נדחתה תביעה נגזרת נגד לבייב על מכרה הזהב בקירגיסטן

בני סינבטי תבע את לב לבייב ב-2.5 מיליארד שקל בטענה כי נישל אותו מחברה שעסקה בכריית זהב בקירגיסטן ■ השופטת: לא נפל כל פגם בהתנהלות לבייב

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה היום (א') את הבקשה לאישור תביעה נגזרת בסך 2.5 מיליארד שקל, שהגיש איש העסקים בני (ברטי) סינבטי בשם חברת S.H.G, נגד לב לבייב, קבוצת לבייב ניהול פרויקטים ונגד 11 אנשים וחברות נוספים, בטענה כי הם נישלו אותו מחברה שעסקה בכריית זהב בקירגיסטן.

השופטת רות רונן אימצה את עמדת לבייב והנתבעים הנוספים, לפיה השלטון שהודח בקירגיזסטן היה שותף במהלכים שהביאו לגזל נכסי החברה, וההגזל אינו תוצאה של הפרות תנאי הזיכיונות השונים של החברה בקירגיזסטן, כפי שנטען על-ידי סינבטי.

"השלטון היה שותף במהלכים שהביאו לגזל הרכוש של החברות, ומהלכים אלה נבעו מתוכנית מוקדמת ולא מההפרות הנטענות של תנאי הזיכיונות במכרות השונים", פסקה השופטת, שציינה כי מסקנה זו עולה בקנה אחד עם העובדה שהחברה "איבדה כהרף-עין את כל הרכוש שהיה לה".

עוד נכתב בפסק הדין כי "אופן הפעולה המהיר של השלטון בקירגיסטן, והעובדה שהזיכיונות אבדו לחברה בתקופה כה קצרה והועברו כולם לאותן שתי חברות, היא חריגה ומעוררת תמיהה".

לדברי השופטת, "סינבטי ביקש להוכיח באמצעות האמור כי קבוצת לבייב הייתה שותפה למהלך של אובדן הרכוש, אולם אפשרות זו לא הוכחה, משום שלא הוכחה כל טובת הנאה לקבוצת לבייב משלילת הזיכיונות".

בית המשפט קבע עוד כי לא נפל רבב בפעולות הנתבעים, וכי בוודאי לא חרגו הנתבעים ממתחם שיקול-הדעת העסקי המוקנה לנושאי משרה.

"אם אכן הייתה החברה נתונה למתקפה על רכושה, מתקפה שנועדה מלכתחילה להביא לכך שמכלול נכסיה יישלל ממנה והם יועברו לחברות זרות, הרי שיש בכך כדי לשלול את הקשר הסיבתי מההפרה הנטענת של חובת הזהירות על-ידי נושאי המשרה בחברה לבין התוצאה שהיא גזילת רכוש החברה", נכתב בפסק הדין.

"אף בהנחה שנושאי המשרה סטו מסטנדרט ההתנהגות הסביר (טענה שלא הוכחה. ח'.מ'), רכוש החברה לא נגזל ממנה בשל כך, שכן הוא היה נגזל ממנה בכול מקרה", סיכמה השופטת.

בבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד לבייב ויתר הנתבעים, שהוגשה בנובמבר 2009, טען סינבטי כי לבייב השתלט על החברה שבבעלותו, לאחר שסינבטי קיבל זיכיון לכריית זהב בקירגיסטן וצירף את לבייב לעסקיו כדי לגייס כספים לפרויקט. עוד הוא טען כי בעקבות המהלך הוא פשט את הרגל. לטענתו, לאחר המקרה ממשלת קירגיסטן אף הלאימה את אותם מכרות.

סינבטי החל את דרכו כקבלן אלמוני בחדרה, ובשנות ה-90 החל לפעול בקירגיסטן בתחום של כריית זהב. הוא ייסד את חברה S.H.G, וב-2006 חבר ללבייב תמורת מיליוני דולרים בודדים בניסיון להשיג רישיונות.

לבייב, בעל קשרים טובים בברית-המועצות לשעבר, התחייב לשלם לו אחוזים מהזהב שיימצא. החברה החזיקה במכרות זהב, מפעל לעיבוד זהב; זיכיונות לכריית זהב בקירגיסטאן וזיכיונות להפקת זהב ומתכות נדירות יקרות.

אלא ששיתוף-הפעולה בין השניים עלה שרטון, ובדצמבר 2007 הציע לבייב לסינבטי לרכוש את חלקו בחברה לפי שווי של 75 מיליון דולר. לחילופין, הציע לבייב, ירכשו סינבטי ושותפיו את חלקו שלו לפי שווי של 60 מיליון דולר.

העסקאות לא יצאו לפועל, ועתיד החברה לוט בערפל. בהמשך הלאימה ממשלת קירגיסטן את הזיכיונות והחרימה את המפעל שבו מופק הזהב, ולמעשה רוקנה את החברה מנכסיה. בהמשך תבע סינבטי את לבייב, בטענה כי הוא נישל אותו מעסקיהם המשותפים בקירגיסטן.

סינבטי טען כי לבייב ושותפיו מחזיקים שלא כדין בכל הפעילות העסקית של החברה ובנכסיה, הכוללים רישיונות כריה במרבצי זהב. לדבריו, לבייב שולט בהסתר בשתי חברות קירגיזיות, העובדות ומחזיקות כיום במכרות הזהב במדינה, ושהיו שייכים לחברה המשותפת.

לסינבטי היו האשמות כבדות נוספות נגד לבייב. לטענתו, לבייב נותר בעל אינטרס בקבוצת ALLTECH, הטוענת לבעלות על נכסי S.H.G , וזאת "על-ידי עסקאות סמויות ובלתי חוקיות עם בעל השליטה ב-S.H.G, לבייב".

בנוסף טען סינבטי כי לבייב פעל לפירוקה של S.H.G לשם שימוש בחברה כמכשיר לפירעון חובותיו בשוק הרוסי. עוד טען סינבטי כי לבייב והחברות שבבעלותו גרמו לירידה חדה בשוויה של S.H.G.

"בעוד ששווי החברה טרם כניסתו של לבייב הוערך בכמיליארד דולר, גרמו לבייב ושותפיו, במעשיהם או על דרך המחדל, תוך הפרת כל חובת אמון או נורמה, כמו גם בהתנהלות בלתי סבירה ואסורה, לכך שהחברה הפכה חסרת ערך. שווי החברה היה אמור לעמוד על כ-2.5 מיליארד דולר", טען סינבטי.

לאור דחיית התביעה, חויב סינבטי חויב לשלם לנתבעים 145 אלף שקל בגין הוצאות משפט.

לב לבייב והדירקטורים יוצגו בידי עורכי הדין רון ברקמן, נחום קובובסקי ואלעד חן ממשרד ברקמן וקסלר בלום ושות'; החברה יוצגה בידי עו"ד דורון דן ממשרד וקסלר ברגמן ושות'; וסינבטי יוצג בידי עו"ד גד נשיץ.

צרו איתנו קשר *5988