הצעה: דורס שחר גרינשפן לא ייכלא - אך רישיונו יישלל לצמיתות

מרק פטריק, שדרס את גרינשפן ונידון ל-600 שעות עבודות שירות בלבד ושלילת רישיון ל-6 שנים, כבר ריצה את עבודות השירות ■ גרינשפן הגיעה היום לבג"ץ לעתור על עונשו ■ גרוניס: "יש איזו אשליה שבג"ץ יכול לעשות כל דבר במדינה"

‎‎מרק פטריק, הנהג שדרס ופצע באורח קשה את הילדה שחר גרינשפן, יהיה מוכן לתיקון גזר הדין שניתן בעניינו בבית המשפט לתעבורה, אשר קבע כי רישיון הנהיגה שלו ייפסל למשך 6 שנים - כך שפסילת הרישיון תחול לצמיתות, לכל ימי חייו; כך עולה מדיון שהתקיים הבוקר (ד') בבג"ץ, בעתירה שהגישה משפחת גרינשפן נגד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, בדרישה שהמדינה תערער על פסק הדין המקל שניתן בעקבות התאונה.

‏הדיון בפני נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים אסתר חיות ועוזי פוגלמן, התקיים באווירה טעונה, כאשר לראשונה מאז תאונת הדרכים הקשה, נפגשו פנים אל פנים הילדה שחר גרינשפן והנהג הדורס מרק פטריק.

עם זאת, הן לאור העובדה שמדובר בפסק דין חלוט שלא ניתן עוד לערער עליו, והן לאור העובדה שגזר הדין, שכלל 600 שעות של עבודה למען הקהילה, כבר בוצע - הבהירו השופטים לבני משפחת גרינשפן כי הם ככל הנראה אינם יכולים להושיע ולפסוק בניגוד לדין.

‏‏"יש איזושהי אשליה כזו", אמר גרוניס בדיון, "אבל בג"ץ לא יכול לעשות כל דבר במדינה".

השופט פוגלמן הוסיף כי "בדרך-כלל כשיש כוונה להגיע להסדר טיעון, יש עתירה לבג"ץ לפני ההליך הפלילי, בית המשפט אומר את דברו, ולאחר מכן יש הליך פלילי. מהי המסגרת המשפטית שמאפשרת לנו להתערב כאן?"

‏עורכת הדין של משפחת גרינשפן, ענת כהן-קאופמן, אמרה לשופטים כי "אנחנו כאן לשמש פה לשחר ולמשפחה ובמטרה לתקן שתי עוולות קשות, בכך שבאופן חד-צדדי, תוך התעלמות מהתוצאות הקשות של התאונה ומהפגיעה הקשה בשחר, נגזר דינו של הנהג, והוטל עונש קל באופן קיצוני. מאז גזר הדין המשפחה לא ידעה מנוח. העוול הנוסף הוא העוול שנגרם לציבור. החלטת פרקליט המדינה שלא להתערב בעונש פגעה באינטרס הציבורי, בנושא אכיפה נאותה וענישה נאותה".

‏נציגת הפרקליטות, עו"ד מיטל בוכמן-שינדל, אמרה כי "אין ויכוח על חומרתם של המעשים שהובילו לתאונה ועל התוצאות הקשות. אין חולק שנעשו טעויות קשות, הן בהסדר הטיעון ובנוסף היו טעויות בנושא עדכון המשפחה.

"עם זאת, בניגוד לנטען, המדינה אינה מרימה את ידיה. לאחר בדיקה יסודית על-ידי פרקליטות המדינה, הוצא נוהל בתביעות משטרתיות, המבהיר כיצד על התובע לפעול בגיבוש הסדרי טיעון, במקרים של חבלה קשה בגוף. פרקליט המדינה בחן גם את האפשרות להגיש ערעור, והעמדה המשפטית היתה שלא ניתן להגיש ערעור כזה, מאחר שהמדינה מחויבת לדבר בקול אחד" ‏‎‎‏(בג"ץ 681/12)‏.