחבלי לידה, בתאגיד המיחזור הוותיק יותר, אל"ה, חוגגים נתונים פנטסטיים של איסוף ומיחזור בקבוקים ומכלי משקה, בהיקף שבתמיר יכולים רק לחלום עליו.

מנתוני התאגיד עולה כי ב-2011 מוחזרו בישראל כ-50% ממכלי הפלסטיק, ונאספו למיחזור לא פחות מ-77% מהיקף הבקבוקים החייבים בפיקדון. מדובר בכמות של כ-600 מיליון מכלי משקה, בעוד שהיעד שנקבע לתאגיד במסגרת החוק היה 73% מכלי משקה.

"ישראל במצב מדהים מבחינת נכונות הציבור למחזר", אומרת ל"גלובס" מנכ"לית אל"ה, נחמה רונן. "הגרף שמשקף את היקף המיחזור של מכלי המשקה שחייבים בפיקדון נמצא במגמה של עלייה חדה מדי שנה. אי-אפשר להתעלם מהמצב הכלכלי, ומאז שהועלה הפיקדון על בקבוק ריק ל-30 אגורות, רואים שיש עלייה בהיקף המיחזור, וזו מגמה שאנחנו ערים לה בשנה וחצי האחרונות.

"יש יותר ויותר מכלים שמגיעים אל המיחזוריות, אל מתקני האיסוף שנמצאים ברשתות השיווק ואל 18 תחנות האיסוף שאנחנו מחזיקים בפריפריה. יש תנועה גדולה של אנשים, ובהם אפילו אנשי קבע, שיוצאים ואוספים מכלים ריקים כדי למחזר ונהנים מתוספת הכנסה חודשית של כמה מאות שקלים במזומן. לא רק הומלסים עושים את זה. איסוף המכלים הפך למקור הכנסה מכובד נוסף".

רונן משוכנעת כי משפחות הפשע, שהקדימו להיכנס לתחום מיחזור הבקבוקים ולהפוך אותו לאחד מענפי הרווח שלהן, כבר לא נמצאות בתמונה בזכות מנגנוני פיקוח ובקרה הדוקים.

"למיטב הבנתי, רוב הפושעים כבר נמצאים בבית הסוהר", אומרת רונן. "אין לי כלים לדעת אם כל מי שעוסק היום באיסוף של בקבוקים יכול להוציא תעודת יושר מהמשטרה, אך לאל"ה אין שום מגע איתם, כי זה לא מעניינו. עם זאת, בשונה מהמצב בעבר, גורמים אלה ואחרים אינם מהווים איום על התאגיד או על מי מעובדיו".

מנתוני אל"ה עולה כי אשתקד הזמינו 140 רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ כ-4,400 מיחזוריות חדשות, המשמשות לאיסוף של מכלי משקה שהנפח שלהם לרוב ליטר וחצי ושאינם חייבים בפיקדון. מספר המיחזוריות שפזורות ברחבי הארץ כיום עומד על-פי נתוני אל"ה על כ-15 אלף.

את מגמת העלייה הקבועה גם בהיקפי המיחזור הוולונטרי, רונן מסבירה ב"תופעה שחוצה שכבות סוציו-אקונומיות ואוכלוסיות, התנהגות שהפכה לטרנד. אנשים רבים רואים במעשה המיחזור דרך להשתייך לקבוצה של הטובים, וסבורים כי אם הם ממחזרים על בסיס וולונטרי, ואיש לא מוחה להם כף על כך - הם ממרקים את המצפון על חטאים סביבתיים. למעשה, זאת הדרך של הפרט לתרום לסביבה.

"מתברר שזה עובד, למרות שנעשינו ציניים: במקרה של מיחזור מכלי משקה משפחתיים, התמריצים היחידים הם מצפון, מוסר, אחריות וערכים. אנשים פשוט התרגלו למחזר והתאהבו בהרגל הזה. יש כאן מהפכה התנהגותית שהפתיעה גם אותי בהתפתחות המהירה שלה".

ביום ראשון מורידים את השלטר לשעה

ביום ראשון בערב מתכוונים רשויות, מוסדות ומפעלים גדולים לכבות את האור למשך שעה, במסגרת "שעת כדור הארץ" שמצוינת ב-22 באפריל מדי שנה בכל העולם. האירוע המרכזי עתיד להיערך ביוזמת עיריית תל-אביב זה השנה החמישית בכיכר רבין, ויופיע בו הזמר עברי לידר.

בה בעת, רשויות מקומיות רבות אחרות ברחבי הארץ עתידות לכבות את האורות במוסדותיהן וברחובות למשך שעה, וגם הציבור נקרא להירתם למען הפחתת צריכת החשמל, בניסיון להעלות את המודעות להתייעלות אנרגטית.

מפעלים רבים ברחבי הארץ הודיעו כי כבר נערכו לציון "שעת כדור הארץ": בקבוצת בזן הודיעו כי יכבו את האורות ברוב המתקנים של בתי הזיקוק בחיפה, וכך גם במתקני הייצור של קבוצת כיל באזור הדרום.

 יעדי החוק במיחזור

 יעדי המיחזור בחוק האריזות